מחנה חיים אבן העזר חלק ג שכב

אחד או ב' סימנים ביד אחת או שני סימנים בצוואר אותן שני סימנים בצרפם הווין כסימן מובהק דלא חיישי' דאיתרמי כמו סימנים באבר אחד באיש אחר כמו שידענו שהי' יחדיו בבעל האשה הנצבת לפנינו

וידוע שבגוף יש כמה חלקי איברים כל חלק נקרא בשם לבדו יד ורגל וצוואר וראש וצלעת ירכים ושוקים וכדומה וכל חלקים יחד נקראו בשם גוף אדם וא"כ מרמז רבינו קדוש אעפ"י שיש סימנים בגופו היינו שעל הגוף הנמצא יש כמה סימנים לא מהני לצרף הסימנים הרבים הנמצאים על הגוף יחד דחיישינן דיש גופים רבים אשר נמצא בכל גוף וגוף שנים ושלשה סימנים מפוזרים בהאברים שהמה חלקי הגוף אבל בודאי סימנים רבים באבר אחד מהני להיות סימנים רבים ההם כסימן מובהק שלא ימצא באחד מאלף להיות לו סימנים רבים באבר אחד שהוא רק חלק מהגוף והבן

ועתה נחזה בודאי אם יש סימן אחד בכל כלי וכלי אשר מלובש בו המת לא מהני כמו דלא מהני אם נמצא סימנים רבים באיברים נפרדים דיוכל למצוא להיות מתרמי סימן כסימן בכל אחד ממלבושיו אבל אם נמצאו סימנים רבים בכלי אחד הי' מהני דלא חיישי' דאיתרמי סימנים רבים בכלי אחד ממלבושיו אם לא חיישי' לשאלה ולמכירה ולגניבה ולאבידה דאם יש לחוש לשאלה ולמכירה ולגניבה ואבידה אפי' אלף סימנים מובהקים בבגד לא מהני כמובן בשכל דבודאי הוא הבגד רק שהתלבש בו איש אחר אבל אם ליכא למיחש לכל אלה הי' מהני סימנים רבים בכלי אחד ואשמעי' שסימנים רבים בכליו לא מהני כמו שסימנים רבים בגוף שעומדים הסימנים נפרדים על חלק גוף לא מהני ודוק. סימן כא שלום רב וכל טוב לענף עץ אבות שלשלת היוחסין נכד לאדמ"ו הרב האי גאון בעמ"ח אמרי אש הוא הרב המה"ג כבוד ר' משה ווייס נ"י אב"ד דק"ק מ' לאפאש יע"א

אחד"ש שלחתי אחרי האיש ולא חפץ רק בכסף מלא והי' ברצוני ליתן לו לפני עדים במתנה גמורה ואח"כ אמרתי איך אוכל ליתן ממון של אחרים וחקרתי שערי היתר אם אחרים גדולי תורה יתירו ולא אני ח"ו

שאלה בא מכתב מארץ רחוקה עב"ד בעדות על איש שהי' שם בעירם ונודע להם שיש לו אשה בעיר הזאת שמו הי' יעקב בן מנחם ושבק חיים לכל ישראל ושם אשתו רחל וחתומים בשמם ישראל בן יהודה ויוסף בן שלמה אבל אין על חתימתם שום קיום מב"ד ישראל אם יש לסמוך על מכתב הנ"ל להתיר עגונה או לא

תשובה מעולם רחקתי עצמי שלא להיות מן המתירים עגונה רק אם יכולתי לסייע להשואל בכח דהתירא הערותי והצעתי לפניו שהוא ישאל מפי המורים אשר גובה להם שידעו שהמה בר סמכי ולכן גם היום אשר קשה לפני העזות שמבקש ממון הגם לא בעבור להעיד רק אומר שטרח בפני האשה ומעלתו נ"י מודיע שבאם אי אפשר יותן המעות ואמרתי לפתוח לפניו שערי היתר ויתיעץ עם גדולי מורים אולי לא יהי' צריך גב"ע

הנה בע"א שאמר לאשה בינו לבינה מת בעלך אינה צריכה שוב לעדותו אלא באה לב"ד ואומרת מת בעלי אבל אם בא העד שאמרה בשמו מת ואומר שלא אמר לא מהימנא עכ"ל המחבר בא"ע סי' י"ז סעי' ח' וכתב הרמ"א וז"ל ואין הב"ד צריכים לשלוח אחריו אעפ"י שהוא בעיר אלא סומכים אעד מפי עד לכתחילה עכ"ל בשם שו"ת מהרי"ו סי' ט' והח"מ בס"ק ח"י מדקדק שמהרי"ו לא מתיר אלא אם הוא במדינה אחרת אבל אם העד בעיר דאפשר לשאול את פיו למה לא נשאל אותו יעו"ש והב"ש ס"ק כ"ד חולק על הח"מ שאם העד השני מפרש העדות שפיר אין צריך לשאול עד הראשון יעו"ש

וחקרתי דלכאורה קשה לי הא כל הטעם דע"א נאמן מטעם חזקה אשה דייקי ומינסבא א"כ למה לא נימא היכי דאיכא לברורי מבררינן הלא אפי' ברוב מצוין אצל שחיטה מומחין הם אעפ"כ פסקי' ביו"ד סי' א' אם איכא לפנינו בודקים ליה דהיכא דאיכא לברורי מבררי' למה לא נימא גם כאן אם העד בעיר נשלח אחריו לברר הדבר כמו שהי' חזקת שאינו זבוח לבהמה כך הי' כאן חזקת איסור א"א להאשה וחזקת חי לבעלה ונימא היכא דאיכא לברורי מבררינן

אמנם לק"מ דהא מדינא הי' צריך שני עדים להתיר ערוה ואפי' ע"א כשר לא יהי' נאמן רק דסמכי' על סברה דמילתא דעבידא לגלוי לא משקרי אינשי וגם האשה דייקי ומנסבא משום חומר שהחמרת עליה בסופה הקילו עליה מתחילתה עיין בב"ש סעי' ג' ס"ק י' יעו"ש וא"כ אפי' אם נשמע מפי עד הראשון נצרך ג"כ לחזקת דייקא ולחזקת מדל"ג לא משקר אינש אבל לברר האמת כפי דין של תורה לא יוכל לברר א"כ סמכי' מיד על חזקת הנ"ל כי אין יפוי כח אם נשאל עד הראשון ולא הוה בכלל איכא לברורי ודוק

וכבר הארכתי במקו"א כי יש משני פנים מדעל"ג (א) מילתא דעבידא לגלוי לפנינו מיד דבתוי"ט פרק אמר להם הממונה הרואה אומר ברקאי בשם ירושלמי דע"א נאמן לאמר ברקאי דהוה מדלע"ג יעו"ש היינו דיש בידינו לברר שילכו לשם שנים לראות אם האיר היום ובכה"ג אין אדם משקר שירא נפשו שמא יחפצו הב"ד לברר וימצא בדאי ויגלה קלונו בקהל ועדה לכן בכה"ג אין צריך לברר כלל דאנן סהדי שאומר אמת והוה כמבורר (ב) מילתא דעבידא גלוי שיוכל להתגלות הדבר ויהי' נגלה קלונו ברבים אבל אין בידינו לברר מיד אם אמת הדבר או שקר רק יוכל להתברר מעצמו כגון בעגונה שיוכל להיות שבעל יבוא לביתו ובכה"ג אם אפשר לברר מבררים דאין זה מלתא דעבידא לגלוי כפי רצונינו וחפצינו רק שיוכל להיות אפשר שיבורר מעצמו אם העדות שקר או אמת ובכה"ג אין אנן סהדי דלא משקר אינש פן הוא קל הדעת שיחשוב שלא יבוא לידי בירור וא"כ אם אפשר לדרוש ולחקור אנו מבררי' ודוק (ועיין בשיבת ציון סי' ל"ח שהעיר על הש"ך יו"ד סי' קכ"ז שהשיג על הרמ"א ופלפלתי עליו במקו"א)

ולפ"ז נהפוך הוא מה שחושבו לומר אם העד בעיר צריך לשאול את פיו ואם הוא במרחקים נאמן עד שני ואני אומר אם האשה אומרת העד שבעיר אמר לי מת בעלי במקום פלוני ביום פלוני עדות טוב א"כ הוה עדות שבידינו לברר אם אומרת אמת שפלוני הגיד לה עדות גמור ממיתת בעלה פן נשלח אחריו ונשאל את פיו ואם יכחיש לה הוה הדין דעד הראשון נאמן א"כ בכה"ג אנן סהדי שאומרת אמת דהא יש פחד על פניה אולי יחפץ הב"ד לשאול את פי העד הראשון והדין הוה דעד הראשון נאמן ותהי' מבוזה בעיני כל וא"כ אנן סהדי דאשה אומרת אמת משמו כחכז"ל הרוצה לשקר ירחיק עדותו ולא תוכל לאמור איש מארץ