מחנה חיים אבן העזר חלק ג רצג

רגמאו"ה שהצבור יכול לעמוד שלא ליקח יותר מאשה אחת רק עי"כ מי שחפץ באשת יפת תואר גירש לאשתו בע"כ ונשא את האשה היפה בנשים הוצרך לגזור שלא לגרש אשה בע"כ דאל"כ לא די שלא תיקן בחרמו שלא לישא ב' נשים לבנות ישראל אלא הרע להם שעי"כ שיש חרם לישא עוד שנית יגרש בע"כ לראשונה ולפ"ז אם יש מקום עיגון וצריך נעבור אחד מן ב' חרמות טוב לבחור לעבור השני ליתן גט בע"כ שהוא מפורש בתורה ונתן בידה מ"מ אפי' בע"כ וגם לא נעשה אלא לחזק חרם שלא לישא ב' נשים מאשר נעביר עיקר החרם להתיר לישא ב' נשים ונחזיק בחרם השני שלא נגרש בע"כ שהוא רק סיג וגדר להחזיק חרם שלא לישא ב' נשים ודוק

וכן נ"ל ראי' כי ד' זיכני בתשו' מהר"ם מינץ שנדפס בשנת שע"ז ובדף קנ"ב נדפס תקנת ר"ג וז"ל חרם ותקנות הקהילות ששם רגמ"ה דאין לישא ב' נשים אין להתיר רק במאה אנשים מג' ארצות ומג' קהילות וגם אותם לא יסכימו עד שיראו טעם מבורר להתיר וצריך שתהא כתובתה צרור ומונח ביד נאמן במעות או במשכונות עכ"ל והאריך בענין חרמות שקבלו איש ואשתו ובכמה חרמות ואח"כ נדפס וז"ל תקנה שלא ליתן גט לאשה בע"כ ואין הגט כלום נתן לה גט מתחילה ברצונה ונמצא הגט פסול יתן לה גט שני בע"כ אם ידענו שלא ידעה בפסול מן הראשון עכ"ל הרי עין בעין נראה שראשית התקנה הי' החרם שלא לישא ב' נשים ושם העמיד תוקף שלא להתיר אלא במאה אנשים מג' מדינות ורק אז אם יראו טעם מבורר להתיר ואח"כ גזר ותיקן שלא לגרש בע"כ חוץ אם נתרצת לגט ונפסל אח"כ אבל לא הזכיר למעלה אם נתרצית האשה שיקח לו אשה שניה ונפסל הקידושין או נעשה עיכוב בנשואין שלא תוכל האשה לחזור אלא פשיטא דזה עיקר התקנה וראשית החרם שלא לישא ב' נשים שם לא הקיל כלל רק שלא לגרש בע"כ שהוא סיג לחרם של נשואי ב' נשים שם הקיל וא"כ טוב להקיל לגרש בע"כ מלהתיר ב' נשים ודוק

ונ"ל עוד דאותן מקומות שלא קבלו חדר"ג שלא לישא ב' נשים כי ידעו טבעם שלא יוכלו לעמוד באשה אחת אשר צריכה לשמור פתחי נדה וא"כ הוה גם זה בכלל שאין גוזרין גזירה על הצבור אשר לא יוכלון לעמוד אעפ"י שחרב בהמק"ד וראוי' הי' שלא לישא נשים הרבה רק הצבור לא יוכלו לעמוד ולא קבלו מר"ג לעשות תיקון לבנות ישראל שלא יהי' ירך אשה מקנאה בחברתה אבל שמעו לו עכ"פ אח"כ לחרם השני שלא לגרש אשה בע"כ דחששו פן יראי אלקים יחושו על חרם הראשון שלא ליקח ב' נשים ויגרשו לראשונה בע"כ כדי ליקח שנית ולמחר יגרש השנית בע"כ ויקח ראשונה בחזרה ויצא מזה בערב היא באה ובבוקר היא שבה אל בית אביה ע"כ קבלו עליהם שלא לגרש אשה בע"כ וא"כ מההכרח לא קבלו חדר"ג הראשון שלא לישא ב' נשים כי לא יכול לעמוד בארצות החם באשה אחת ולכן לא שייך לחקור דמסתבר להקל לישא אשה על אשתו דחרם זה לא נתפשט בכל ישראל מאשר נתיר לגרש בע"כ דנתפשט איסורו בכל ישראל דמה שנתפשט האיסור שלא לגרש בע"כ הוא לתכלית לחזק שלא לקבל חדר"ג שלא לישא ב' נשים אבל לולא כן לא קבלו שלא לגרש בע"כ ואלמלא שקבלו שם שלא לישא ב' נשים לא קבלו שלא לגרש בע"כ כי לא יוכלון לעמוד והי' מתגרשין נשותיהם בע"כ לישא אחרת ודוק

וראיתי להדר"ג נ"י שהעיר שחושש על שהחמיר מר"ן ז"ל להתיר אשה על אשתו יען דיש לו היתר במאה רבנים וגם בתשו' מיימוניות שהובא בב"ש בסי' ע"ז שמא ילמדו בני פרץ להקל בכל זאת זו דקבלה גט דכשר עכ"פ מדין דאורייתא ודרבנן עכ"פ לא הוה אגידה בי' ודומה למה שהקיל מר"ן חת"ס בסי' א' בחלוצה אם מסרבת ומענגת אותו והוית כארוסה המעגנת רק חקר שראה בכנה"ג שדווקא אם נא ידעה מהפסול מהני מה שקבלה הגע לגרשה פעם שנית בע"כ והדר"ג נ"י תמה בכפלים אם כתוב כן בכל בו למה לא העתיק רמ"א תנאי זה דדוקא אם לא ידעה מהפסול ועוד תמה הדר"ג נ"י הא מבואר בח"מ סי' כ"ב אם קבל לפני הב"ד אין יכולין לחזור וא"כ בנידן שכבר קבלה גט ומסרבת אח"כ בודאי אינו יכולה לחזור עכ"ד

נלע"ד לדבר דבר בעזה"י שכנה"ג אות י' סי' קי"ט כתב וז"ל ונתן לה גט מתחילה ברצונה ונמצא הגט פסול יתן לה גט שני בע"כ אם ידענו שלא ידעה בפסול מן הראשון בתקנת שהובא בהר"ם מינץ ז"ל סי' ק"ב אמר המאסף נראה הא אם ידעה בפסולו אינו יכול ליתן גט שני בע"כ ועיין בתשו' הנזכר סי' י"ז עכ"ל ולכאורה לא הבנתי מה חידש הכנה"ג הא מבואר בהר"מ אם ידענו שלא ידעה ממילא נשמע אם ידעה נא יוכל ליתן גט והוא פלא גדול

ונראה דיש לנו ב' אופנים אשר היא צריכה גט שני (א) משל דקבלה הגט ואח"כ נראה דהי' שני אותיות דבוקין או חסר אות או יתיר או שהדיו הוא גזל או מחובר או פסול עדים או פסול יום וכדומה אשר האשה נא יכולה לדעת בשעת קבלת הגט רק אח"כ נגלה לנו איזה פסול צריכה גט שנית (ב) למשל שאמרה האשה ששמה רחל והיתה נקראת נאה רחל או שאמרה שם אביה ישראל ונקרא יעקב ישראל או שקוראים אותו בשם שנשתנה שמו וכדומה אז ידעה האשה בשעת נתינת הגט מהפיסול אשר נעלם מהב"ד והיא שותקת כדי שתקלקל עניו אח"כ שקבלה מעותיה ואעפ"כ היא אשתו כמקדם וא"כ מעולם לא נתרצית להיות מגורשת ממנו לגמרי רק בערמה לקחה ממנו ממון או נכסים או כתובה וכדומה

ומעתה דין הכל בו אם נתרצה פ"א לקבל הגט יוכל אח"כ לגרשה בע"כ אם נמצא פסול בגט היינו מטעם דהא אמרה שנתרצית בגט ולא חפצה בתקנת דר"ג שלא יוכל לגרשה בע"כ כי נתרצית לגירושין א"כ לה לא תיקן ר"ג תקנתו אם גילתה דעתו ועשתה מעשה קבלת הגט הגם שנמצא אח"כ פסול נו יהי' פסול דאורייתא כחקירת פר"ח אעפ"כ לא תיקן ר"ג אלא לאשה שלא עשתה מעשה שנתרצית בגט ויוכל לגרשה בע"כ שנית אבל אם ידעה בשעת הגט שהוא פסול אז מעולם נא מחלה דהא ידעה מתחילה שהגט פסול וזה שדייק מהר"ם מינץ וז"ל אם ידענו שלא ידעה בפיסול מן הראשון עכ"ל ר"ל אם נדע שלא ידעה בפיסול גט הראשון אבל לא כתב אם לא נודע לה עכשיו אלא שלא ודעה מתחילה בפיסול גט הראשון ומשמע אבל אם יש ספק לפנינו אם ידעה מתחילה מפיסול זה אין רשאי לגרש אותה בע"כ אלא צריך להיות ברור לנו שלא ידעה והוסף הכנה"ג נהפוך הוא דווקא אם ידעה מפיסול הראשון אז אין לגרש אותה שנית בע"כ אבל אם יש ספק אם ידעה מפיסול הראשון יש להקל דספק להקל ועיין בנב"י מהד"ת יו"ד סי' קמ"ו שהשיב לחתנו הגאון שספק להקל בחרם יעו"ש ודוק

ולפ"ז בנידן דידן אם נודע לה אח"כ שאביה לא הי' נקרא כן יהי' מותר לגרשה בע"כ פעם שנית אבל אם ידעה מתחילה שאביה לא כן שמו א"כ מעולם לא נתרצית לגירושין ואסור לגרשה בע"כ ודוק.