מחנה חיים אבן העזר חלק ג שטו

והשיב רשב"א במשמרת וז"ל גם בזה טעה הרבה מכמה צדדין חדא דאפי' הי' כדבריו שנסמוך מיעוטא לחזקה אין כאן אלא מיעוטא דמיעוטא דרוב מצוין אצל שחיטה מומחין ומיעוט אין מומחין ואף מאותו מיעוט יש שלא קלקלו בשחיטתן וכיון שכן נמצאו המקלקלין מיעוט דמיעוטא ולמיעוטא דמיעוטא לא חיישינן אפי' לר' מאיר וכן כתוב בתוס' עכ"ל והרי דברים ק"ו ומה בשחיטה שצריך אומנות לעשות בידים סילוק החיות כהלכות הנאמרים בסיני חידש הרשב"א יען שאפשר שלא קלקלו נחשב למיעוטא דמיעוטא ומכ"ש כאן הכי לא אפשר דמיעוט רשעים מספרים ג"כ האמת דמת פלוני אבל בנטבע במים שאין להם סוף יש מיעוטא דמיעוטא ואז אשתו אשת איש בחזקת קמייתא ודוק

ואוסף נופך למה לא נאמר כל דפריש מרובה פריש אם רוב אנשי צבא מבני ישראל לא חשודים לעבור בשאט נפש עבירות א"כ זה העומד לפנינו הוא מרוב שלא עובר עבירות רק מחמת אונס אשר מחויב לעבור עפ"י פקודת המלך והלא טרם שבא לצבא הי' לו חזקת כשרות וחזקת ראוי לעדות ומה שעובר באונס לא נקרא שאיתרע חזקתו דאונס רחמנא פטרי' וא"כ יש כאן חזקת קמייתא של אותו איש צבא ואמרי' מרובה פריש ונשאר בחזקתו חזקת כשרות וחזקת ראוי להעיד ודוק

וגם נפלא בעיני על דעת אדמ"ו ז"ל שם במים שאין להם סוף הרוב הוא שנופל במים ימות שם ומיעוט ימלטו א"כ המיעוט הוא בגוף הדבר אם יצאה האשה מאישות בעלה או לא ומחמרינן אע"ג דהרוב הוא להפקיע חזקת אישות דיש מיעוט אשר ימלטו ולא נפקע האישות ע"י נפילה אבל בעד איש מצבא המלחמה יש לנו לדון עליו אם הוא ראוי להיות עד בכל עדות שבעולם לקידושין לגירושין ולעניני קנין וכדומה ובודאי אמרינן כל דפריש מרובא פריש והוא עד כשר ואיך נאמר אם יהי' עד לעדות להתיר אשה עגונה ניחוש שהוא מן מיעוט פושעים שמחמירין אנחנו באיסור אשת איש שלא לסמוך על הרוב במים שאין להם סוף שם הוא הרוב הנוגע רק להתיר האישות אבל באיש מאנשי הצבא אנו דנין אם הוא כשר לכל עדות שבתורה בקידושין וכדומה ודוק

ומה שחקר אדמ"ו ז"ל שתלי' בטעם ריב"ש דיש שני חזקות חזקת חי וחזקת אישות א"כ יש שייכות למיעוט עם החזקות מחמרינן אבל כאן אין למיעוט שייכות עם החזקות יש להקל וגם לתוס' ורא"ש איכא למימר דאין חוששין למיעוט וסיים וז"ל דהרי מעולם הי' בכל דור ודור מיעוט עוברי עבירה ולא מצינו שניחש לסתם בן אדם לפסול אותו לעדות ואולם באלה יוצאי צבא אשר לדעתי רובם עושים נואצות גדולות צ"ע אם לסמוך על עדותן של במסל"ת עכ"ל לדעתי יש לחקור דשאני בסתם בר ישראל דיש לו חזקת כשרות מתוך רוב בני ישראל כשירים המה עיין בפנ"י בגיטין בסוגי' דשמא יחפה על ב"א דחזקת כשרות היא חזקה דבא מכח רוב והגם דאיכא מיעוט בעל עבירות בכל זאת כאשר דנים על אדם ידוע העומד לפנינו לדון עליו אמרינן דהוה מן רוב כשירים ומיעוט בעלי עבירות המה בעולם אשר אין לנו לדון עליהם ועיין בתוס' שבועות דף מ"ו ע"ב ד"ה וספר שכתבו וז"ל וליכא למימר התם טעמא דאחזיקי אינשי בגנבי לא מחזקינן כדאמרי' הכא התם לא קאמר שהוא גנבו אלא אומר שהגנבים גנבום וכמה גנבים איכא בעלמא עכ"ל הכוונה דאיש העומד לפנינו ודנין עליו מחזקינן אותו לאיש כשר מכח הרוב ובמה דאמרי' דיש גנבי' בעולם בזה אין אנו מוציאים שום אדם פרטי מכח הרוב דמעשה גניבה נעשה ע"י גנבים שיש בעולם ומי יכחיש שיש מיעוט גנבים בעולם עכ"פ אין אנו מוציאים אדם פרטי מכח הרוב והבן זה וא"כ מהכ"ת לחקור על סתם בר ישראל המעיד לפנינו שהוא פסול לעדות הגם שיש מיעוט בעלי עבירות בעולם הלא אין ריעותא לפנינו לאמור על האיש העומד לפנינו שהוא מן המיעוט נהפוך הוא אמרי' שהוא מן רוב כשרים לעדות

אמנם באנשי הצבא שתחלתן עוברים עבירות גדולות בהכרח חילול שבת ואכילת נבילות וטריפות ומשהורצו בעבירות נעשה להם כהיתר כחז"ל כיון שעבר אדם עבירה פעמים ושלש נעשה לו כהיתר והגם ששם קאי אם ברצון עובר אדם פעמיים ושלש וכאן עוברים באונס אעפ"כ עין בעין נראה שע"י הרגל המה ינזרו אחור לעבור גם בשאט נפש עבירות גדולות ונעשים אנשי צבא כעם לפני עצמן מהם טובים ומהם רעים ויש סיבה גורמת שהורגל ע"ד זה ג"כ בעבירות רק לא נודע אם עובר ג"כ בשאט נפש ומנ"ל להכשירו לעדות אשה הכי יש כאן רוב ברור כמו רוב אשר יש בסתם בני אדם שלא טעמו טעם עבירות ועיין בר"ן קידושין סוגי' דסבלונות ברוב שיכול להשתנות] וחזקת אשת איש ברור ורוב גרוע כמובן ודוק

והנראה לי אם אומר עדות אשר אפשר לברר לכתוב לשם בעבור טאטענשיין הגם כפי הערות גדולי עולם אין לסמוך על זה דלא נקרא זה ערכאות אשר השופטים בעצמן ישפטו ונכתב בספר על פיהם עכ"פ אנשי צבא לא נחשדו לעשות עבירות גדולות וגלויות לעיני כל רואי שמש וא"כ אמרינן גם באנשי צבא מדעל"ג לא משקר איניש אבל לסמוך על פיו לבד שפלוני מת במרחקים ומעיד על ראות עיניו או אשר שמע נראה בסברה דלא מהימן רק אולי הגם דנחשדו לעבור עבירות בין אדם למקום שבא ע"י הרגל בעבודת המלך אבל לא הורגלו לעבירות בין אדם לחבירו להעיד שקר ובפרט לפני הב"ד לגרום להרבות ממזרים בישראל שהוא מעות שלא יכול לתקן ועיין בש"ע יו"ד סימן קי"ט ודוק. סימן יח

שאלה במותב תלתא כחדא הוינא ואתא לקדמנא האשה העלובה מ' פעסל בת כ"ה יעקב מק' סעגעדין בוכה במר נפשה על בעל נעורה כי איננו ולבבה מרה לה כי נלכדה בחבלי עיגון כי בשנת תרמ"ב יו"ד מנחם אב שעה רביעית איזט זעלבער פאן צוהויזע אבעגאנגען אונד זייט דאמאלס ניכט צוריק געקאמען איזט דעם אנדערן טאג י"א אב האטטע איהר הר"ר ישראל במו"ה יהודא ערצעהלט דאס איהר מאנן ישי בן יעקב צינער זעלבסמארדערישער ווייזע אין נהר טהייס בייא דיא פלעססען העריינגעשפרונגען אונד ניכט מעהר צום פארשיין געקאממען

הר"ר ישראל במו"ה יהודא האטטע בתורת עדות אל"י וכו' פאלגענדעס געזאגט ער האטטע י"א אב חצי פיהר בריקקענקאססירער געפראגט אב ניכט יעמאנד אין דער טהייס העריינגעשפרונגען אונד ער אנטווארטטעטע דאס געסטערן איין איהם אונבעקאנטער פערזאן בייא דיא פלעססען העריינגעשפרונגען אונד ניכט מעהר צום פארשיין געקאמען אונד זעלבער האטטע הוט אונד שטאק צוריק געלאססען הר"ר ישראל הנ"ל איילטע צור שטאטהויפט- מאנשאפט אום דען פאלל צו מעלדען אונד אויך אום דיא