מחנה חיים אבן העזר חלק ג רצז

ואוסף נופך בעזה"י אפי' אם הי' אשתו בת יחידה בכל זאת אין ע"א נאמן דעכ"פ בעדות הזה שמגיד נבעל שמתה אשתו משכחת בו כח עדות גם לדבר שבערוה ואיתחזק איסור כגון אם יש כאן אחות ועכ"פ הוה עדות בדבר שבערוה ולכן דייק הר"י דבאשה רבה נסתפק הגמ' בשאר איסורין בטבל והקדש וקונמות דשם לא משכחת בשום אופן שיהי' בהעדות כח מה שנוגע בדבר שבערוה ודוק

סוף דבר בנידן שלפנינו שיש כאן אחות אשתו ראשונה ונוגע העדות באיסור כרת בדבר שבערוה ואיתחזק איסורא אשר בודאי אינו נאמן כלל ה"ה לא מהני עדות ע"א להתירו לאשה דעלמא בכה"ג בודאי גם הנב"י לא הי' מתיר ודוק

וגם יש בעדות ע"א לבעל שמתה אשתו דבר שבערוה לענין אמה שהיתה חמותו דבחיי אשתו הוה חמותו בכרת או שריפה ולאחר מיתת אשתו אין בה רק איסור ארור שוכב עם חותנתו לשיטת רשב"א ורמב"ן וא"כ מעיד בעדותו לסלק מחמותו איסור ערוה והוא עדות ע"א בדבר שבערוה אם ימות חותנו שתהי' חמותו על הבעל רק בארור אבל לא בכרת ולא בלאו רק בארור שוכב עם חתנתו והי' לי להרבות בזה הערות רבות לפרט דהוה עדות בדבר שבערוה ועיין בדגול מרבבה א"ע סי' ט"ו שהעיר על המחבר שסתם ודוק

ואגב גררא אעתיק מה שכתבתי על הגליון הנב"י סי' ז' שמחדש בשפחה הי' הטעם שהיא ממצאת עצמה לזנות יהי' המזנים אנוסים וכתבתי וז"ל ואולי מפני שרבים נכשלים בה התירו רק הנב"י מוסיף לולא שנחשבו הרבים כאנוסים שהוא ממצאת עצמה לזנות לא הי' חוששים להציל אפי' רבים מזידים דכתיב הלטהו לרשע רק לדעתי בלא"ה כיון שהב"ד כופין אותו לשחרר א"כ לא עובר על לא תחנם כי הוא לא חפץ לחנן אותה רק נעשה בו כפיה אבל כאן להתיר לו חדר"ג מנ"ל ואין לחקור שהב"ד עוברים על לא תחנם כי המה עושים כדי להציל רבים מחטאים ודוק. סימן ז

שאלה פנוי' שנתעברה ואמרה מפלוני לוי נתעברתי והוא מכחישה שלא בא עליה והיתה דיימה מכמה נערים ואח"כ ילדה בן ונתגדל והוא מחזיק עצמו ללוי עולה לתורה בתורת לוי ורוחץ לכהנים בתוך שאר לוים כי אמו אמרה לו שהוא בן מפלוני הלוי וקמו עוררים ואומרים שצריך למחות בידו שלא יהי' מוחזק ללוי פן יקדש מקרובי פלוני הלוי אשה ויתירו המתקדשת בלא גט כי יאמרו אין קידושין תופסין בערוה ויש טוענים שנהפוך הוא שצריך להחזיק בלוי דאל"כ יש לחוש שמא יתירוהו בקרובי פלוני אשר אמו אמרה שנתעברה ממנו א"כ שוא"ת עדיף ולא ימחו הב"ד מאשר החזיק עצמו

תשובה נראה בעיני כי חשש שמא יתירו קרובי פלוני המתקדשת בלא גט רחוק בעיני הגם דיהי' נראה שהוא מחזיק עצמו ללוי מכל זאת אין הוכחה דלמא אמו יודעת שזנתה מלוי ע"כ הודיעה לו שהוא לוי אבל בכל זאת אין ראי' שהוא בן מפלוני הלוי שהזכירה להתיר המתקדשת בלא גט וגם זאת הב"ד יזכרו דלמה החזיקו אותו ללוי שיהי' נזכר להיות אסור בקרובי אותו פלוני אבל אם עבר וקדשה צריך ליתן לה גט דמנ"ל שהוא ודאי בן של אותו פלוני דלמא החזיקו אותו בשם לוי כדי שיזכור שלא יקדש מקרובי של אותו פלוני א"כ מסתבר שיהי' הב"ד שב ואל תעשה והוא יחזיק עצמו ללוי ונהפוך הוא אם מחינן בו כעת שלא יחזיק עצמו עוד ללוי יבוא לידי מכשל שיאמר בודאי עמדו ב"ד בדבר שאינו בן לוי פלוני ויבא לינשא קרובה ערוה ודוק

ואוסף נופך דיותר צריך תיקון שיהי' זכרון לפני הולד שיהי' יודע שהוא בן אותו פלוני הלוי כדי שלא יבוא לישא ערוה מאשר נדאג שבכל זאת יקדש ערוה ויתירו אותו הב"ד בלא גט מהכ"ת ניחש שיקדש ערוה הלא יש זכרון לפניו ולפני כל העולם שאסור בה אבל אם לא יהי' מחזיק ללוי מי יזכור שהוא באיסור ערוה עליה ולא יבוא הוא או העולם ליתן ללב לבוא לב"ד ע"כ מהכ"ת לחוש על ב"ד טועין שאם יעבור ויקדש ערוה להתירה בלא גט וק"ל

וגם נ"ל אחרי שאמו אמרה לבנה שידע שהוא בן מפלוני הלוי הגם בשעת מעשה לא היתה נאמנת כיון שפלוני מכחישה ואפי' שבועה לא צריך להכחישה עיין בב"ש סי' ד' ס"ק מ"א דלא תוכל לתבוע מזונות לחייבו שבועה אבל עכ"פ מהכ"ת לחשוד אותה דאמרה לבנה שידע שהוא מפלוני הלוי שיעלה לס"ת בתורת לוי מהכ"ת להכשילו שיעלה תחת כהן אשר הי' הדין אם אין שם לוי צריך הכהן לעלות פעם שני וגם נ"מ לענין פדיון בכור אשר יולד לו שלוי ובניו פטורים מפדיון בכור עיין יו"ד הל' בכורות והגם שהוכחות הנ"ל אינם להיות בנו של פלוני לירושה כיון שהכחיש עכ"פ אין הב"ד צריכין למחות בידו שלא להחזיק עצמו ללוי דלו יהי' שאינו בן פלוני הלוי אוני יודעת שעכ"פ מלוי נתעברה ושמו כשמו ועולה לס"ת באותו שם ובאמת האם נאמנת לאיסור שמפלוני הלוי נתעברה ואסור בקרובי' ודוק

אך מצאתי בנב"י מהד"ת סי' מ' שהחליט בנידן שלו שולד החזיק בעצמו ללוי שאזיל בסברה דיותר יש לחוש אם יחזיק עצמו ללוי פן יאמרו אם קידש קרובה שלא צריכה גט וכתב עוד אלא שגוף הדבר הזה לאסרו בקרובי פלוני הוא מרמב"ם פט"ו מא"ב היינו באין אותו פלוני מכחישה בפירוש שאינו בנו אלא שלא הודה לה ומיירי שאינו כאן או שישנו כאן ומודה שבא עליה אבל אומר אולי זנתה גם עם אחרים אבל באומר בודאי שאינו בנו התורה נתנה לו נאמנות ואפי' בארוסתו או אשתו נאמן לומר שאין הולד ממנו להתירו בממזרת ולמה לא יהי' נאמן להתירו בקרובותיו עכ"ל

ולדעתי הגם שעפר אני תחת רגלי תורתו הנוראה בכל זאת לא אוכל לחשות מלהודיע שדבריו נפלאים בשלומא אם האב אומר על בן בין בניו שהוא אינו בנו מן ארוסתו או אשתו א"כ הוא ממזר בבטח ומותר בממזרת א"כ האמינו התורה דאם הוא בנו והוא אומר עליו שהוא ממזר וא"כ עכ"ח יקח ממזרת ויהי' בני בניו ממזרים א"כ מכשיל בנו וגם בני בניו עד דורי דורות באיסור ממזרת וע"כ קושטא שיודע שבן זה אינו ממנו דהלא הי' מחזיקים שהוא בנו והוא אומר שאינו בנו אבל בפנוי' שנתעברה והיא אומרת מפלוני נתעברתי והוא מכחישה שולד אינו ממנו חיישינן דלמא ממנו הוא והוא מכחישה מפני בושה דלמאי יחוש הלא הולד יהי' ישראל כשר אפי' אם נתעברה מן שאר ישראלים אשר דיימו מהם ומהכ"ת לסמוך על הכחשה להתיר הולד בקרובי'

ולא עוד אולי הוא חושדה שזנתה גם עם אחרים ולא חפץ להכיר מספק שהוא בנו דאפי' אם נתעברה ממנו והוא מכחישה יהי' הולד ישראל כשר דממנ"פ הולד הולך אחריה וכי תימא להחזיקו בלוי על זה הוא מסופק דלמא זנתה גם עם אחרים ולא יודע אם הוא לוי דאם אומר על בן בין הבנים בארוסתו או באשתו שאינו בנו א"כ הוא עושה אותו ממזר ברור לישא רק ממזרת על זה האמינו התורה אבל כאן בפנוי' שנתעברה מהכ"ת יהי' בהכחשה