מחנה חיים אבן העזר חלק ג שו

בשעה שמכיר הילד את האם שלא יקח מדד מיניקת אחרת לא תוכל להשליך הילד על סמך מסמוס בצים וחלב ולכן כופין שתניק בשכר וגם חיישינן שהבעל יתבע שתגמל את בנה כדי שתתעבר ממנו אבל בדידיה דודאי לא יבוא ולד ראשון בסכנה בעבור שתתעבר בולד שני וא"כ היינו טעמא נמי דאסרו לגרושה לינשא הגם אם הבעל השני מרוצה שתניק לולד עוד כל ימי הנקה כיון דולד מכירה ולא יקח דד מיניקת אחרת א"כ תתעבר ויעכר חלבה יהי' התינוק מוכרח על בצים וחלב הא הבעל השני לא יתן וכי תימא האב יתן בצים וחלב שתתן לו הילד שהוא ימסמס יש לחוש שמא ימות האב דלזמן מרובה חיישי' למיתה בשלומא באשתו אם תהי' אלמנה ותפרנס בנה ואחרת תניקיהו ולהניק תתן בצים וחלב אבל הגרושה אם תתעבר לא יתן בצים וחלב לבן מבעלה הראשון ודוק. סימן יג שלום רב לאוהב תורה ואין לו מכשול ענף עץ אבות ה"ה הרב המה"ג בתורה המפורסם ר' אברהם יחזקאל רייך נ"י אב"ד דק"ק באנאוויטץ יע"א

מכתבו עם שאלתו בענין עגונה הגיעני כאשר בעוה"ר עליתי על ערש דוי בטוב ישמע ולא יכולתי לעיין בדבריו המחוקרים על אדני פוסקים ומורים והיום תל"י אשר חזרתי לאיתני פניתי להביט במכתבו ואשוב כעת על אשר ראיתי בו היתר חדש אשר לא שערו רבותינו ז"ל ע"י פאס שטאטור ואשר נראה בעיני אסדר לפני מעלתו נ"י שאני אינו מסכים לצרף זה להיתר אבל אי"ה ברצות ד' להאיר עיני אשיב תשובה לפסק בעזה"י

ראיתי שכתב מעלתו נ"י וז"ל ועוד נ"ל דכאן ודאי ליכא למיחש שהשאיל פאס שלו לאדם אחר אשר ג"כ כל צורת פרצופו דומה לזה בלי שום שינוי בשערות ועינים וחוטם והפה דמות פרצופו לפי מה דאיתא בגמ' בסנהדרין דף ל"ח ת"ר להגיד גדולתו של הקב"ה שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומה זה לזה אבל הקב"ה טובע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד דומה לחבירו וכו' עד כאן וא"כ א"א לומר ששאל הפאס שלו לאחד שדומה מכל וכל לזה בלי שום שינוי שזה אי אפשר לדברי הגמ' הנ"ל עכ"ל

טרם שאבוא לסתור דברי היתר זה אקדים לפי הבנת כבודו נ"י בגמ' סנהדרין אביא סתירת חכז"ל ילקוט פ' נשא סי' תש"ע וז"ל מעשה בשתי אחיות שהי' דומות זו לזו והיתה נשואה אחת בעיר אחרת ביקש בעלה של אחת מהם לקנאת בה ולהשקותה מים המרים בירושלים הלכה לאותו נשואה שם אמרה לה אחותה מה ראית לבוא לכאן אמרה לה בעלי מבקש להשקות אותי מים המרים אמרה לה אני הולכת תחתיך ושותה אמרה לה לכי לבשה בגדי אחותה הלכה תחתיה ושותת המים המרים ונמצאת טהורה וחזרה לבית אחותה יצאתה לקראתה שמחה וחבקה ונשקה כיון שנשקה זו לזו הריחה במים המרים ומיד מתה לקיים מה שנאמר אין אדם שליט ברוח עכ"ל וכן הוא בתנחומא פ' נשא אות ו' וברבה סי' רכ"ט פ' הנ"ל וא"כ איך הי' משכחת להשקות אחות תחת הסוטה הלא אין שני בני אדם דומין זה לזה ובפרט בסוטה דכתיב והביא האיש את אשתו הגם שהי' השתי אחיות דומין הא א"א להיות דומין כפי הגמרא בסנהדרין שזה גדולתו של הקב"ה וצע"ג

אמנם אודיע בעזה"י כי באיברי צורת פרצוף פניו של אדם יש בכל חלק מהפרצוף פנים מפנים שונים למשל בעין יש עינים שהם שקועות ויש בולעות יש שחורות ויש לבנות ביותר יש ארוכות ברוחב ביותר ויש קצרות ברוחב וכדומה לאלף הבדלים וכן במצח יש שמצחו גדול ויש שמצחו קטן יש שמצחו גבוה ויש שמצחו נמוך יש מצחו ארוך ויש קצר וכן בחוטם יש שחוטמו עב ויש שחטמו דק יש שחטמו קצר ויש שחוטמו ארוך יש חוטמו בעקמומית ויש בשפועו יש שנקבי חוטמו רחבות פתוחים ויש שנקבי חוטמו נקמטים וכן בפה פה רחב פה קצר שפתים עבות ודקות גבוהות ונמוכים וכן באזנים בלחיים ובצעדיו יש אלפים הבדלות ותמונות בגודלם ובמראות ובצורתם מי ימלל גבורות ד' בזה וכן המסתכל היטב בצורת אדם בפרצוף פניו עם החוטם יכיר במטבע שטבע הקב"ה שכל אדם יש בו בחלקי פנים שלו הבדל אשר בו ניכר לו אדם מחבירו שלא ימצא אפי' בבני אדם הדומים זה לזה הן בעינים ובאזנים ובפה ובחוטם ובשפתים ובלחיים בכל זה יש הבדל בצורת פני בני אדם הדומים זה לזה מ"מ אינם דומים ממש באותן חלקי הדמיון ובטביעת עין אשר יתבונן אדם בהם לבבו מגיד לו מי הוא האיש אשר עומד לפניו אם הוא למשל ראובן אשר יש לו שערות "שווארץ ראטליך" או שמעון שיש לו ג"כ שערות "שווארץ ראטליך" כי בתמונת שווארץ ראטליך יש פנים בפנים שונים והבדלות רבות החזק הוא שווארץ ראטליך או רפה אם ממוצע אי חלק השחור יותר או חלק האדום יותר בו וכדומה לכמה הבדלות אשר טביעת עין שולט בו אשר רק עין רואה ולבבו מבין ההבדל הגם שאין פה יוכל למלל ולספר ההבדלות הרבות וכן בעינים מראה בלוי יש מאה הבדלות בו בלוי מאוד בלוי רפה בלוי ממוצע בלוי מזהיר וכדומה וכן בחוטם ארוך כמה ארכו אם הוא ארוך בלי שיפוע גדול או בשיפוע קטן אם רחב צדדי החוטם הדבוקים רק בסוף כאשר מתחיל הבולט באויר הוא עב או דק או ממוצע וכדומה יש מאות הבדלות אשר עין אדם שולט עליו שיהי' שם האיש חקוק בלבו ובזכרונו וכן הוא בפה ובאזנים יש בכל אחד מאות הבדלות אפי' בבני אדם הדומים זה לזה והוא ברור ואמת

ומעתה הגמ' והמדרש אמת בודאי לא ימצא שני אנשים או שתי נשים דומות בכל צורת הפרצוף דומות ממש עד שעין אדם לא יהי' בו היכר והבדל דאטו איך ישמש אדם עם אשתו אם בא לביתו שזז ידו מידה אפשר היא אשת איש או אפשר הוא אינו בעלה בגמ' חולין חקרו על ט"ע דקלא איך סומא מותר באשתו אבל אם הבעל ואשתו רואים בודאי מכירים זה את זה בהבדלים שונים אפילו ידענו שיש לה אחות שדומה לה או יש לו אח שדומה לו בכל זאת כפי הט"ע באלף הבדלות בפרצוף הבעל ובפרצוף האשה מכירים זה את זה כי באמת ליכא שני אנשים או שני נשים אשר דומים ממש בלי הבדל כי גדולת הקב"ה חתם אלפי אלפים רבבות בני אדם ואין שנים דומים זה לזה ממש עד שלא יהי' הבדל באותם הדמיונות עצמם כמובן

אך שם במעשה האי סוטה הי' שני נשים אחיות דומות לפני ראות בני אדם והיתה אחות טהורה לבשה בגדי אחות הטמאה ובעלה בודאי לא הסתכל להציץ בה בכל הבדלים שיש להכירה בינה ובין אחותה כי מי ועלה על הדעת שאחותה תלך לשתות מים מאררים תחתיה של הזונה וכאשר ראה צורת פניה ובגדיה הביא את האשה אל הכהן שהאמין שהיא אשתו כי היתה דומה לה כפי ראות עין בלא הסתכלות