מחנה חיים אבן העזר חלק ג שיז

גם לא הודיע אם הערר שויר הסתכל בד' שעות שנשאר אצל הפלעססען אם לא המליט ישי צינער עצמו במלא שיכול עיניו לראות אולי עסק הערר שויר במלאכתו ועסקו ולא הסתכל כלל לראות רק זאת יודע שלא בא צום פארשיין שאלו ראה אותו בודאי קרבו אליו להצילו אבל הוא לא נתן עיניו להסתכל ולראות אם לא יצא באחד מצדי הנהר כי במים שאין לו סוף יש שני חששות אם לא גלי המים הובילהו למרחוק וגם פן עמד על נפשו והציל עצמו בקרוב על צדי הנהר ועיין בשו"ת הב"ח ועיין בנב"י ח"ר סי' כ"ח בד"ה הואיל כיון שלא העיד ששהה והביט על כל צדדים הוא איסור דאורייתא יעו"ש אבל בשו"ת מבי"ט משמע כיון שנפל במים שאין לו סוף הוה רק איסור דרבנן ובודאי צריך העד להעיד שנתן לבו ועיניו ולא שעסק בעסקו ולא פנה אל תכלית הנטבע ואם לאמור יען דלא נמצא בגמ' במים שאין לו סוף שצריך לשהות כדי שתצא נפשו והוא רק מרמב"ן כמבואר בש"ע יש להקל בספק בכה"ג הוא דבר חדש הארכתי במקום אחר אבל אין זה פשוט

(ב) כתב כתב מעלתו נ"י וז"ל ולפ"ז יצא אשה זו מחזקת אשת איש דאורייתא כמבואר בש"ע רק אסורה מדרבנן וגם הנכרי מסיח לפי תומו שבמקום שנאבד שם נמצא דהיינו תחת הפלעססען ובדרבנן אמרי' כאן נמצא כאן הי' וסמכי' אחזקה זו בעלמא כמפורש בח"ס חאה"ע סי' ס"ג ובנב"י סי' מ"ג ח"א עכ"ל השתוממתי הלא כאן נמצא אדם עומד על הפלעססען והי' חי וליום המחרת נמצא אדם מת נאמר בהפך כאן נמצא תחת הפלעססען אדם מת וכאן הי' ימים רבים אדם מת וישי צינער שראינו על הפלעססען חי, הוא עודנו חי שעמד על נפשו והציל עצמו ומחמת בושה ערק לעלמא ואדמ"ו ז"ל סי' ס"ג דן דלא חיישי' שמא פלטו המים המת ליבשה וחידש דאמרי כאן נמצא במים וכאן הי' במים הכל על מת שראה יעו"ש

ולא עוד ממנ"פ אם מכירים אנו שהנמצא הוא ישי צינער א"כ מאי איכפת לנו אם הי' בכאן או נמצא במקום אחר עכ"פ ישי צינער מת הן שמת ביבשה והושלך למים או מת במים עכ"פ ישי צינער מת אם אין לנו מכירים שמעידים עדות שזה הנמצא מת הוא ישי צינער שנאבד מאתנו א"כ לא ידענו מה נמצא וחזקה כאן נמצא כאן הי' הוא אם ידענו מה נמצא ואנו מסופקים אם הוא מכבר באותו מקום עיין מג"א סי' תס"ז אמרי' כאן הי' אבל אם לא ידענו מה נמצא עכשיו אמרינן כאן נמצא איש מת כאן הי' מימים רבים וע"כ אין זה ישי צינער שנאבד ולא דמי לדברי אדמ"ו ז"ל דחקר רק כאן במים הי' נמצא מת כאן הי' ולא חיישי' שהספן השני הביא מת אחר מן היבשה או אפי' אותו מת שראה הספן הראשון שלא חיישי' שמים השליך אותו בינתים ליבשה אבל בנידן שלפנינו האיך נתחיל כאן נמצא ישי צינער כאן הי' מי יאמר לנו שנמצא ישי צינער הלא אין לנו סימנים בגופו ואם נתחיל כאן קפץ למים הלא אז הי' חי ועכשיו מצאנו איש מת ואם נתחיל כאן נמצא איש מת בודאי הוא ישי צינער מי יאמר לנו כן דלמא הוא ערק לעלמא ולכאן הושלך אדם מת מיבשה והוא הנמצא שהי' כאן ימים רבים ודומה לישי צינער ועיין בב"ש ס"ק צ"א שחולק על הב"ח דמתיר אם נמצא בכבשן אש עצמות והסביר בנב"י סי' ס"ו בד"ה וכן דאמרי' דעצמות הי' מזמן רב אבל בנצלב דצריכים לומר דלקחו משם הנתלה ומחדש תלוהו לשם איש אחר אמרי' כאן נמצא כאן הי' הראשון שתלאוהו יעו"ש וה"ה כאן נמצא תחת הפלעססען איש מת אמרי' כאן הי' מימים רבים ואין זה ישי צינער

(ונפלאתי במקו"א על דברי רמב"ם פ"ד מהל' טומאת מת הל' י"ב שכתב וז"ל כזית מן המת שאבד בתוך הבית וביקש ולא נמצא הבית טהור ולכשימצא הבית טמא למפרע מעת שאבד עד שנמצא עכ"ל ומביא בכ"מ בשם מהרי"ק דאמרי' כאן נמצא כאן הי' יעו"ש והוא פלא הלא לא ידענו מה נמצא ואיך נימא כאן נמצא כאן הי' וצע"ג וצריך לומר דהכוונה בהיפך כאן הי' הכזית ההוא שמכיר הכזית כאן נמצא תמיד ולא תלינן שהי' בינתים במקום אחר וכעת הובא בחזרה ודוק ואחר זמן רב מצאתי לנב"י מהד"ת א"ע סי' נ"ט שפי' כן שהכיר שהוא הראשון והרבותא שלא מטהרים הבית בינתים יעו"ש)

והן אמת שמדברי שו"ת המבי"ט סי' קל"ח משמע הגם שנאבד אדם חי ונמצא אח"כ מת אמרינן מה שנאבד הוא שנמצא וקצו"ח בספרו ש"ש שמעתא ז' פרק ח"י השיג הלא נאבד אדם חי ונמצא אדם מת דומה לנאבד ככר ונמצא פרורין דלא תלינן לאמור הוא ככר שנאבד יעו"ש ואני הערותי במקו"א דשאני התם דנשתנה צורת הגוף אבל אדם מת הגוף כמו אדם חי רק זיקא הוא הרוח נפק ממנו ותלי' בדברי בעה"מ ורמב"ן במלחמות פ"ד דבב"מ יעו"ש וכבר רמזתי זה בספרי קול סופר ביבמות אות קי"ח יעו"ש ולדמות זה לדברי רמב"ן בענבים בכרם דמקומו ממש עדיף מרוב וה"ה בנידן דידן דנמצא בייא די פלעססען דנימא שמסתבר ביותר האי שנמצא הוא הנאבד גם זה אינו מלבד מה שהעיר הש"ש שם פרק ח"י דמה שהושלך לכבשן או לגוב אריות זה לא נקרא מקומו ממש יעו"ש ק"ו בנידן דידן דהוא השליך עצמו בייא דיא הפלעססען אונד דיא פישער זאגטען דאס זיא איהם אויף דען זעלבען פלאטץ געפונדען האבען אשר לא נגבל המקום כמו בכבשן וגוב אריות כי מי יודע אם נטבע כעופרת במקומו ממש וקצרתי מאד ומה שכתב בשם הנב"י סי' מ"ג דאם נמצא במקומו הוה כמו עובדא דשב יעקב עכ"ד מלבד שהנב"י מסופק בדבר כמבואר בד"ה והנה אף גם זאת דנהפוך הוא דנימא על המת כאן נמצא כאן הי' מכבר וזה שנטבע הלך לו בעלמא דשאני בעובדא דשב יעקב דצריך לומר דלקחו משם הנתלה כמבואר בנב"י מהד"ת סי' נ"ט ודוק

(ג) כתב מעלתו נ"י וז"ל ועוד הלא הר"ר ישראל העיד שאמרו לו הספנים בעת חזרתם מהשפיטאל מסל"ת שמיד בהעלותם מהנהר טהייס הכירו בעת עסקם במלאכתם את ישי צינער הנ"ל וגם בשפיטאל ראו אותו והכירו בטביעת עין והעכו"ם מסל"ת שהכירו בטב"ע נאמן כמבואר בשו"ת מהר"ם פאדווע שהלכה כן שכבר פשט הוראה בישראל שמהני ט"ע והביאו בב"ש ס"ק ע"ו להלכה וכן פסקו כל אחרונים ודלא כתרומת הדשן עיין בקו"ע סי' צ"ב ובשו"ת ח"ס סי' מ"ו א"כ לפי העדות זו שהעיד העכו"ם מסל"ת לפני הר"ר ישראל אשה זו מותרת עכ"ל מאוד פלא הלא הר"ר ישראל הנ"ל הוא הי' רץ על השטאדט הויפטמאנשאפט להודיע את הדבר והכיר שם השטאק וגם אותו הוט כמבואר בגב"ע וז"ל הר"ר ישראל איילטע צור שטאדטהויפטמאנשאפט אום דען פאלל אונד אויך אום דיא דארט הין טראנספארטירטען הוט אונד שטאק צו בעזוכטי- גען אונד הר"ר ישראל הנ"ל ערקענט דאס דיעזעלבע הר"ר ישי הנ"ל אנגעהערטען אונד אינפאלגע דיעזער מעלדונג איילטען דיא ארגאנע דער שטאדטהויפטמאנשאפט צו דען