מחנה חיים אבן העזר חלק ג רצח

שלו הוכחה שיהי' מותר בקרובי' מן אותו פלוני שהמה ערוה לו הוא הכחיש משום כיסופא או מסופק אם הוא בנו ויודע שולד יהיה ישראל אפי' לא נדע ממי היא נתעברה ודוק

ואין להשיב דגם כאן אם הוא מסופק שהוא בנו הי' לו להודות או לומר מסופק אני אם ממני או מאיש אחר אבל כאשר יכחיש בבירור דלמא כאשר יגדל יקח אשה מקרוביו זה נ"ל אין הוכחה מהכ"ת יחוש שכאשר יגדל יקח אשה מקרוביו יתלה בודאי יקח אשה מרובא דעלמא אשר אינם ערוה עליו הלא אפי' אדם בעצמו מקיל בספק כרת עיין ברמ"א בהל' יוכ"פ בשם ר"י שלא ימצא ספק נדה דשמא יפתה לבו לתלות בצד היתר יעו"ש ק"ו שהוא לא יחוש פן לא יקח אשה מרובא דעלמא דהא אפי' אם יקח קורבתו דלמא גם היא אינה ערוה עליו דדלמא נתעברה מאיש אחד שבא עליה דהוא חושדה שזנתה גם עם אחרים ועל ספק איסור בבלי דעת לא חש ודוק

והרהרתי עוד דלמא דיבור האב שאומר בנו ממזר עושה רק ספק ממזר ואעפ"כ מותר בממזרת ודאי דכל ספק ממזר מותר בממזרת ודאי דכל ספק ממזר להקל אבל כאן דספק ערוה אסור א"כ מנ"ל דדבורו אשר אומר אין זה בנו מתירה בקרוביו הלא ספק ערוה לחומרא ובפרט לשיטת בה"ג דאב נאמן לעשות בנו ממזר כאשר עוסק בהכרה שמכיר לבן אחר אבל לא לומר שבנו בן גרושה שמעיד רק לפסול וא"כ מהכ"ת יהי' נאמן פה להתירו בקרובות ערוה הלא אינו נאמן עליו בכה"ג לפסלו וה"ה אינו נאמן בכה"ג להתירו ודוק ועיין בבית מאיר סי' ד' שחולק על דין דלא תוכל להשביע על מזונות יעו"ש ה"ה בנידן שלנו שאמו הגידה לו בברי שהוא בן פלוני הלוי דמהני ברי שלה בנב"י הוא החזיק עצמו בלוי בלי הגדת אמו אבל כאן מהני ברי של אם כנלע"ד עיין ברא"ש פ"ק דכתובות סי' כ"ט ובב"ש ס"ד ס"ק מ"ו וק"ל]

והנני חוזר על גוף החקירה שפסק הנב"י אם יחזיק בלוי יש חשש אם יקדש ערוה יאמרו שלא צריכה גט כלל שהרי הוא מוחזק ללוי יעו"ש ולדעתי פלא השואל הביא דעת האומר שטוב שיהי' מחזיק עצמו בבן לוי כדי להיות היכר אם יקדש קרובות פלוני יהי' הב"ד אוסרין אותה עליו מכח ספק לו יהי' שאי אפשר לידע בבטח שהוא בן לפלוני הלוי דכשם שזנתה עמו זנתה גם עם אחרים עכ"פ כיון שמחזיק עצמו שהוא בן לפלוני הלוי נאסר האשה עליו דשמא הוא בן פלוני ואסורה האשה עליו מכח ספק וגם הוא יתרחק מלישא אותה ואפי' אם ירצה לישא אותה יהי' היכר לאסרה עליו אבל מה שחשש הנב"י אם יחזיק בשמו יאמרו אם קידש אחת מקרובות האסורות שלא צריכה גט הוא נפלאת הכי יש אפוטרופוס לעריות שמא נבעלה ג"כ מאנשים אחרים והוא בן מאיש אחר וצריכה גט מספק עכ"פ דאטו הי' אז ב"ד נביאים לדעת בבירור שמפלוני הלוי נתעברה כמו ביבמות דף ל"א שאמרו בגמ' מפולת מי קמו רבנן במפולת כתב רש"י בד"ה אבל מפולת וז"ל אי נמי מצרכה לה חליצה מי אתי למימר קמו בהו רבנן במפולת אלו הדיינים המצריכין אותה חליצה נביאים הם וידעו שהיא מתה ראשונה דליתי לייבם לצרה ומידע ידעו דהאי דחלצה משום ספיקא הוה עכ"ל וה"ה הכא איך יאמרו איזה ב"ד שלא צריכה האשה גט כלל אטו דיינים שלא מיחו בו להחזיק עצמו ללוי נביאים המה שידעו בברור שנתעברה מפלוני הלוי אשר אמרה הפנוי' שממנו נתעברה להתיר קידושיו מקרובות פלוני בלא גט ומה שלא מיחו מלהחזיק עצמו בלוי הוא שיהי' זכור שלא יקדש מקרובות פלוני עכ"פ דלמא היא ערוה עליו ודוק

ויגעתי ומצאתי בעזה"י שהנב"י עצמו בח"ר א"ע סי' כ"ג השיג על מהרי"ו שחידש אם הבעל מודה שזנה עמה אין להקל במיניקת דחיישי' לתקלה שיאמרו קמו רבנן במילתא שהוא בנו ודאי ויתירוה בלא חליצה וכתב עליו הנב"י וז"ל אני תמה דבשלומא בספק גירושין כיון דמשכחת למיקם עלה דמילתא דהרי אפשר להתברר בעדים שהי' קרוב לה א"כ שפיר אמרו דנפיק חורבה שיאמרו באמת קמו רבנן עליה דמילתא אבל כאן איך שייך למיקם עלה דמילתא שממנו נתעברה ולא מאחר ואלו לשומר מסרוהו אין אפטרופוס לעריות וכיון דליכא שום אפשרות למיקם עליה דמילתא ליכא חשש כלל שיאמרו קמו רבנן עלה דמילתא וכמו שאמרו ביבמות דף ל"א מפולת מי קמו רבנן עלה דמילתא עכ"ל הזהב וא"כ נראה לי ברור שלא ימחה הב"ד בידו מה שהחזיק עצמו ללוי כנלע"ד נכון בעזה"י

ודע דיש עוד להשיב על הנב"י מדברי תוס' רי"ד בפ' עשרה יוחסין דסובר דהוא נאמנת אעפ"י שהוא מכחישה וזה דתנן אומר זה בני ממזר נאמן כשהאשה מתה יעו"ש וגם יש להשיב לשיטת ר"ת ובה"ג דדווקא זה בני ממזר נאמן ועיין בשעה"מ פרק ט"ו מהל' א"ב הל' י"ז שהעיר בהם ועיין בתרה"ד סי' רס"ז ובש"ך יו"ד סי' ש"ה היטב סוף דבר הב"ד יהי' שב ואל תעשה שלא ברור הדבר כאחותו שאסורה לך אמרו חכז"ל כנלענ"ד להלכה בעזה"י דליכא למיחש שיתירו קידושיו בלא גט ולהיפך יש לחוש אם לא יחזיק ללוי יוכל לבוא למכשול ח"ו. סימן ח

הרמב"ם פט"ו מהל' א"ב הל' י"ד כתב וז"ל פנוי' שזנתה ואמרה בן זה בן פלוני הוא אם אותו פלוני כשר הרי הבן כשר ואינה נאמנת להיות זה בנו של פלוני ויראה לי שחוששין לדבריה ויהי' הבן אסור בקרובות אותו פלוני מספק ואם אותו פלוני ממזר אינה נאמנת להיות הבן ממזר ודאי על פיה כמו שבארנו אלא יהי' ספק ממזר עכ"ל

ופלא בעיני הא בהל' י"ב כתב אם אמרה לפלוני ממזר או לפלוני נתין נבעלתי אפי' אותו פלוני מודה שהוא ממנו הרי זה הילוד ספק ממזר עכ"ל מכ"ש כאן דלא הזכיר כלל שפלוני ממזר מודה שהוא ממנו דלא נאמנת שיהי' הבן ממזר וודאי וצע"ג ועוד נפלא בעיני שהרה"מ כתב בהל' י"ד וז"ל ומ"ש ואם פלוני ממזר כבר נתבאר בסמוך עכ"ל וא"כ קשה למה הכפיל הרמב"ם לכתוב דין אחד פעמיים זה אחר זה והלא ק"ו הוא מה בהל' י"ב דהודה פלוני ממזר בכל זאת לא הוה הולד אלא ספק ממזר מכ"ש כאן דלא נזכר שהודה פלוני הגם דאפשר שאינו לפנינו לשאלו עכ"פ אין כאן הודאה ממנו וצע"ג

ונ"ל דבשלומא בה' י"ב שאמרה האשה בפירוש לפלוני הממזר או לפלוני הנתין נבעלתי א"כ היא מכרת בו שהוא ממזר או נתין שפיר אמרינן הגם שפלוני ממזר או נתין מודה בכל זאת הוה הולד רק ספק ממזר דכשם שזנתה עם זה כך זנתה עם אחרים דהא כיון דכבר זנתה עם ממזר או נתין כך זנתה גם עם איש אחר אבל בהל' י"ד דהיא אמרה לפלוני נבעלתי אבל היא אינה מכרת ביחוסו רק אנו בודקים אחריו ואם נמצא אותו פלוני כשר הרי הבן כשר ואם נמצא