מחנה חיים אבן העזר חלק ג רצ

איברא דבב"ש בסי' ע"ז גבי מורדת ג"כ הביא תשובת מיימוני דאין להתיר לישא אשה אחרת דנהי דחרם זה קיל מ"מ איכא למיחש דילמדו היתר מזה ויפרצו ליקח אשה על אשתו במקום דליכא טעמים להתיר וכן מרן הגאון בעל ח"ס הנ"ל אינו מתיר רק בהיתר מאה רבנים מ"מ נראה דכאן גם לדברי מרן זצ"ל מותר דהרי כ' בתשובה חא"ע ח"א סי' א' הנ"ל לענין חליצה דאם היא מסרבת לשמוע בקול ב"ד בכה"ג בודאי לא גזר ר"ג יעו"ש א"כ שוב איכ"ל בנ"ד דמי' להא דג"כ נא אגידה ביה יותר מזקוקה וגם מסרבת ומעגנת אותו

איברא דראיתי בכנסת הגדולה בסי' קי"ט והובא בפתחי תשובה סי' קי"ט בא"ע דהא דמביא הרמ"א בשם הכל בו דאם נכתב גט הראשון ברצון ונפסל ואינה רוצית לקבל גט שני דמתירין לגרש בעכ"ח היינו אם ידעה מהפיסול ותימא על הרמ"א שלא העתיק כן וגוף הדבר מה חילוק יש בידעה או לא ידעה לא הבנתי כיון דקיי"ל דהיכא דהסכימו פעם אחד בפני ב"ד לקבל גט ועכ"ח אפי' בלא קנין דהרי אפי' קבלו קנין הא מבטלין הקנין קודם הנתינה ועכ"ח כיון שקבלו כן בפני ב"ד אינה יכולה לחזור כדקיי"ל בח"מ סי' כ"ב דדינא דקיבל עליו דיין דכל דבר שנעשה בפני ב"ד וקהל אין יכולין לחזור א"כ מ"ש אם לא ידעה או ידעה וספר כל בו אינו בידי לעיין בו וכן בתשו' מהר"ם מרוטנבורג בסופו שהובא שם החרם רגמ"ה ועכ"פ בנידן הנ"ל שכבר קבלתה הגט וגם הכתובה מה שהשליש ביד הדיין על תנאי הזה ומסרבת להחזיר בוודאי כה"ג אינה יכולה לחזור וכ"ע מודים דלית בכה"ג משום חדר"ג

ובלא"ה נראה דאין לחלק דהרי בתשו' הרא"ש כלל מ"ב גבי נכפית האריך ופסק בוודאי ר"ג לא החמיר בתקנתו יותר באשה מהבעל והיכא דבאיש כופין בודאי גם באשה כופין וכן פסק בש"ע ססי' קי"ז ולדעת הב"ש שם גבי נכפית מגרשין בעכ"ח וא"כ ה"נ דהרי בסי' קנ"ד סעיף כ"א פסק הרמ"א דאם נכתב הגע ונפסל משום לעז כופין האיש לגרשה שנית וכיון דבאיש כופין ק"ו באשה שצריכה לקבל גט בע"כ וא"כ בודאי אין לחלק בין ידעה ללא ידעה והיינו בנפסל הגט רק בפסול דרבנן דכבר אינה עפ"י הדין אשתו אפ"ה זקוקין אהדדי כופין ור"ג לא גזר אלא שלא לגרש אשתו בעכ"ח אבל אם נפסל בפסול דאורייתא או אפי' בפסול דרבנן אלא שעדיין לא נתן לה ועדיין היא אשתו אי נימא דרשאין לגרשה בעכ"ח משום דכבר נתרצה בפני ב"ד כדלעיל בכה"ג אפשר לחלק בין ידעה ללא ידעה כנלע"ד מיהו לפמ"ש הנב"י מה"ת חא"ע סי' קי"ד אין רשאין לזרוק לה גט אלא לכופה

ועוד בה טעם שלישי שלפי הנראה בנידן הנ"ל אפי' להחולקים על עה"ג מודים בנ"ד דהרי יש לומר דאין כאן שינוי שם כלל שהרי באמת הוא נקרא נטע וגם נקרא נתן ודרך העולם לקרוא אדם שעולה לתורה נתן נקרא נטע כותבים נתן נטע וכן כ' א' מבני ר' נטע הנ"ל שלפעמים כותב לו אגרת בשם נתן נטע אע"ג שאין נ"מ שאין הבן יכול לשנות ולהחזיק לאב שם אחר ממה שנקרא לו באמת כמו שכתבו הפוסקים מ"מ כי הוא שמו נקרא נתן וגם נקרא נטע אלא שצירוף זה נתן נטע בהדי הדדי לא מצינו דנקרא מיהו באע"ז סי' קכ"ט סעיף י"ד יש אומרים דגט אם נקרא בשם לפעמים ראובן ולפעמים שמעון וכ' ראובן שמעון אינו פסול בדיעבד נהי דאנן לא קיי"ל הכא מ"מ שינוי השם נראה דלא מקרי בכה"ג שם אבי' דהרי עיקר הטעם משום לעז כמ"ש לעיל בשם הב"ש וכיון דהעולם מי ששמו נתן ובפי כל נקרא נטע רגילין לצרף ולכתוב לו בשם נתן נטע אין כאן לעז ועוד שהאחרונים בתשו' שואל ומשיב בכמה תשובות ובתשו' אנשי שם מהגאון ר' שלמה קלוגר זצ"ל בהרבה תשובות הסכימו להתיר אם השינוי בשם אבי המגורשת בשם שעולה לתורה כיון דאין שינוי בשם שנקרא בפי כל ואין אדם נקרא על שם שעולה לתורה (ועיין בספר אנשי שם בסי' קע"ד שכ' כן שאם אין השינוי בשם שנקרא בפי כל שזה השם נכתב בגט עצמו ורק בשם שעולה לתורה יש שינוי כשר אף להחולקים על עבודת הגרשוני ויעיין ע"ש בסי' קע"ה) וגם בשם שעולה לתורה אין בו שינוי ממש אלא שחסר שם יחזקאל שהוא נקרא לתורה בשם נתן יחזקאל לפי הגדת הנ"ל ששם יחזקאל לא הוזכר ובא"ע שם פסק דאם לא זכר שם אבי המגורשת אינו פסול בדיעבד ועכ"פ היכא דאין שינוי גמורה ואינו אלא בשם שעולה לתורה התירו התשובות הנ"ל שאיכ"ל שגם הצמח צדק ושאר תשו' מודים לבעה"ג הנ"ל וכ"כ בפתחי תשובה על התולדות יצחק בסי' קכ"ט בסעי' הנ"ל ולדידהו מתירין לאשה לישא איש אחר עפ"י הגט כזה א"כ לכה"פ בנידן שלנו לענין להתיר לו לישא אשה אחרת דיש בו כמה צדדים אחרים להתיר כדלעיל נ"ל ברור דנוכל להתיר לו אלא שאין אני תוקע עצמי בדבר הלכה אלא א"כ יסכים הדר"ג נ"י ושאר הרבנים הגאונים הסמוכים נ"י ג"כ ובספר אנשי השם הנ"ל בתשובה אחת כתב להשביע להאיש שאם תרצה האשה לקבל גט כשר בלי שום פקפוק הוא מחויב ליתן לה ובתנאי זה הותר לו וכן נראה לי בנידן דידן והנה הוצעתי דעתי לפני מעלתו נ"י ויודיעני דעתו בזה הנלע"ד כתבתי דברי ידידו הד"ש. הק' משה שיק מברעזעווא שמחת חג הפסח על ראש ידיד נפש כל חי ה"ה הרב הגאון הגדול המפורסם בעולם זקן ויושב בישיבה כבוד הרב ר' משה שיק נ"י אב"ד ור"מ דק"ק חוסט יע"א

בענוה גדולה דהדר"ג נ"י שלח לי פסק אחד אשר אזן וחקר בעובדא שבא לפניו וצוה עלי לעיין בו ולהודיע דעתי לו לדינא על כן אשר הרו והגו רעיוני ואשר נתן לי אלקים בזה אציע לפניו בעזה"י וחלילה לי להכריע כי לולא שצוה עלי לא כתבתי כי הדר"ג נ"י יוכל לסמוך על עצמו ועוצם תורתו ורק כיון שהרשני אכתוב כל אשר הרו והגו רעיוני מחשבות וחקירות אשר יש לשום לב עליהם והם מגיעים על התירים אשר חקר וכאשר יעשה כן יסכימו עמו מן השמים

וטרם אדבר על אשר חקר הדר"ג נ"י אציע לפניו דבר אחד אשר הערותי בגליון הנב"י זה זמן כביר בקיצור וכעת אשר ראיתי שהדר"ג נ"י נסוג אחור בנידן שלפניו אשר המציא היתר לגרש האשה הזאת המסרבת ליקח גט שני לזרוק לה גט בע"כ וחזר בו מפני דברי הנב"י סי' ק"ד ואמרתי הנה העת להציג אמרי לפניו לשפוט עליהם

הגאון הנב"י בסי' הנ"ל התפלא על ח"מ וב"ש ועל מהר"ם שדחקו עצמם בפירוש תשו' הרא"ש כלל מ"ב אשר הדברים לא יתכנו לפני הגדולים והפליא לעשות פירוש חדש שדברי הרא"ש מסודרים ותמצית דבריו דהרא"ש מסופק בתקנת ר"ג בודאי אם כופין האיש להוציא את אשתו מפני מום גדול שבה דאטו תהי' לאשה אחר תקנת ר"ג יותר מאשר