מחנה חיים אבן העזר חלק ג רצד

ויען כי ציין הכנה"ג לעיין בסי' י"ז עיינתי ואעתיק הלשון שכתב בנידן שהיתה אשה מרוצית לקבל גט וקודם שנגמר הכתיבה או קודם קבלת הגט התחרטה ואעפ"כ נתן לה הגט בע"כ וכועס המהר"ם על המסדר הגט שנתן בע"כ ואעפ"י שהי' קנין שתקבל הגט וכ' וז"ל לבי מהסס על רבי גד ומילתא דתמיה קא חזינן בהאי עניני דגיטא הנה גלוי וידוע דלא כופין עתה האשה לקבל הגט והוא תקנת רגמ"ה וכל גדולי עולם אשכנז וצרפת הסכימו עמו ופשט תקנה זו בכל ישראל א"כ מה עלה על דעתו להניח הגט לכתוב ולחתום כיון דאמרה בפי' דלא רצתה לקבלה דמה שייך לכתוב גט כיון דעתה לא הוה שעת הכשר ליתן לה הגט כי היא עומדת וצווחת שלא רצתה לקבלה ואפי' אם הי' גט מזומן לא יכול למכייפה ועתה הלך וסידר הגט בעכ"ח עכ"ל והאריך מאוד שכעס למה שלח אחר אשה פעמים שתקבל הגט כיון דכבר מיאנה לקבל הגט לא נכון להתעסק בו דאלו הי' אופן זה שבעל אמר שאינו רוצה ליתן גט קודם גמר כתיבת הגט פשיטא שהגט בטל וא"כ מה ראה ר' גד לשלוח אחרי' פעמים ושלש וכ' וז"ל לכך לבי אמר דבכה"ג באשה איכא קצת גמגום לכתוב וליתן לכתחילה הגט בכה"ג אע"ג דפשיטא לי' דהאשה לא יכולה לבטל הגט דהגט אינה שלה דדוקא הבעל יוכל לבטלו דהגט הוא שלו ונכתב בשליחותו ובצוו לכך יש לו כח לבטל הגט אבל האשה אינה יכולה לבטל דבר שאינה שלה ומ"מ מה שיש כח בידה לבטל בטלה ויש כח בידה למאן שלא לגרשה בע"כ א"כ כיון דעמדה וצווחה קודם גמר גט שלא רצתה לקבל וציוותה לבעלה שלא לכותבה א"כ מה שייך לכתוב הגט כיון דעתה אין שעת הכשר ליתן לה ואיכא קצת נגד הדעת כמפורש בפי' בתקנת ר"ג שאם גירשה בע"כ לא הוה גט ובטל אפי' בדיעבד וקשה להכניס ראשי בזה כדדרשי' בפ"ב דעירובין ויותר מהמה בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה שדברי תורה יש בהן עשה ול"ת כו' וכדאיתא נמי בה' דרך ארץ בעובדא דר"ע שנטפל במת ד' מילין כשבא לפני ר"א ור"י אמרו לו על כל פסיעה ופסיעה כאלו שפכת דמים ומפורש הטעם משום דעבר על מצות החכמים דאמרו דמת מצוה קונה מקומו וכן קשה הדבר לעשות מעשה לכתחילה לעקור הקידושין דמדאורייתא ולהתירא לעלמא עכ"ל

דבר גדול גילה מהר"ם מינץ כאן דאין מקום לכתיבת הגט יען דאין הכשר עתה ליתן הגט דהיא אינה מרוצית לקבל גט א"כ מה שייך לכתוב גט אם אין מקום לנתינה דתורה אמרה וכתב ונתן שבשעת כתיבה צריך להיות ראוי' לגרש דבדין תורה הוה גט בע"כ אבל בזמן הזה דיכולה למאן שלא לגרש אותה בע"כ ואם נותן בעל כרחה לא מהני א"כ ממילא אין מקום לכתוב גט עד שנתרצית לקבל הגט ואם חזרה קודם שנגמר כתיבת הגט א"כ פועלת בכח ידה לבטל הכשירו רק אם כבר נגמר הכתיבה אין בידה לבטל הגט דהא הגט אינו שלה אבל קודם גמר הכתיבה יש כח בידה לפעול ביטל גט והביא דברי רגמ"ה שאם גרשה בע"כ דלא הוה גט ובטל אפי' בדיעבד הכוונה נ"ל כיון שר"ג עשה שהגט פסול אפי' בדיעבד לא מהני א"כ הוא נגד הדעת שיהי' מועיל אותו כתיבה אשר יכתב הגט שלא ברצונה וסיים וז"ל שקשה לעשות מעשה לכתחילה לעקור קידושין ולהתירה לעלמא עכ"ל היינו שנימא דאנו עוקרים הקידושין למפרע ולהתירה לעלמא אם קבלו גט בע"כ דבתורת גירושין א"א דכל העובר על דברו חכמים חייב מיתה ור"ג עם זקני דורו עשאו שהגט בטל ומי יעבור על דבריהם ולעקור הקידושין להתירה לעלמא הוא דבר קשה לעשות כן לכתחילה כן נראה לי לפרש אבל בכל אופן נלמד משם דאם ידעה מן הפסול מתחילה א"כ לא נתרצית בגירושין ולא הוה הכתיבה שפיר דאין שעת הכשר ליתן לה גט א"כ נשאר חדר"ג שלא לגרשה בע"כ דאין כאן פעם שנית אלא פעם הראשון ודוק

ואודיע להדר"ג נ"י מה שנפלא בעיני דהכל בו סי' קי"ו כתב וז"ל ואם נתן גט לאשה בע"כ ונשאת האיש פטור ואינו עבריין נתן גט מרצונה ונמצא פסול יכול לחזור וליתן לה בע"כ עכ"ל ורמ"א בסי' קי"ט כתב וז"ל עבר וגירשה בע"כ בזמן הזה ונשאת שוב אין האיש נקרא עבריין עכ"ל והדבר יפלא הא מהר"ם מינץ מביא דר"ג תיקן שהגט בטל אפי' בדיעבד וא"כ איך שבקינן שהיא תנשא לאיש אחר הא היא אשת איש נגלה מזה דמהני הגט אם גירש בע"כ ועבר על החרם וביותר יפלא לתשו' מהר"ם מינץ אם היא צעקה שלא תחפוץ בגט אין מקום לכתיבת הגט ורמ"א לא חילק ועכ"פ נראה דכל בו סובר דבדיעבד מהני הגט ולכן לשיטתו לא חילק אם ידעה מהפסול דסובר דלא מעכב בגוף כתיבת הגט אם היא צועקת כיון שנתרצית מותר לגרשה אח"כ אפי' בע"כ דהא בגט הראשון אם הי' מגרשה בע"כ מהני רק שנקרא עבריין ופלא שבכנה"ג בסי' קי"ט חקר אי מהני בעבר וגירש ומביא דמהר"ם מינץ בסי' ק"ב כתב שאם נתן גט בע"כ אין הגט כלום והתפלא מדוע לא יהי' מהני וע"כ משום כל מילתא דאמר רחמנא לא תעבוד ופלא הלא בסי' י"ז כתב מהר"ם וז"ל מפורש בתקנת ר"ג שאם גירשה בע"כ דלא הוה גט ובטל אפי' בדיעבד עכ"ל א"כ אם מפורש יוצא דבעל ועכ"ח דהפקירו מבעל ממונו או פסלו לסופר ועדים וא"כ איך שייך לחקור הטעם משום כל מילתא דאמר רחמנא לא תעבוד זה הי' לחקור אם עשה החרם שלא לעשות ואירע שעבר איש על החרם אבל אם החרים בפי' שלא יהי' מועיל אם גירש שהגט בטל אין לנו לחקור על כל מילתא כו' אלא יש לנו לחקור אם יש כח להפקיע כסף הבעל הוא הגט אשר בו מגרש וצע"ג כעת [ועיין בגמ' בתמורה ונב"י ב' סי' קכ"ט קצרתי מאוד]

(ב) ובמה שהערותי שאם ידעה בשעת נתינת הגט הראשון מהפסול אם כן מעולם לא נתרצית לגירושין ונשאר חדר"ג בכל תקפו נסתר היתר שני של הדר"ג נ"י שחקר שיש להתיר לזרוק לה גט בע"כ לפי הנחת שו"ת הרא"ש דר"ג לא החמיר יותר באשה מבאיש והיכא דבאיש כופין בודאי גם באשה כופין וכיון דבסי' קנ"ד פסק אם גירש ונפסל משום לעז כופין לאיש ומכ"ש אם נפסל משום לעז כופין לאשה לקבל גט בע"כ וא"כ כיון שכבר קבלה גט הראשון אין נ"מ אם ידעה אם לא ידעה מותר לזרוק לה גט בע"כ עכ"ד

ולדעתי כבר הערותי דבעיני נפלאים דברי נב"י דלא שייך באשה כופין עד שתאמר רוצה אני וכן מצאתי בתשו' מהר"ם מינץ סי' ק"ד באשה מורדת שהביא חבל גאוני ארץ שעשה הלכה למעשה לפסוק לזרוק לה גט וסיים וז"ל ואם לא תעשה כמדובר לעיל הריני מסכים לכל דברי רבותי והנני מתיר לו עמהם לגרש בע"כ דאדעתא דהכי לא תיקן הגאון לעקור דמה"ת ולעגן שלא לתוהו ברא וגומר נאום הצעיר ועלוב ש"ב ישראל בר' יואל מוסלן הועתק אות באות מכת"י רבותי הניכרים וכבר זרק לה גט שלא רצתה לשוב אלא אחרי שהתרה בה פעמים רבות עכ"ל ומתחילה הביא