מחנה חיים אבן העזר חלק ג רצו

סימן ה שפעת שלום ורב ברכות להרב המאה"ג כבוד הרב ר' יעקב יצחק הלוי איש האראוויטץ נ"י אב"ד דק"ק ראדאמישעל בגאליציען

אודות אשר שאל וז"ל אחד שאנס בתולה והוא פנוי בלא אשה שחייב לישא את אנוסתו אם היא מרוצית אך הוא אינו רוצה דהוא משודך לאשה אחרת אם רשאי לישא את המשודכת דלא יעבור על חדר"ג כמו אם יש לו יבמה זקוקה לו דאסור לישא המשודכת לו מכבר עכ"ל

תשובה הדבר יפלא הלא בעיר מסתמא מפותה עיין בב"ש סי' קע"ז ס"ק ב' ואולי באופן שהעיר הנב"י בא"ע סי' כ"א אם לוחמת כנגדו וסברה להושיע לעצמה הוה גם בעיר בכלל אנוסה וכן מבואר ברמב"ן בתורה ועיין בספרי מ"ח ח"ר סי' צ"ח שהארכתי בהבנת הפסוקים אשר העיר הרמב"ן יע"ש וא"כ משכחת שגם בעיר יהי' באונס אבל קרוב לודאי בנידן דידי' שלא הי' עדים כלל א"כ הוה בכלל מפותה

ובחדושי הערותי זה שנים רבות אפי' אם יאמר שאנס אותה אמאי יהי' נאמן הא באונס הוה ג"כ רע לבריות ומהכ"ת להאמין לו שהי' ג"כ רע לבריות נאמר שמסתמא הי' ברצונה ולא נעשה רע לבריות א"כ אפי' לומר שאמת בפיה שאנס אותה לא יהי' נאמן משום אין אדם משים עצמו רשע רק לק"מ דהא רוצה לעשות תשובה שיודע שבאונס הוא מחויב לישא אותה לאשה וגם עליו תשלומין יותר ונאמן לחייב עצמו ממון ועיין ראב"ד הובא בר"ן כתובות פ' המדיר דלחיוב עצמו ממון אין משים עצמו רשע יעו"ש ומכ"ש בכה"ג שחפץ לשוב תשובה ובפרט שהיא תובעת אותו והוא מודה שבודאי נאמן שיהי' מחויב כדין מאנס בת ישראל וביותר בזה"ז שרוב בתולות נדות איתרע במעשה הבעילה הגם שנדה רק רע לשמים בכל זאת נאמן שאנס אותה ונשארת היא עכ"פ בחזקת צדקות שלא עברה על נדה ודוק

וידע אם יש ספק אם הי' באונס או במפותה אוקי אותו על חזקת פטור שלא הי' חיוב עליו ליקח אותה לאשה ומהכ"ת לחייב אותו מספק והגם דנעשה מעשה בעילה בנערה אבל אין המעשה דבר שיבוא לידי חיוב ליקוחין דשמא נתרצית א"כ אי אפשר במעשה בעילה שלו שיבוא חיוב ליקוחין ולא דמי לדברי תוס' כתובות דף כ"ג בזרק לה קידושין יעו"ש דשם עשה עכ"פ מעשה זריקת קידושין דאם נפלו קרוב לה הי' בו קידושין א"כ ידענו דעכ"פ עשה מעשה שיוכל לשנות חזקה קמייתא אבל כאן אם היא מרוצית א"כ אי אפשר שיהי' במעשה בעילתו חיוב לקוחין והיא סברה עמוקה אשר הארכתי בה במקום אחר בעזה"י

ולדינא נראה כיון שהוא משודך כבר קודם שאנס אותה א"כ יש חדר"ג לישא המשודכת ומהכ"ת לעכב עליו שלא לישא אותה משום שיש עליו לישא אנוסה שלו ויהי' ג"כ חדר"ג מאי אולמי חדר"ג זה מחדר"ג אחרת וכן מבואר ברמ"א סי' קנ"ט שכ' וז"ל וי"א דעכשיו בזה"ז דאיכא חדר"ג שלא לישא ב' נשים אם נפלה לאחד שומרת יבם אסור לישא אחרת עד שיחליץ ליבמתו ודווקא שלא היתה משודכת לו כבר אבל אם היתה משודכת לו כבר מותר לכונסה עכ"ל ועיין בפי' הגאון מווילנא ס"ק כ"ד וז"ל דהא ג"כ איכא חרם הקהילות במשודכת לישא אותה ואוסרת היבמה עליו עכ"ל וא"כ מה לי מצות יבום או מצות ולו תהי' לאשה ודוק. סימן ו

שאלה אירע ר"ל באחד שנשתטה אשתו וברחה בעולם ונעלמה מעיני אישה וישב גלמוד אחרי שנים מעוטים בא חמיו ואמר זה איזה שנים בא אלי עד כשר וגילה לי שמתה אשתך היא בתי ובקשתי שישתוק מלהעד עד כי יגדל בתי הקטנה שתוכל להיות לך לאשה וכעת בתי השניה ראוי להנשא אם תתן לי תקיעת כף שלא תיקח אשה אחרת רק תיקח אחות אשתך ראשונה היא בתי הקטנה אשלח בעד העד שיגיד עדותו בב"ד ואם לא תתן לי תקיעת כף לא אגלה מי הוא העד ותשב בלי אשה כל ימי חייך וישמע האיש לחותנו ונתן לו תקיעת כף על דבר הזה וישלח חמיו בעד העד והגיד בב"ד שאירע שהוא הלך למרחקים ושם בבית חולאים אחד היו שניהם הכירה ודבר על לבה שתשב לבית אביה ובית בעלה ואחר יום ויומים גבר עליה מחלתה ומתה שם והוא נכנס לבית חולאים של הנשים וראה אותה מת ויש בעדותו עדות מעלי' וביקש שיתירו לו לישא אשה וחפץ באחות אשתו כאשר נתן ת"כ לחמיו

תשובה נראה לי לא די שאסור לישא אחות אשתו אלא גם אשה דעלמא אסור לישא בכה"ג כאשר אבאר בעזה"י

הנה הב"ש סי' קנ"ח ס"ק א' כתב וז"ל ולכאורה נראה בזמן הזה שיש חדר"ג שלא ישא אשה על אשתו אין עד אחד נאמן שמתה אשתו דהא דבר שנתחזק באיסור היא ואין אחד נאמן כמש"כ ביו"ד סי' קכ"ז עכ"ל הרי מפורש יוצא דאין ע"א נאמן שמת אשתו שהוא יקח אחרת דאין ע"א נאמן באיתחזק איסור

הן אמת שהנב"י במהד"ת א"ע סי' ז' חידש דבר להקל כנגד הב"ש הנ"ל דהך איסור דחדר"ג לישא שתי נשים הוא רק איסור דרבנן ומה שאינו דבר שבערוה הגם דאיתחזק איסור הוה ספק אם ע"א אינו נאמן כמבואר בתוס' וא"כ באיסור חדר"ג הוה ספק דרבנן והוא להקל שע"א נאמן אפי' אם הי' איתחזק איסור דרבנן דפח"ח

אמנם אני הערותי במקו"א בעזה"י להצדיק דברי הב"ש דתוס' בגיטין דף ב' חדשו זאת בשם הר"י בד"ה הוה דבר שבערוה כתבו וז"ל הא דנקט דבר שבערוה אומר ר"י משום דבאשה רבה בשאר איסורין כגון טבל והקדש וקונמות מספקי לן אי מהימן אפי' איתחזק איסורא ולא בידו או לא עכ"ל מזה למד הנב"י דינו להקל באיתחזק איסור חדר"ג

ולדעתי דדוקא בטבל והקדש וקונמות דלא משכחת בעדות הע"א דבר שבערוה אז נסתפקו באשה רבה אי ע"א נאמן אפי' אין בידו וממילא נוכל לחדש בטבל דרבנן וכדומה יהי' ע"א נאמן אבל אם ע"א מעיד לבעל שמת אשתו יש בו בהעדות פי שנים (א) אם מותר לבעל לישא אחות אשתו שהיא עליו באיסור כרת והבנים יהי' ממזרים אם לא מתה אשתו ראשונה (ב) אם מותר לישא אשה דעלמא שיש בו איסור חדר"ג לישא אשה על אשתו אם לא מתה אשתו ראשונה בכה"ג שיש בעדותו ג"כ מה שנוגע איסור דאורייתא ואיסור ערוה אם יקח אחות אשתו אז בודאי אין ע"א נאמן כלל אפי' לישא אשה אחרת דעכ"פ עדות זה להגיד לבעל שמתה אשתו ראשונה יש בו דבר שבערוה והי' אתחזק איסור ואיך נחליק עדות אחת לענין ליקח אחות אשתו לא יהי' נאמן ולענין לישא אחרת יהי' נאמן ודוק.