מחנה חיים אבן העזר חלק ג רצה

שם כמה גאונים אשר התירו לגרש בע"כ בנידן דידי' יעו"ש הרי שכתב בפירש וזרק לה גט אך בנידן דחקר הדר"ג נ"י דלא דן מחמת מורדת אשר צריכה התראת ב"ד ולכל הפחות י"ב חודש רק דן שכבר מגורשת ולא נשאר רק לעז ועל כן יהי' מותר לזרוק לה גט זה אינו לדעתי לו יהי' שיש לסמוך דמהני גט בשינוי שם אביה עפ"י דין כיון דהיא ידעה בפסול דהא שמעה דחוקרים לדעת שמה ושם אביה והטעה להב"ד בשם שקר א"כ נגלה למפרע שלא נתרצית בגירושין דאם נתרצית הי' לה להגיד שם אביה דהא שמעה שלהכשר הגע צריך לכתוב שם אביה ואטו אשה דיני גמירי לדעת אם כשר בדיעבד הלא יש כמה פוסקים דפוסלים אלא פשיטא דעשתה זאת יען דלא נתרצית בגירושין א"כ אפי' מדינא אינה מגורשת לדעת מהר"ם מינץ דהא ידעה בפיסול ונשאר לה כל כח ותוקף של חדר"ג שלא להתגרש בע"כ וביותר שכל הכתיבה לא הי' בתכלית ההכשר דהוה כאלו מאנה קודם הכתיבה דהא הזכירה שם אביה בשקר וא"כ אין לדמות זה לדין בסי' קנ"ד דשם יש רק לעז אבל כאן דינא קאמרי' דיש חדר"ג שלא לגרש אשה בע"כ וגט הראשון בטל ודוק

ואוסף אפי' לרמ"א בשם הכל בו דמשמע דסברו דמהני גירושין בע"כ היינו עכ"פ אם הגט נכתב בשעה שנתרצית בפי' לגט או לכל הפחות שלא גילתה דעתה שאינה מרוצית בשלא ידעה כלל מכתיבת הגט אבל במיחה בכתיבתו ולא הוה לשם גירושין דמסתמא לא יעבור החרם וגם הב"ד והעדים והסופר לא יזקקו לו לסייע וא"כ אם גילתה ומחאתה במה שהזכירה שם אביה בשקר אפשר גם הם מודים דלא מהני גירושין בגט כזה דהא לא הי' אז הכשר נתינת הגט ודוק

וגם אודיע להדר"ג נ"י שהרהרתי דאפשר דכל בו ורמ"א מודים למהר"ם מינץ דהגט בטל אפי' בדיעבד ומה שהפלאתי א"כ איך שבקי' שתנשא היא לאיש אחר ועוד נפלא בעיני למה לא נקרא עבריין אח"כ עכ"פ הוא עבר החרם וגרשה בע"כ וצע"ג

נ"ל דיעיין ר"ן פרק הזורק אם נתן גט לה בתורת פקדון ואח"כ אמר שתהי' מגורשת לא הוה טלי גיטך מע"ג קרקע דהא הוה נתינה מיד הבעל ליד האשה יעו"ש וא"כ מדאורייתא הוה הגט דנתינה בע"כ שמיה נתינה כאשר הערותי בשם רשב"א דף ע"ה ור"ג גזר שלא יהי' הגירושין עכ"פ נעשה נתונה מידו לידה ואם נתרצית אח"כ לינשא נעשו אז הגירושין דלא הוה טלי גיטך מע"ג קרקע דהי' נתינה מידו לידה והוה אח"כ הגט ברצונה וממילא לא מחינן לה לינשא והוא לא הוה עבריין דהא נתגרשה כעת ממנו ברצון ודוק (אך א"כ הי' צריך להיות הגט בעולם בשעה שנתרצית לישא לאיש)

(ג) ובזה יש לי לפקפק גם על היתר השלישי אשר חידש דבר נפלא דנתן נטע הוה כחד שם כיון שלפעמים כותבים כך יען שהעולם נוהגין מי שעולה לתורה בשם נתן נקרא בפי המון נטע וא"כ אין כאן לעז בשם שכתב בגט ומה שחסר בגט שם יחזקאל אין בזה לעז בשם אביה אם לא נכתב גם שם שעלה בתורה ואם גדולי עולם מתירין אפי' להאשה מכ"ש להתיר לו לישא אשה אחרת עכ"ד

ולפמ"ש בנידן דידן גרע אי ידעה האשה במעיקרא בשעת כתיבת הגט דשם אביה הי' נתן יחזקאל או נטע יחזקאל א"כ כיונה שלא יהי' הגט כשר דאטו האשה ידעה דיני גדולי פוסקים אבל זאת שמעה ששואלים על שם אביה והרגישה שצריך בהגט לכתוב שם אביה כאשר הי' נקרא באמת והיא שינתה שמו הוה גילוי דעת שלא חפצה בגירושין וגילוי דעת זה הי' קודם הכתיבה ואין כאן מקום לכתיבת הגט לדברי מהר"ם מינץ

ולא אמנע שפלא בעיני כל מה שחשש הדר"ג נ"י כל כך ימחל לעיין בספרי מ"ח ח"ב על א"ע סי' ל"ו בד"ה אמנם שחדשתי סברה ישרה מה שהבן לא יוכל לשנות שם אביו היינו להחליף שם בשם למשל שכתב שמואל תחת שמעון אבל אם הי' לאביו שני שמות יוכל הבן להחזיק אביו בשם אחד משמותיו ואין זה בכלל שינוי שם אביו יעו"ש ומכ"ש בשם אבי' דנכתב עכ"פ שם אחד משמותיו היינו נתן שעולה בו לתורה ואותו שם נקרא בפי המון נטע ואחרי הדפסה מצאתי להגאון מהר"ז מרגליות בטיב גיטין לקוטי שמות סי' כ' ס"ק י"ח שכ' וז"ל כתבתי בספרי סי' צ"ה בעובדא זו וכו' ומסיים וז"ל ושם כתבתי דאף להרא"ש לא מהני להחזיק שם האב היינו בעובדא דידי' שהכל קראוהו שמעון ושינה אותו לשם שמואל אבל אם הי' המיעוט עכ"פ קורין אותו שמואל הוא יכול להחזיק במקום אחר בשם שקראוהו המיעוט עכ"ל א"כ מפורש יוצא דמהני שם אחד ובודאי אין בנידן שלפנינו חשש שיהי' נתן נטע קצר השם מיחזקאל וא"כ לא ידעתי מאי חשש הדר"ג נ"י (ספר בית אפרים אין בידי לעיין) ואני שולח להדר"ג נ"י אשר השבתי להגאון ר' שלמה ג"פ נ"י מאונגוואהר אשר השיג על תשובתי סי' ל"ו הנ"ל

סוף דבר אם האשה לא ידעה בשעת נתינת הגט דשם אביה משונה כאשר נכתב בגט דהודע לה אח"כ בשובה לביתה נראה דטוב לבחור לזרוק לה גט בביתה בפני עדים וכאן יוכל להיות אפי' ע"י שליח ואין לחוש על דברי הנב"י ח"ר א"ע סי' ב' משום תופס לבע"ח דהא כבר אבדה זכותה אשר יש לה על בעלה דהא היא מגורשת עפ"י דין תורה ואיך תהי' לה עליו שום תביעה וגם מה שחשש הנב"י דע"ו השליח לגרש בע"כ המעשה בטל ע"כ לא שייך כאן דהא מותר לגרש אותה בע"כ אחר שכבר נתרצה להגט וא"כ אין כאן שליחות לדבר עבירה ותהי' מגורשת ולא צריך דין ודיינא לגרש פעם שנית אבל להתיר לו אשה אחרת והיא צריכה עוד גט שני יבא לדין ודיינא המון עם יאמרו הוא גרוש והיא אינה מגורשת ואעתיק דברי הכל בו סי' קי"ו וז"ל והחרם ששם ר"ג שלא לישא ב' נשים אין להתירה רק בק' אנשים מג' קהילות ומג' ארצות כגון ארגו"ן ולומברדיאה צרפת גם הם לא יסכימו עד שיראו טעם מבורר להתיר וגם באותה ענין שתהא מבורר עכ"ל הרי שהחמיר מאוד שצריכין לראות טעם מבורר והוסיף שגם באותה ענין תהי' מבורר ומצאתי שמר"ן ז"ל העתיק ג"כ לשון הכל בו בסי' ד' וכל המסתכל בתשו' מהר"ם מינץ סי' ק"ד יראה עין בעין שיותר טוב לבחור גט בע"כ בזריקה מאשר נתיר לו אשה על אשתו ודוק

אמנם אם ידעה מהפסול בשעת כתיבת הגט ועשתה בערמה א"כ אני ג"כ מודה שטוב להתיר לו אשה על אשתו מלהתיר גט בע"כ מזריקה (ועיין בשו"ת מהר"ם לובלין חשש שמא הבגדים שלה שאולין) וגם שיראתי שיבוא לידי רעש גדול ודל"ב [ויעיין בשו"ת לחם רב סי' נ"ה דמשמע שטוב להתיר אשה אחרת מגט בע"כ] דברי אוהבו ידידו הדש"ת.