מחנה חיים אבן העזר חלק ג שז

אבל אם הי' נותן ללב אולי תלך אחותה הדומה לה כפי ראות עין והי' מסתכל בפניה הי' הבעל מכיר בה שאין זו אשתו כי הלא שני צורות דומות שלא יוכל אדם להכיר לא ברא הקב"ה בעולמו ודוק

ולפ"ז ישפוט מעלתו נ"י הכי הנותן הפאס כותב פרצוף פניו בסמניו כפי עיון הדק היטב הוא מביט וכותב שווארץ ראטליך על השערות והעינים לאזור בלוי והחוטם ארוך כזה יש אלפי אלפים בעולם ואיך מדמה מעלתו נ"י שלא שייך לחוש שהשאיל הפאס שלו לאיש אחר דהא הקב"ה צייר גדול שאין אדם דומה לחבירו שם הכוונה אפי' אלפים בני אדם שנדמו זה לזה בהבטה בהעברה ראיות עין אעפ"כ אחרי הסתכלות העיון היטב יש הבדל בט"ע אשר עי"כ אין הדומים שווים באמת וא"כ בנידן דידן יש לחוש הלא יש כמה אלפים בני אדם בעולם אשר יש שערות שווארץ ראטליך ועינם לאזור בלוי וחוטם ארוך והשאיל זה פאס שלו ודוק

ואוסף נופך בעזה"י פן ואולי כאשר האדם עומד חי בחלקי פנים כאשר יתאמו יחדיו המצח והעינים והאזנים ושפתים וכן לחיים וצדעים עם החוטם כאשר האדם חי יפעלו כל חלק הראש יחדיו להיות בו הכרה כי פנים מפנים שונים עם חלקי צואר וכל תנועות אשר ניכר מן העינים ושפתים יפעלו אלפי אלפים הכרות שונות ועי"כ אין שני אנשים או שתי נשים שוות וכל זה היכר בכל הראש אבל לאמור שלא יש השווה בקצת סימני ראש ששערות דומה לשערות או עינים דומה לעינים או חוטם דומה לחוטם זה שקר נהפוך הוא יש דמיון גמור בעינים לעינים ושערות לשערות וחוטם לחוטם בשווים ממש דכולם נטבעו במטבע אחת אבל בכל זאת כל איש ואשה ניכרים בהצטרף כל תנועת חלקי הרא"ש סימני הפרצוף נולד ההיכר ולא לאמור שמקצת חלקי פנים אינם דומים זה לזה ודוק

ומצאתי בנב"י מהד"ת א"ע סי' ס"ב שהגאון ר' שמואל לאנדוי ז"ל עמד על החקירה למה לא יהי' מועיל ט"ע בגוף כמו דמהני ט"ע של פרצוף פנים וכתב בד"ה ולכאורה וז"ל והנה הפ"פ של אדם בזה בודאי יש לסמוך על ט"ע דהואיל ופני האדם הוא מורכב מכמה איברים והוא משותף מהמצח ועינים וגבות עיניו ולחים ושפתים וסנטר ועל שם זה נקרא פני האדם בלשון רבים פנים הואיל והוא מורכב מכמה חלקים וא"כ בצורת האדם בקל יכול לבחון בט"ע בחלק הפנים שהם נצמדים יחד ומתאימים זה עם זה ויתואר הט"ע בתר סימן שע"י קשור החלקים מהפנים נתהוו קמטים ובליטות וגומות ושטחים ובזה יש ט"ע טוב ואין בני אדם דומה לחבירו ואין צייר כאלקינו שטבע כל אדם במטבע של אדם הראשון ואפ"ה אין אחד דומה לחבירו ובקל יוכל עין רואה לבחון בין צורה לצורה משא"כ בגוף האדם שאין בו הרכבות דברים וכל אבר ואבר מהגוף הוא עומד בפני עצמו בפשוטיו ואין בו תמונות שונות כדי שיהי' בכדי ט"ע לסמוך עליו לומר בודאי גוף של פלוני ואין בו בחינה כל כך עכ"ל הזהב יקר מפז דפח"ח הרי שהרגיש הגאון בגמ' שאין צייר כאלקינו שאין אדם דומה לחבירו אבל הוא דוקא בהרכבת כל חלקי פנים יחדיו פועלים שאין פנים דומה לפנים אודה ד' שהנחני בדרך הישר והאמת בעזה"י

ואם כן אפוא הנותן פאס מצייר דמות שערות ודמות עינים וחוטם אבל לא מצייר כל דמות חלקי פנים בהצטרפם יחדיו איזה דמות יפעלו יחדיו להכיר האיש בכל חלקי איברי ראש ובודאי יש ויש בעולם בני אדם שיתדמו באיזה חלקי פנים ויוכל לאיש להשאיל פאס שלו לבן גילו הדומה לו במקצת חלקי פנים כנלע"ד בעזה"י

ואעשה לו נחת רוח שראיתי שחקר כי החשש ששאל פאס שלו לאיש אחר אין לחוש דהוה בודאי כלי דלא מושלי אינשי בזה זכה לכוון דעת הנב"י מהד"ת סי' מ"ו בד"ה אך הרשב"א שכתב שם וז"ל וכיון שנמצא אצלו הפאס שלו וזה ידוע שהפאס הוא מה דלא מושלי אינשי ורוב הפוסקים מקילים בכלים דלא מושלי אינשי דלא ניחש לשאלה עכ"ל וגם בודאי אדם שומר מאד הפאס שלו ולא חיישי' שנאבד או נגנב ממנו ואי"ה אדבר בזה בעזה"י רק היום תהי' פה שביתת קולמסי. סימן יד להנ"ל

אחד"ש מוצא שפתו אשמור בעזה"י לשלוח פסק על שאלתו ומה שנוגע לדין השבתי על התירים שחקר כבוד פ"מ נ"י ועל חדוש תורתו לא פלפלתי כי אני חלוש מאד ואת והב בסופה לצרף עצמי לשאר גדולים אם הסכימו או יסכימו עם פר"מ נ"י

אודות אשר פתח היתר בעגונה הזאת אשת עובר אורח אשר מת בעירו כמבואר בהשאלה אשר שלח ופר"מ נ"י אחר שהביא פלוגתא של מהר"ל מפראג עם דברי ב"ש סי' י"ז ס"ק ס"ט כתב וז"ל והנה בנידן דידן שיש סימנים בגופו כפי מה שאמרה אשתו שהשערות הי' שווארץ רעטליך וחוטמו ארוך והיה לו בלבול הדעת וגנוח גנוח מאוד וסימן שהיה לו בלבול הדעת והי' עיתים שועה אפשר שזה הוא סימן מובהק ביותר כי לא נמצא אחד מאלף ואם לא הוה סימן מובהק ביותר רק סימן אמצעה וגם יש סימן מובהק ביותר בכליו ע"ד היינו ע"ו כתב פאס שלו וא"כ לשיטת מהר"ל מפראג מהני ממ"נ אי סימנים דאורייתא מהני סימן אמצעי שבגופו ואי סימנים דרבנן ולא מהני סימן אמצעי אבל אז הא לא חיישינן לשאלה ומותרת ע"י פאס שלו שנכתב בו שהוא שלמה שטראסמאן ולשיטת הב"ש דספק דחיישינן לשאלה אבל הא בכלים דלא מושלי אינשי מודה הב"ש דלא חיישינן לשאלה והכתב פאס ודאי מכלים דלא מושלי אינשי הוא ולא חיישינן לשאלה ואף לשיטת הב"י בתשו' דגם בכלים דלא מושלי אינשי חיישינן לשאלה מ"מ כאן בנידן דידן מודה דלא חיישינן לשאלה דהא ודאי שאלה דיחיד היא שיזדמן שישאל פאס שלו לאיש אשר כל פרצופו דומה לפרצוף שלו מכל וכל ולזאת לא חיישינן כמ"ש בתשו' חכ"צ סי' קל"ד דלא חיישינן לשאלה דיחיד יע"ש ויעיין בתשו' חתם סופר אהע"ז ח"ר סוף תשובה ע"ג וז"ל שם וכבר כתב בתשו' חכם צבי דאם יש לו סימן בגופו וט"ע במלבושיו ליכא למיחש לשאלה דה"ל שאלה דיחיד שהשאיל מלבושיו דוקא למי שהי' לו סימן כמוהו והא קיי"ל לנפילה דיחיד לא חיישינן בב"ב קע"ב ע"ב אלו דבריו ז"ל ונחלקו עליו מטעם שכ' הוא עצמו דיש לחלק בין נפילה למציאה שהוא במקרה והזדמן ובין שאלה שהיא בכוונה שאפשר שהשאיל כליו למי שהי' לו סימן ממש כמוהו הנה בנידן שלפנינו נהי דהשאלה הי' במכוון לאיש זה אבל השתוות פרצופו לפרצופו של זה ממש ונפילתו במקום מלבושיו העליונים של זה הוא הרבה יותר מנפילה דיחיד עכ"ל ח"ס והנה הא גם כאן בנידן דידן י"ל כן נהי' דהשאלה היה במכוון לאיש זה אבל השתוות פרצופו לפרצופו של זה שערות ועינים וחוטם ופה ממש ולאיש אשר