מחנה חיים אבן העזר חלק ג רפט

דלא דמי אם קידש ואמר ע"מ שאני צדיק דיש רגלים לדבר יעו"ש וא"כ ה"ה מי שהושרשת בטומאת זנות דאוקי אותה בחזקת מרשעת ולא נימא שניחא לה להיות א"א כדי שאם תשוב לד' לא ינהגו בה מנהג הפקר והגם דכלל גדול דלא שייך אוקמי החזקה על לעתיד שישאר כך לעולם כל כח חזקה הוא העת שאנו עומדים בו דעד עתה לא ישתנה וא"כ ליכא חזקה שתהי' מנאפת עד לעולם אבל על ההוה ברגע אנו יודעים שהיא מנאפת שהיא עם הנואף מהכ"ת לומר שהגט הוא חוב בעיניה בעבור כי יבוא עת ולא תבקש עוד בזנותה ודוק כי קצרתי

והנה מן השמים עכבוני להאריך כי נחלתי בעוה"ר ואמרתי שאתן קנצי למילין ואעתיק רק דברי אדמ"ו חת"ס ז"ל בא"ע ח"ש סי' צ"ט בסוף ד"ה ליה שכתב בנידן שלו וז"ל ונראה דלא צריך מאה רבנים דחומרא זו של מאה רבנים שהעיד הכל בו והחזיק בו הב"ח מדבריהם בעצמם מבואר שאינו מגוף החרם והנושא ב' נשים עפ"י הוראת חכמים אפי' ליכא מאה רבנים לא עובר חרם עכ"פ וא"כ הכא דאיכא ספק מתה ספק המירה ג"כ לא צריכה מאה רבנים דלענין זה בודאי מועיל הס"ס עכ"ל

ואחרי שהיתר של מאה רבנים אינו מן גוף החרם של ר"ג ז"ל א"כ נראה בנידן דידן [ומלבד שיש ספק גדול לומר אדעתא דהכי לא קדשה כאשר בארתי במכתב הראשון] יכתב גט ויזכה אחד בעבורה ואח"כ יטול הגע ויאמר אם לא הועיל בתורת זכיה הוי שליח להולכה ויבטל אח"כ הגט שלא בפני השליח לפני שנים זה שלא בפני זה ואח"כ יתירו ג' רבנים מפורסמים ב"ד ביחד ליקח אשה אחרת והבעל ישבע שלעולמים לא יחפוץ ליקח המנאפת בחזרה ואם תחפוץ ממנו גט יעמוד לב"ד ויעשה כל אשר יצוו עליו אז הרבנים ויתנו כתב בקשה לשרי המדינות שמדת משה וישראל אופן תקנה שיוכל נישא אשה אחרת וכאשר יסכימו שרי המדינה אז יעשו הרבנים שלהם ואם הם לא יתנו רשות לא יעשו הרבנים תקוני היתר אשר מוסכם לפניהם לעשות ומבקשים ששרי המדינה ירחמו על האיש אקוה שיסכימו מן השמים לעשות כדת וכדין עשיתי את שלי לחקור ג' עמודי היתר ומד' יצא הדבר שרבנים מפורסמים ממדינתכם וגדרו גדר בעזה"י. סימן ד

בעזה"י באתי לבקש מאת כבודו הרמה שימחול לעיין בעובדא שבא לידי שאיש ואשה מגליל בערעגסאס באו לכאן ותבעו לגרש אותם בגט פטורין והשליש הבעל הממון של כתובה לפי פשר שביניהם ובגט ההוא נודע אחר הנתינה איזה ימים שאבי המגורשת נקרא לתורה באופן אחר וחזרה אשה לכאן ושלחה אחר בעלה לבערעגסאס וכשבא סירבה לקבל גט פטורין ולא להחזיר לו מעות הכתובה ולא שמעה לקול הב"ד ורוצית לעגנו ולהוציא ממנו ממון עוד ולענ"ד להתיר לאיש ההוא לישא אשה אם יסכימו עמי ולזאת אני מציע לפניו דברי לעיין בהם ויכתוב לי הסכמתו בענין זה

עובדא בא לידי זה איזה שבועות באו לכאן איש ואשה ובקשו מהב"ד דפה להזדקק להם לסדר גט והבעל אמר ששמו יהודה המכונה ליב בן אברהם ושם אשתו יוטא רעכל בת נטע ושם שאבי' עולה לתורה לא ידעה בבירור אבל בעלה אמר והבטיח שבבירור יודע שחמיו עולה לתורה בשם נתן נטע וכן כתבו בגט ומעות המגיע לה נשתלש ביד הדיין דפה מו"ה יעקב נ"י ולאחר נתינת הגט נמסר לה הכל כאשר הותנה בראשונה ולאחר איזה ימים באתה האשה ואמרה לפנינו בטענותה שאבי' אין עולה לתורה בשם נתן נטע רק בשם נתן יחזקאל ואחרי שהוברר שאמת כן הוא ורצו לסדר להם גט שנית מיאנה האשה ואמרה כי יש לה על בעלה כמה טענות ונא שמעה לקול הב"ד אשר בקשו ממנה ונסעה לדרכה והבעל עומד וצוח ולא הי' בידינו לעזור לו ואמרתי להציע תוכן הדברים לפני הדר"ג נ"י מה שנ"ל בענין הנ"ל

הנה בגוף הדין הי' נ"ל שרשאי הבעל לישא אשה אחרת ואין האשה יכולה לעגן אותו דהרי אם נשתנה שם אבי המגורשת יש דיעות המתירין בדיעבד לאחר שכבר נותן וכמו שהביא הגט פשוט סי' קכ"ט ס"ק נ' יעו"ש ובתשו' עבה"ג סי' נ"ה ועוד הרבה תשובות מתירין בדיעבד וגם החולקים וס"ל אע"ג דשם אבי המגורשת אינו מעכב אם לא נכתב כלל מ"מ אם שינה שמו גרוע משום דיש לחוש ללעז כמ"ש הב"ש בסי' קכ"ט ס"ק י"ז וא"כ מדינא האשה ההיא מגורשת ממנו ואינו אשתו הן עפ"י דינו תורה והן מדרבנן אלא משום לעז צריכה היא גט שני ובכה"ג נראה פשוט דאין זה בכלל חרם רגמ"ה שלא ישא אשה על אשתו וכיוצא בזה כ' בס' אנשי שם בסו' כ"ב דהיכא דמותרת במקום עיגון ואין העיכוב מהבעל אין עליו חדר"ג ומותר לישא אשה ועדיף טובא ממה שפסק בשו"ע א"ע סי' א' סעיף י' לגבי ארוסה לא גזר ר"ג

ועוד נ"ל מטעם אחר אפי' תימא דבארוסה נמי גזר הרי קיי"ל בא"ע סי' קי"ט בהג"ה סעיף ה' דאם נכתב גט אחד מדעת רצון האשה אלא שנפסל ושוב אינה רוצית לקבל גט שני יכולים לגרשה בע"כ ופר"ח שם מסתפק אם דווקא בפסול דרבנן או אפי' בפסול דאורייתא וכ"ש בנידן דידן והנב"י חא"ע סי' א' מה"ק כתב דהחרם שלא לגרש בעכ"ח הוא גרע יותר מחרם שלא לישא ב' נשים וכן דעת רוב המפורשים א"כ בכה"ג היכא שנפסל הראשון הה"ד דמדינא דמותר נישא אשה אחרת אלא שמרן הגאון בח"ס חא"ע סי' ג' כ' שם דנהי דחרם שלא לגרש בעכ"ח חמור מהצד אידך חרם שלא לישא ב' נשי' חמור ג"כ מצד א' יעו"ש דאפי' אם פשעו שהסכים בשב יעקב חא"ע סי' א' ובנוב"י הנ"ל דלית בה משום חדר"ג מ"מ לענין לישא ב' נשים לא התיר אנא ע"י מאה רבנים כיון דמשכחת לה בהיתר אל יעשה באיסור בהצטרף הטעמים הנ"ל נראה בודאי שרי דהנה הא דבארוסה לא גזרו כמ"ש לעיל דברי הרמ"א סותרין דמתחלה נראה דמסכים דבארוסה לא גזר ובסוף דבריו כ' דווקא אם היא אינה רוצית לא לכנוס ולא לגרש ומכח זה פי' הבית הלל שם דמה שכ' הרמ"א מתחילה דבארוסה לא גזרו היינו לענין שלא לגרש בעכ"ח וכעין זה כ' מרן זצ"ל בתשובה סי' א' ולענ"ד קשה טובא דהרי בסי' ע"ז סעי' ב' גבי מורדת בהג"ה דדווקא בארוסה המורדת יש להתיר לו או לגרשה בעכ"ח או לישא אחרת לכך נראה דגם בסי' א' הכוונה כן דנהי די"א דבארוסה לא גזרו וכן במקום מצוה מ"מ דיש חולקים דגם בכה"ג ובמקום חליצה גזרו הכריע רמ"א שלא להתיר גט בארוסה לכתחילה אלא אם היא ארוסה המורדת שאינה רוצית לא לכנוס ולא לקבל גט היינו ממש כמ"ש בסי' ע"ז כן נראה לענ"ד וא"כ בנידן שלנו ג"כ איכא תרוויי' דכבר כתבתי דנידן הנ"ל לא גרוע מארוסה וגם היא רוצית לעגנו כמורדת א"כ להסכמת הרמ"א מותר לישא אשה אחרת.