מחנה חיים אבן העזר חלק ג רצא

יש לאיש שעפ"י התורה אינו מגרש בכפיה ואעפ"כ אם נמצא בו מום כופין אותו שיגרש ומכ"ש שכייפי' את האשה נקבל הגט רק מסופק אי ר"ג השוה את האשה לאיש כשם באיש הגם שצריך לגרש היינו כופין אותו עד שיאמר רוצה אנו ומגרש ע"ו כפיה ברצון ה"ה באשה כופין אותה עד שתאמר רוצה אני לקבל הגט ומקבלת הגט ברצונה הטוב ואין רשאי לאסר ידה וניתן הגט בע"כ בידה או לזרוק לה גט בחניכה או נימא כיון מהדין הוא שצריכה לקבל הגט הניח ר"ג מיד על דין תורה ולא תיקן כל חרם שלו ונתגרשת בע"כ אפי' אם זורק לה גט ונשאר בספק נדינא שרא"ש לא החליט אם מותר לזרוק נה גט דלמא דווקא לכוף אותה עד שתאמר רוצה אני לקבל הגט זה תוכן דברי הנב"י אשר הדר"ג נ"י רמז עליו שלא לזרוק גט בנידן שלפניו

ולדעתי הדבר יפלא הא דכפיה עד שיאמר רוצה אני מהני אעפ"י דאיש אינו מוציא את אשתו אלא לרצונו כבר המתיק הרמב"ם בפ"ב מה' גירושין שכתב שם בתוך הדברים וז"ל לפיכך זה שאינו רוצה לגרש מאחר שהוא רוצה להיות מישראל ורוצה הוא לעשות כל המצות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גרש לרצונו עכ"ל הזהב ובלח"מ שם ביאר הטעם שמצוה על הבעל לשמוע דברי חכמים וכיון שהם צוו עליו לגרש אשתו א"כ הוא רק עצת חטאין מיצה"ר וכיון שכופאו עד שיאמר רוצה אנו בודאי פיו ולבו שווין

ולפ"ז יש לחדש דבר דכל זה הוא באיש שעל פי דין תורה צריך לגרש ברצון א"כ אם החכמים רואים שמוטל עליו לגרש את אשתו נכלל בו שיגרש אשתו ברצון דבע"כ ליכא גירושין באיש דהלא האיש אינו מוציא אלא ברצון וכיון דנכלל הרצון בכלל גירושין אשר צוו עליו חכמים אמרי' דהוא איש כשר ורוצה להיות מישראל ורוצה לעשות כל המצות ולהתרחק מן העבירות רק יצרו תקפו אשר הולך ע"י שמכין אותו ובודאי כשאומר רוצה אנו הוא מרוצה גם בזה אשר צוה עליו החכמים לגרש ברצון

אמנם נהפוך הוא באשה דהאשה אינה מתגרשת אלא בע"כ דענין גירושין הוא ששולח אותה מביתו ואין שליח אלא טירוכין בע"כ דהכל נעשה מצד האיש וטלי גיטך מע"ג קרקע פסול יען דהיא פועלת לגירושין והתורה אמרה ונתן בידה בע"כ ואפי' אם האשה מרוצית לגט אין זה רצון אלא שלא תעכב אם יחפוץ הבעל לכרות קנינו אשר לו בה דאפי' אם נתינה בע"כ לא שמיה נתינה אעפ"כ אמרה התורה ונתן בידה אפי' בע"כ כאשר הסביר רשב"א בחדושיו לגיטין דף ע"ה דמי יכוף לבעל הממון שיהי' החפץ נשאר ממונו לעולם פשיטא כל אדם יכול להפקיע קנינו כפי רצונו בלי רצון נפש קנינו ועל כן בגט ושחרור הוה בודאי נתינה בע"כ שמיה נתינה יעו"ש כי מתוק מדבש הסברה

וא"כ בודאי ר"ג לא תיקן חרם רק שהאיש לא יגרש אם אשתו לא תחפוץ בגט דהלא בידו שלא לגרש כלל אבל בודאי לא תיקן ר"ג שלא יגרש אשה אלא ברצונה דמי צריך רצון האשה בגט אלא תיקן שהבעל לא יגרש אם האשה תסרב נגד רצונו ומהכ"ת נאמר שאחר התיקון ר"ג לא יגרש הבעל בע"כ אפי' אם יש בה מום גדול אלא נכוף אותה עד שתאמר רוצה אני הלא היא אמריה תאמר יתן לו גט בע"כ כדין תורה שיעשה בקנינו כאות נפשו לגרש אותי בע"כ אבל איזה מצוה יש עלי לשמוע דברי חכמים להיות מרוצה לגירושין פי ד' אשמור שלא צריך רצון שלי בגירושין ותשאול עוד הפוכי מטרתא למה לכם חכמים שתקנתם שצריך אני להיות מרוצה וגם לכוף אותי להיות מרוצה מי שמע כזאת דגוף הגירושין מורים שהוא שולח אותי מביתו וגורש אותי מפניו וצריך להיות מרוצה ע"י כפיה שאומר רוצה אני א"כ פשוט או דבמקום כזה במום גדול לא תיקן ר"ג ויוכל לגרש אותה אפי' בשוטים דהא מעולם לא תיקן ר"ג שהאשה תקבל גט ברצון רק תיקן שהבעל לא יגרש אם האשה מסרבת לקבל גט ובמום גדול שדן הרא"ש מותר לו לגרש אפי' בשוטים וק"ו בזריקת הגט כדברי הב"ש או שנימא כדברי ח"מ שהשוה ר"ג שנא לגרש בע"כ וא"כ אין יכול לעשות דבר אנא למנוע שאר כסות ודוק

ואוסיף עוד דלא אדע אם ר"ג הי' יכול לתקן זאת דתהי' האשה מרוצית לגט דהוא כנגד הדבר המפורש בתורה ונתן בידה בע"כ בשלמא מה שתיקן שהבעל לא יגרש שלא ברצון אשה יכול לעשות עליו איסור שלא יחפוץ לגרש דמי יצוה להבעל לגרש אבל לחדש על האשה שתהי' מרוצית לגירושין ולכוף אותה שתאמר רוצה אני שמצוה לשמוע דברי חכמים שתקבל גט ברצון אין ביכולת חכמים לחדש כנגד התורה שאשה אינה צריכה רצון לגירושין ואיך יעשו חכמים צווי עליה להיות מרוצית לגט דהוה כעקירת דבר תורה ועיין בתשו' מהר"ם מינץ סי' ק"ד אשר אביא לקמן בעזה"י

ועתה אדבר בדברי הדר"ג נ"ו שיצא להתיר לאיש לישא אשה דאין כאן חדר"ג שלא לישא שתי נשים ועל שלשה עמודי דינים התירא עומד (א) הגם דמבואר בב"ש סי' קכ"ט ס"ק י"ז דאם יש שינוי השם באבי המגורשת גרע מאלו לא נכתב כלל שם אביה המתגרשת דע"י שינוי השם יאמרו אין זאת אשתו היינו לעז אבל מדינא הן מדאורייתא והן מדרבנן היא מגורשת ואינה עוד אשתו א"כ לא שייך עוד להזכיר חדר"ג שהי' שלא לישא אשה על אשתו והביא בשם ספר אנשי שם היכא דמותרת בהגט שקבלה במקום עיגון כיון שאין עיכוב מכח הבעל שלא יחפוץ לגרש עוד רק היא מעכבת מותר הוא לישא אשה אחרת עכ"ד הדר"ג נ"י

הנה ספר אנשי שם אינו בידי לדעתי הי' לחלק אם יש בגט פסול אשר במקום עיגון אנו סומכים על המתירין אז אפי' בלי עיגון ליכא חדר"ג דסמכינן על המתירין אשר סברו דלא צריך אפי' לכתחילה גט אחר וא"כ אין לו אשה ראשונה אבל בנידן שינה שם אביה דעכ"פ איכא לעז אליבא דכ"ע ועיין בתורת גיטין בבאורים ס"ק י"ג שחידש דשינה שם אביו שמו שביהודה בגליל הוא אינו מעכב בשם אביו אבל שינוי גמור אפשר דפוסל יען דנזכר שם אשר לא הי' לו יעו"ש וא"כ מי יאמר דשינוי השם לגמרי אינו פוסל להפוסלים בשינוי שם אביה דמקרי שינוי הנראה לעינים גרע מאלו יש פסול בדין אשר יש מתירין בכל זאת כיון שיש עדי מסירה על הגט בודאי אין כאן פסול תורה והיא אינה עוד אשתו וכעין זה לא מקרי שנושא אשה על אשתו כדברי הדר"ג נ"י השתא בארוסה מבואר בסי' א' דלא מקרי נושא אשה על אשתו ק"ו בנידן זה

ואשר קשה לי עוד בדבר הזה דאם הי' נוסעת עם הגט ולא הי' נודע מקומה איה היא ויש לדון לפני הב"ד אם להתיר לו נשואין הגם דיצטרך ליתן גט שני נכון כדברי הדר"ג נ"י אך יען בשכבר ביקש הדר"ג נ"י ממנה שתקבל גט אחר יען שנתגלה שיש שינוי בגט הראשון אשר קבלה א"כ איך יתיר לו לישא אשה אחרת הלא שמעה דצריכה גט אחר ויהי' ראוי' שהדר"ג נ"י יודיע לה מתחילה שתהי' יודעת מה שביקש שתקבל עוד פעם שני גט הוא כדי להתירה לאיש אחר אבל הבעל כבר הועיל לו הגט הראשון ומותר הוא באשה