מחנה חיים אבן העזר חלק ג שיא

דברים ונתקשה הטו"א שם בד"ה והלן בשני קו' גדולות איך אנו מקינין אם תרם תרומה דאמרו בירושלמי פ"א דתרומות עד שיהי' בכולן וקשה נו יהי' שנימא דאוקמי אותו על חזקת קמייתא חזקת פקחות הא יש לנו חזקת טבל כנגדו ויהי' לחומרא ועוד אי מטעם חזקת פקחות תינח אם הי' ניכר לנו מקודם לפיקח אבל הברייתא סתמא משמע אפילו אם בא אנוש מעלמא אשר לא נודע בחזקת פיקח ותי' הטו"א וכתב וז"ל וי"ל דאזלינן בתר רובא דאינשי דלאו שוטים הם ומשו"ה אפי' איכא חזקה להחמיר כמו הא דחזקת טבל ולדידיה ליכא חזקת פקחות כגון בא ממדינת הים הא קיי"ל רובא עדיף ברפ"ז דיבמות עכ"ל מדבריו למדנו שנילך בתר רוב בני אדם אינם שוטים כפי טבע הבריאה ואני הוספתי נחדש שרוב בני אדם פקחים ולא סכלים מלאים שגעונות והוללות ואם המצא תמצא איש סכל מלא שגעונות יצא מרוב פקחים ולמדרגות שוטים לא בא ולכן סמכינן להקל אפי' בתרומה כנגד חזקת טבל הגם שאפי' באחד מסימנים יצא מרוב פקחים עכ"פ לא בא בכלל מיעוט שוטים ודוק

ובזה תרצתי מה שהקשתי על דברי טו"א רבות בימים שיפלא בעיני הלא רוב עולם אינם עושים דבר שטות להיות קורע כסותו או ללון בבית הקברות או לצאת יחידי בלילה א"כ יצא האיש מכלל רוב עולם פקחים ואותו האיש לא נודע לנו אם הי' פיקח בקטנותו וא"כ נימא להחזיק מחזקת קטנות לחזקת שוטה דבחזקת טבל לא נמצא ריעותא כלל א"כ יהי' עדיף חזקת טבל שלא איתרע מרוב אשר נמצא בו ריעותא שעבד מעשה שטות דוגמת סברת התב"ש ביו"ד סי' ל"א במים במוח כיון דנמצא ריעותא חזקת איסור עדיף מרוב בהמות כשירות יע"ש ראי' מגמ' כתובות רוב בתולות יש להן קול וזו אין לה קול איתרע וצע"ג

ולפמ"ש נכון הגם דיצא מרוב פקחים לא יצא מרוב אינם שוטים דשם המים במוח הוא יהי' הטריפות וכן באשה ליכא דרך אמצעי רק או בתולה או בעולה וכן אם נמצא סימני סריס חידש הריב"ש דאיתרע רובא וכדומה אבל כאן יש ג' פנים פיקחת סכלות שטות וא"כ הגם דיצא מרוב פקחים עדיין לא בא בכלל שוטים ודוק כי קצרתי

ולפ"ז אני אומר הגם אי ניחוש שאיש הדומה בסימנים גנב הבגדים עם הפאס וב' קונטרסים מלא סכלות ושגעונות בכל זה רוב בני אדם המה פקחים וכאשר מצאו קונטרסים עם הוללות וסכלות שגעונות אשר לא יוצלחו לאדם פיקח בודאי הי' קורעם וזרקם באשפה ולא שיסתירם ויעכבם לעצמם ולא נשאר לחוש רק שגנב שהוא דומה לפרצופו הי' ג"כ יוצא מכלל רוב פקחים והי' בכלל מיעוט הוללים וסכלים זה בוודאי גרע מנפילות היחיד ולמציאת היחיד ודוק

ועלה בדעתי עוד א"כ שהוא כתב ידו א"כ כאן הי' אצל שלמה שטראסמאן כאן נמצא עדיין תחת ידו רק כבר הערותי כאן נמצא כאן הי' אמרו חכז"ל אבל לא אמרו כאן הי' כאן נמצא דבשלומא אם ידענו מה שנמצא באיזה מקום נמצא אמרינן שהי' כאן גם למפרע אבל אי לא ידענו מי נמצא ומה נמצא ובאיזה מקום נמצא לא אמרינן בהיפך יען שהי' אצל מקום או גוף ידוע עדיין נמצא שם וכבר השגתי על הנב"י מהד"ת א"ע סי' ס"ה שכתב וז"ל ואם הי' אומר שראוהו מתחילה תוך ג' ימים מוטל על ערס דוי באותו מטה שמצאו מת הי' מקום לומר כאן נמצא כאן הי' עכ"ל והפלאתי עליו במקו"א שבער אנכי מהבין דזה נקרא כאן הי' כאן נמצא דהא אנו דנין על איש הנמצא כאן מי הוא האיש הנמצא שמא איש אחר הדומה לראשון שהי' כאן בכל מקום הוא להיפך שאנו ידענו מה נמצא כמו במשמרת הבית בית א' שנמצא סכין יפה בין הסכינים ומומר לתיאבון שחט וכן בחטה בעיסה או בכרוב עיין במג"א סי' תס"ז ועיין בפנ"י כתובות בסוגי' דמומין דף ע"ה אבל לומר יען שכאן הי' באותו מטה כאן נמצא לא שמענו מעולם ובפרט שהי' במטה אדם חי ונמצא אדם מת רק זה יש לתרץ בדברי רמב"ן ובעה"מ בב"מ דף מ"ז זיקא הוא דנפקא הערותי תל"י בזה בספרי קול סופר על המשניות אבל הבנת כאן הי' כאן נמצא פלא

סוף דבר שגם אני מצרף להסכים להתיר אשה הינדל אשת שלמה שטראסמאן וישב ב"ד של ג' להתירה כמבואר בפוסקים ונודע לפני כבודו נ"י חתימה מעין פתיחה יחוג בשמחה את חג המצות הדש"ת. סימן טז כתיבה וחתימה טובה להרב היושב על מדין ה"ה הרב המאור הגדול ר' מרדכי דאגציג נ"י אב"ד דק"ק וואגוועש יע"א

אחד"ש אודיע כי שאלתו בעגונה אשר יושבת ד' שנים כי בעלה יצא מביתו ולא חזר וכעת נמצא איש מת בנהר בלא ראש ובלא ידים הכל מפורש בגב"ע וביקש ממני להשיב לו השאלה עם פלפולו הגיעני כאשר הייתי רחוק מביתי לעסוק ברפואות ולא יכולתי לעיין בספר וצויתי להודיע למעלתו נ"י להמתין עד אחר סוכות הבע"ל ועל ר"ח אלול באתי בעזה"י לביתי ורב טרדות מקיפין אותי וקבלתי קארטע שביקש שנית להשיב לו אמרתי להשיב רק בהערות אולי אהי' נטפל לעושה מצוה אשר הודיע שכבר קבל מגדולי תורה שמסכימים להתיר האשה מכבלי העיגון דברי הכותב לכבוד המצוה ולכבוד התורה

(א) ראשית אעתיק סיפור המעשה אשר כתב וז"ל כך הי' המעשה בט"ז מרחשון תרמ"א שמענו בעוה"ר לאחר תפילת שחרית קול יללה בעירנו אשה צועקת במר נפשה שבעלה ר' וואלף שפיגעל בשמו הלך כזה ב' שעות מביתו ולא שב וכאשר שהי' דרכו בכל בוקר לבקש מסחרו לילך אל נהר וואג סוואר קורות עצים שלו המונחים ע"פ המים וכאשר ראו כי בושש לבוא הלכו למקום הנ"ל לראות אולי מטה רגלו ונפל לשם וראו על הקורות דריסת רגלים כתבנית רגליו ואחר כמה שעות בזה היום מצא איש אחד כובע שלו שט ע"פ המים הנ"ל בכפר טארנאעץ הסמוך לפה ומאז נעשה חיפוש אחר חיפוש ולא נמצא עכ"ל

הנה ממה שכתב וז"ל וראו על הקורות דריסת רגלים כתבנית רגליו עכ"ל משמע שהי' לוואלף שפיגעל רגלים עקומות כפופים לפנים אשר אם דרך על שלג הי' ניכר מרושם רגלים עקבותיו שהמה היו משונים משאר רושם רגלי ב"א וא"כ היו עקבותיו ניכרים בהליכה על הקורות עצים שלו והיו צריכים להיות ניכרים עקבותיו גם בחזרה וכיון שלא הוכרו פעמי רגליו בחזרה ומהליכה היו ניכרים א"כ ע"כ נפל למים דאטו פרח באויר והגם דליכא עדות שראו ששהה שיעור יציאת הנפש וגם הוא מים שאין להם סוף ואפשר דגלי המים הובילוהו למרחוק עכ"פ הי' למעלתו נ"י לחקור מיד על העלובה העגונה הזאת

שוב נפל ברעיוני הלא גם אדם אשר רגליו פשוטים כרוב רגלי בני אדם יכול לעקם רגליו להיות עקבותיו בשלג נראים כרגלי איש עקום א"כ אולי הלך איש אחד להסתכל