מחנה חיים אבן העזר חלק ג רפב

ואין להשיב על ראי' שהבאתי מיו"ד אם מכר בשר נבילה דאמרי' דהנאתו בשוגג נחשב לו לצער וה"ה הכא אם הטעתו אי אפשר לומר שיערב לו בשוגג לאמור לחלק שאני איסור אכילה שבא בקרבו כאשר כתבו תוס' בחולין דף ה' בד"ה השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה זה דווקא באיסורי אכילה אבל בשבת הלא ר' ישמעאל קרא והטה יעו"ש דזה שייך לומר בסברת הר"ן דלא חששה לגלות לו כיון שיהי' בשוגג הגם באכילה הוה שוגג צער סברה באיסור בעילה לא יהי' לו צער דהא התרשל לשאול ולחקור אבל אם הוא כהן כשר והיא אמרה על נפשה שהיא אלמנה מהכ"ת נימא שאין לו צער אם עבר בשוגג על איסור גרושה לכהן ודוק

ונראה בודאי כנגד האשה הזונה והחצופה לא סמכי' לומר דהיא אינה עוד אשת איש דאדעתא דהכי לא קדשה דא"כ יוכל לבוא לידי תקלה דכל קלה הדעת תתלה עצמה בנכרי ותברח מבעלה ותזנה עם הנכרי כדי שיעקרו הקדושין ולא ימצא לה עון בזנותה ח"ו כפי דעתה ואחרי שהגוי ימאס בה תשוב לבעלה בקדושין מחדש חס וחלילה עיין גיטין דף פ"ח בגט מעושה שחששו חכז"ל שתתלה עצמה בעכו"ם לכוף לבעלה ליתן הגט ק"ו אם תרויח בנאופה אבל עכ"פ נגד האיש שהיא חדר"ג שלא ליקח אשה על אשתו והוא רק דברי קבלה וספק בו להקל עיין בנב"י ח"ר סי' ס"ו ומהד"ת סי' קמ"ו יעו"ש וא"כ אם בנידן הזה הוה רק ספק אי אדעתא דהכי קידש א"כ מותר לישא אשה אחרת אבל היא אסורה דספק איסור חמור וקצרתי ולא באתי כעת רק להעיר לא להלכה ולא למעשה רק כי יחם לבבי מאד על הנבלה הזאת לנחם האיש וידע שיש לו גואלים בישראל אשר יעמדו לצדו רק ילך בדרך טובים ויעזור ד' לו ובלעדי פר"מ נ"י ופר"מ הגאון מדעש נ"י גם אני משתתף בצערו בודאי עוד יהי' תקוה לאחריתו. סימן ב להנ"ל

אחד"ש אודיע כי הייתי זריז לשלוח עב"ד מכתב אחד אשר חקרתי בעזה"י לעמוד לימין אשר הוא במיצר והיום אשלח בעזה"י מה שחקרתי עוד להיות נטפל לעושי מצוה נגד המרשעת המנואפת ובגדה בבעלה לעזור לו שלא יחסר לחמו. אודות להושיע לבעל אשה מנאפת אשר בגדה בבעלה והזהירו אם לא יתן לה גט פטורין תתחבר לאינו ישראל ותאסר עצמה עליו ואם לא יווסר גם בזה תרחק נדוד וישב הוא בדד גלמד וכן עשתה המנואפת הזאת והוא נא מצא עזר לנגדו

אמרתי לחקור בעזה"י לעשות תקנה שישא אשה אחרת דיכתב גט פטורין ויעשה שליח להולכה לעיר בוקרעשט אשר דרה שם הזונה הזאת וכאשר ילך השליח ליתן לה הגט ילך הבעל ויבטל הגט בפני שנים זה שלא בפני זה ואז מן התורה הגט בטל ור"ג תיקן שלא יבעל הגט ועקרו רבנן לקידושין ונמצא שאין לו אשה כי הי' דר עם פנוי' ועכשיו נושא אשה ואין עליו חדר"ג שלא ליקח בר ישראל אשה שניה על אשתו ראשונה דזה דוקא אם אשה ראשונה בקדושין אבל מה שהי' עם מופקרת פנוי' לא גזור שלא ישא אשה בקדושין כדת משה וישראל

ואבאר בעזה"י בגיטין דף ל"ג שסבר ר"ג אינו יכול לבטלו משום מה כח ב"ד יפה ופריך מי איכא מידי דמדאורייתא בטל הגט ומשום מה כח ב"ד יפה שרינן אשת איש לעלמא ומשני אין כל מקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקדושין מיניה והגם דהלכה כרבי דבטלו מבטל וא"כ לא צריכי' לומר דאפקעינהו רבנן לקדושין מיניה בכל זאת מבואר בתוס' דף ל"ב בד"ה ור"ג דאף לרבי אמרי' מה כח ב"ד יפה שכתבו וז"ל ולר"ג אע"ג דבפני שנים איכא למיחש לממזרת כדאמרי' בסמוך ואפ"ה הוה מבועל מ"מ בפחות משנים דאיכא למיחש טפי אינו מבוטל ובהא אפי' רבי מודה דאמרי' מה כח ב"ד יפה עכ"ל וע"כ מבואר אפי' למה דפסקי' כרבי בטלו מבוטל ולא סובר מה כח ב"ד יפה בכל זאת אם בטלו בפני אחד לא מהני ביטולו ואמרי' מה כח ב"ד יפה ועקרו לקדושין מיניה ואפי' אם בטלו בפני שנים זה שלא בפני זה אמרי' מה כח ב"ד יפה ואפקעינהו לקדושין כמבואר בתוס' דף ל"ג בד"ה רבי סבר שכתבו וז"ל דדוקא בפני ג' לרב ששת או בפני שנים ביחד לרב נחמן הוא דמבוטל עכ"ל וכן מבואר בב"ש סי' קמ"א ס"ק צ"ג יעו"ש וא"כ ישלח הבעל הגט לאשתו ע"י שליח להולכה וכאשר הלך השליח יבטלנו הגט בפני אחד או בפני שנים זה שלא בפני זה ואפקעינהו לרבנן לקדושין ויכול ליקח אשה כחפצו ודוק

ולכאורה יש לפקפק דזה תינח לשיטת ר"י שהובא בתוס' גיטין ד"ה ואפקעינהו שמותר לעשות כן לחפות על בת אחותו ולטהר ממזרים ע"י שיבטל את הגט אבל לשיטת ר"ת שם שכתבו וז"ל ומאי שהקשה א"כ יחפה על בת אחותו ויכולין ממזרים ליטהר אי ידעי' שלכך מתכוון לא מפקעינן קדושין מיניה דלתקנה עשו חכמים ולא לתקלה שמתוך כך יהי' בנות ישראל פרוצות בעריות אבל אם ברור לנו שלא נתכוין לכך לא חיישי' אם יכולין לטהר עכ"ל וא"כ יש מקום לומר דאם מתחילה מבטל כדי לעקור הקדושין לא אמרי' אפקעינהו לקידושין

כד דייקת נהפוך הוא שר"ת חולק אם מתכוין לחפות עב"א להצילה ממיתה על זנותה או אם מתכוין לטהר ממזרים אז לא עשו תקנה שא"כ יבוא מכשול שבנות ישראל יזנו ח"ו שידעו שיש תקנה להצילם ממות ולטהר ממזרים שלהם וזה שדייק וז"ל אי ידעי' שלכך מתכוון לא מפקעינן לקדושין מיניה עכ"ל היינו אם מתכוין לחפות על בת אחותו או לטהר ממזרים דע"כ יהי' בנות ישראל פרוצות בעריות וסיימו וז"ל אבל אם ברור לנו שלא נתכווין לכך לא חיישי' אם יכולין לטהר עכ"ל היינו כיון שברור לנו שאין כוונת הבעל להצילה ממיתה או לטהר ממזרים אעפ"י שמחשבתו לעקור בבטולו הקידושין מה איכפת לנו הלא עכ"פ לא יוכלו בנות ישראל להיות פרוצות בעריות ודוק

ומצאתי מבואר ברשב"א בגיטין בד"ה כל דמקדש שכתב וז"ל ולחפות על בת אחותו אינו יכול וכן אינו יכול לטהר ממזרים בכך דלא הפקיעו חכמים קדושיו אלא לתקנה ולתועלת או משום תקנות עגונות או משום תקנת ממזרים אבל להפסד ולקלקול לא הפקיעום הלכך כל שהוא מכווין לכך לחפות ולטהר לא אפקעינהו מיניה דזו תקלה הוא דמתוך כך יהי' בנות ישראל פרוצות בעריות אבל היכא שאינו מכוון לכך ומתוך כך איתרמי דמטהר ממזרים דידה או שזנתה ונצלה בכך אין בכך כלום עכ"ל הרי שפתיו ברור מללו כיון שאין כוונת הבעל לטהר ממזרים ולחפות עליה להצילה ממיתה לית לן בה ודוק

ולפ"ז בנידן דידן שאין תכליתו להצילה ממות או לטהר ממזרים רק שחפץ שע"י הביטול תעקרו הקדושין