מחנה חיים אבן העזר חלק ג שיט

יעכב בעבורי הגדולים שהתירו בודאי שפטו כדת וכדין אבל אני ראיתי מאדמ"ו הגאון הגדול בע"מ ספרי שערי תורה שלא הי' מהיר להתיר עגונה וכן הגאון הנב"י ואדמ"ו החת"ס ז"ל ימצא שלפעמים צוו להמתין כן הי' דעתי הלא בנידן דידן ליכא משום קיום מצות פ"ו

(א) ראשית אודיע בקצירת אומר מה שהעיר הנב"י ח"ר סי' מ"ג בד"ה ומ"ש ובד"ה וא"כ ובנו הגאון מהר"ש בסי' ע"ט בשיבת ציון הוסיף לחדש דהוה המקום ממש סימן דומי' דאבודה יעו"ש שהאריך הערותי במקו"א דפלא בעיני דנודע דבנהר רץ המים תמיד והמים אשר יש למשל במקום אשר איש עומד שם בשעת חצות היום אחר איזה רגעים יש במקום עמידת האיש מים אחרים ועיין בב"י בא"ח סי' ר"ו ובש"ע במג"א וע"ז סעיף ו' איך מהני הברכה הא לא הווין המים שבירך עליהם וצריך לומר שלכך נתכווין תחילה יעו"ש ועיין בב"מ דף ט' ספינה מינח נייחא ומיא קממטי' לה ועיין בשבת דף ה' אגוז בכלי והכלי צף על המים ועיין בתוס' שם היטב וא"כ אדם שנטבע במים בנהר אשר המים הולכים אפי' אם הנטבע עבד בכל כוחותיו לבוא על פני המים למעלה ובכל זאת המים גבר עליו והמיתו אותו והוא שט או נשטף במים במקום אחר ואפי' נטבע כעופרת ונפל במקום עמוק ביסוד הקרקע המים על ראשו בכל רגע מים חדשים וא"כ אפוא הלא בעינינו ראינו רק שנטבע במים ואם נחנק במים אותן המים כבר חלפו ועברו ואיך נאמר שהוה המקום סימן מקומו הי' המים שהלכו בנהר בשעה שנטבע והמה בודאי אינם עוד במקום שנטבע ולא דמי כלל לחפץ שהונח בארץ רק יש חשש שרגלי בני אדם הזיזו ממקומו אבל עכ"פ הי' מקומו ממש אם לא נעשה מעשה חדש ע"י רגלי בני אדם אבל אם השליך עצמו למים או הוטבע באונס במים הלא המים אשר הביאו המיתה עליו טבעם לרוץ ממקום למקום כל הנחלים הולכים לים ואטו יען שבמקום הזה קפץ לנהר או במקום הזה נשקע באונס במים נימא דהמקום הוה סימן שהמת שנמצא הוא האיש שאבד הלא הוא נטבע בשוטף מים רבים אשר טבעם להוביל עמם האדם אשר נטבע נימא דנשאר מונח במקומו במים אשר הומתו אותו רק המים הולכים תמיד כמו הספינה מינח נייחא ומים הוא דממטי לה וא"כ האדם שקפץ או נטבע אצל הגשר או פלעססען אם מת אז הוא מונח בתוך המים שהי' אז כאן והמים הלכו עמו ומי יודע איך הוטבע אדם במקום רחוק ונשאר במקומו בתוך המים וכעת שהגיעו המים לכאן מצאו המחפשים אדם מת בתוך המים וא"כ אמרינן כאן נמצא במים אשר באים כעת מרחוק לכאן כאן הי' במים האלה הי' האיש הזה אפי' מימים רבים והאיש אשר השליך עצמו למים במקום הזה הוא נשאר ג"כ במים שנטבע רק גלי הנהר השפילו אותו על היבשה או בכוחו הציל עצמו ליבשה כמובן וא"כ נשאר החשש שהנטבע בכאן נשאר חי ויצא ע"י גלי הנהר מרחוק ודוק הארכתי בזה בחדושי בעזה"י על דברי נב"י ח"ר סי' מ"ז בד"ה ומה שכתב דבעל חי נייד יעו"ש ואין כאן מקומו להאריך

(ב) גם מה שהגאון שיבת ציון השיג על אביו דחייש כאן נמצא כאן הי' מכבר והשיג הוא על אביו אם יש לתלות במקרה שנעשה אמרי' האי שאבד הוא והביא דברי בתוס' חולין דף צ"ה אלו נא נפל רק ראש אחד לא הי' חיישי' דלמא הך שנמצא הוא מכבר דכאן נמצא כאן הי' יעו"ש באריכות ובמכ"ת לדעתי לא דבר נכונה כי בנפל למים שאין לו סוף חיישינן שמא עמד על נפשו ויצא דמכח חזקת חי וחזקת א"א הוה ספק דאורייתא כמבואר בפוסקים וא"כ אם לא נמצא מת כלל בודאי היא ספק אשת איש כנודע א"כ הגם אם נמצא איש מת וחיישינן שמא מת זה הנמצא הוא כבר במקום הזה ונשאר החשש דבעל של אשה זו העומדת לפנינו המליט והציל נפשו והוא חי וא"כ שם בנפל ראש ומצא ראש אם ניחש שזה ראש אחר א"כ ראש שנפל במים הנ"ל נאבד ונשאר במים הראש שנפל ומהכ"ת לומר כן שזה שנפל נשאר שם וראש אחר נמצא ואמרי' האי שנאבד הוא שנמצא אבל בנפל אדם חי חיישינן שהוא נמלט ויצא מן המים והאי שנמצא מת במים הוא אדם אחר ולא נשאר עוד אדם מת במים דבעל האשה אשר נעלם ממנה והשליך במים חיישינן שיצא מן המים ואזיל לעלמא ועיין תוס' גיטין דף כ"ו בד"ה כאן נמצא ראי' לדברי יעו"ש והגאון מהר"ש השיג על אביו בחנם ויש לי להאריך אבל חולשת גופי מונע ממני עכ"פ יראה שלא בסתר דברתי בעזה"י

(ג) פלא אם הערר שויר יהודי איך עמד על דם רעהו אם הכיר את ישי צינער שהוא השליך עצמו בנהר איך לא שכר הספנים שירדו אחריו אולי עדיין חי ולמה לא הרעיש לשלוח לראשי העיר הן הגוים והן היהודים שיבואו להצילו ועמד על דם רעהו בן עירו ושהה שם ד' שעות בעסק וגם כאשר שב לערב לא הרעיש בני העיר דהא בגב"ע כתוב שישי צינער קפץ בנהר בשעה רביעית יום עשירי של מנחם אב והר"ר וישראל סופר להאשה ביום י"א אב וז"ל איהר ערצעהלט דאם איהר מאן ישי צינער זעלבסמארדע- רישער ווייזע אין נהר טהייס בייא דיא פלעססען העריינגעשפרונגען עכ"ל א"כ לא נודע ביום יוד אב כלל להאשה שבעלה המית עצמו בקפצו לנהר וע"כ שהערר שויר לא הודיע כלל לא להאשה ולא לראשי העיר וגם לא ביקש מהספנים לירד אחריו ולהביאו שמא הוא חי ואיך נאמין לו לעשות עצמו רשע שעבר על לא תעמוד על דם רעך (ועי' רשב"א כתובות פ"ב מבואר אפי' ליכא מלקות רק לומר שעשה שלא כדין אמרי' אין אדם משים עצמו רשע ודוק) ועיון רמב"ם פ"א מהל' רוצח הל' י"ד וז"ל וכן הרואה את חבירו טבע מים ולסטים באים עליו או חיה רעה קפץ עליו ויכול להצילו ולא הציל עובר על לא תעמוד על דם רעך יעו"ש וא"כ בודאי שהערר שויר לא הכיר אז שהקופץ לנהר הוא ישי צינער וביום י"א אב ששמע מהר"ר ישראל שישי צינער נטבע בנהר השיב לו הערר שויר כפי אשר כתב בגב"ע וז"ל אונד הערר שויר מסעגעדין האטטע מסל"ת פיר הר"ר ישראל געזאגט דאס ער שאן פריהר געוואוסט אונד גאר אויגענצייגע וואהר דאס הר"ר ישי בן יעקב אין דער טהייס העריינגעשפרונגען אונד ה' שויר בייא דער פלעססען פיער שטונדען פערוויילט אונד ה' ישי הנ"ל ניכט מעהר צום פארשיין געקאממען עכ"ל א"כ הלא הר"ר ישראל הלך ביום י"א אב בחצי פיהר אוהר אונד געפראגט ביים בריקקען קאססיר אב ניכט יעמאנד אין דער טהייס געשפרונגען והשיב לו דאס איין איהם אונבעקאנטער פערזאן העריינגעשפרונגען א"כ נגלה שהער שויר שתק כמעט כ"ד שעות ואלו הכיר בשעה שהשליך האיש עצמו בנהר שהוא ישי צינער איך שתק אין אדם משים עצמו רשע והגם שהוא רע לשמים מחלל שבת בפרהסיא לא הוה רע לבריות למנוע עצמו להציל בן עירו ואפי' ימצא מת יעשה טובה לאשתו שלא תהי' עגונה כי נקל הי' שיושטף במים רבים ותהי' האשה עגונה עולמית אלא בודאי בשעת טביעה לא ידע מי האיש אשר קפץ לנהר וכאשר נודע לו אח"כ מפי הר"ר ישראל שישי צינער טבע בנהר השיב דאס ער שאן