מחנה חיים אבן העזר חלק ב צו
Mincha Chayom Even HaEzer part 2 96 · מחנה חיים אבן העזר חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →וא"כ כורת אותו בכח ישראל כדי להתרחק לגמרי שלא יהי' לו עוד שאר בישראל ועיין היטב תוס' בסוגי' דחוץ פ' המגרש ד' ע"ד בד"ה הלך שמעון וקדשה בסתם והבן בדברי ודוק
ואעתיק דברי בעל העיטור בדף ס"ג שכתב וז"ל ובר מומר דאיתיליד מגוי' לא תפסי קידוש' מומר גופי' תפסו קידושיו דגרסי' בבכורות סוף גמרא דעד כמה גר שקיבל עליו דברי תורה ונחשד לדבר אחד ואפי' נחשד לכל התורה כולה הרי הוא כישראל מומר למאי נפקא מינה שאם קידש קידושיו קידושין ובפרק החולץ גרסי' גר שחזר לסורו הרי הוא כישראל מומר למאי נפקא מינה שאם קידש קידושיו קידושין ומדקאמר קידושיו קידושין ולא קאמר חוששין ש"מ מדאו' תפסי קידושין והילכתא נמי גיטיה נמי גיטא דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואי נפלה לקמיה יבמה חלוץ לה דאעפ"י שחטא וכו' כדגרסי' בסנהדרין וכן מצינו בתשובת ר"ש ואפי' יש מומר ולחלל שבת אבל בתשובות דקמאי משום דחילל שבתות אינו כישראל שנאמר ביני ובין ישראל כל המשמר נקרא ישראל ותני' מקבלים קרבנות מפושעי ישראל תנן מן המומר ליי"נ ולחלל שבתות בפרהסי' הלכך מחלל שבתות בפרהסי' עכו"ם הוא וקידושיו לאו קידושין ומסתבר דגוים בח"ל שבח"ל לאו עע"א הן האידנא לאו מומר לע"א ודין מחלל שבתות בפרהסי' ליכא בעבודת קרקע וקידושיו קידושין וגרושיו גרושין עכ"ל (העתקתי עם כל שבושי הדפוס הניכרין אות באות כלשונו)
ואבאר מתחילה בעזה"י דבריו דמפרק החולץ ומפרק עד כמה מבואר דהא דמומר אפי' לכל עבירות שבעולם מחמת תאבון והגר שחזר לסורו אפי' שעושה העבירות בנגלה אעפ"כ קידושיו קידושין והוסיף בעל העיטור מדלא אמר חוששין דיהי' משמע מדרבנן משמע שאפי' מדאורייתא יש תפיסת קידושין וממילא גיטו גט ולא מבעי אם קידש כשהי' מומר אז ממנ"פ גיטו גט דאם מומר בן ברית וישראל דמהני קידושין ה"ה דהוה בר כריתות ואפי' אם קידש כאשר הי' ישראל ומגרש אחר שהמיר דאז יש לחקור דלמא מומר לא הוה ישראל ובר כריתות אעפ"כ מהני דכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש וחכמים אמרו שיופקע הקידושין ע"י גטו ואם נפלה לפני המומר יבמה מאחיו ישראל חולץ לה הגם דצריך להיות נקרא אחיו של מת אעפ"כ מהני החליצה ולא מיבעי אם ליכא עוד אח מבעלה שמת דאי יש ג"כ ממנ"פ אם מומר בן ברית וישראל גמור מהני חליצה שלו ואם הוה עכו"ם גמור א"כ ליכא אחיו במצות בעולם אשר יקרא שמו בישראל ויבנה את בית אחיו דמכחו יהי' הולד עכו"ם רק יען דגם עכו"ם הבא על ישראלית הולד ישראל כמו האם והתורה אמרה שהיבם יבנה בית אחיו והמומר שלא יוכל לבנות מכוחו בית אחיו ממילא פטורה מיבום אלא אפי' אם יש עוד אח מבעלה בעולם אעפ"כ מהני חליצת המומר דהוא נחשב לישראל ולא לעכו"ם וכן כתוב בתשובות רש"י דאפי' ישראל מומר ומחלל שבת בפרהסי' נחשב לישראל ולא לעכו"ם
אמנם הביא שיטת קמאי דחולקים דבודאי מומר אפי' לכל התורה חוץ מע"ז או מחלל שבת בפרהסי' הוא הוה ישראל אעפ"י שחטא כגר שהתגייר ומאמין בד' אלקי ישראל אבל חוזר לסורו לכל שאר עבירות אבל עובד ע"ז או מחלל שבת בפרהסי' זה הוא המחלל שם שמים ברבים הוא עכו"ם ממש דכתוב כי אות היא ביני ובין בני ישראל כל המשמר שבת נקרא ישראל אבל המחלל שבת בפרהסי' לא הוה ישראל וכן תנן מקבלים קרבנות מפושעי ישראל דאעפ"י שחטא ישראל הוא אבל מעע"ז ומחלל שבת אין מקבלים קרבנות יען דאין זה פושעי ישראל אלא עכו"ם גמור וכתב בהע"ט דבזמן הזה ליכא עע"ז כלל דגוים שבח"ל גופיה לאו עובדי ע"ז הם ומחלל שבת בפרהסי' ליכא אלא בעבודת קרקע יען דכתיב בפירש בתורה בחריש ובקציר תשבות אבל מי שעושה משאר אבות מלאכות הגם שקבלה בידינו דגם הם אבות מלאכות עכ"פ אינם מפורשים בתורה שנימא אם כופר באחת מאבות מלאכות יהי' כעכו"ם גמור דלא יהי' תופסין קידושיו בבת ישראל דאם מודה בשבת בעבודת אדמה המפורשת בתורה בחריש ובקציר תשבות וכן מפורש במקושש עצים דנתחייב מיתה על עבודה באדמה א"כ הוא נחשב רק למומר בשאר עבירות דלא מאמין בפרטי מצות ד' אבל עכו"ם לא הוה רק נשאר פושעי ישראל אעפ"י שחטא כנלענ"ד לפרש דברי העיטור בעזה"י
היוצא מדברי בעל העיטור הגם מי שעובר על כל התורה לתאותיו הוא בודאי בר קידושין בבת ישראל דמה טעם אין לגוי קידושין בבת ישראל עיין רש"י יבמות דף מ"ו דכתיב שבו לכם פה עם החמור ומומר לכל העבירות לא נכנס לכלל בן נח שלא יהי' בר קידושין וה"ה גיטו גט וחליצתו חליצה דאעפ"י שחטא אינו מן העם הדומה לחמור רק נשאר בשם ישראל אבל במומר לע"ז ולחלל שבת בפרהסי' יש פלוגתא רש"י והטור סוברים דאעפ"כ ישראל הוא לענין קידושין וגיטין ורבנן קמאי סברו דחוטא כזה דעובר על שבת ששקולה כנגד כל המצות או ע"ז שקולה כנגד כל המצות יצא מכלל ישראל ונכנס לכלל בן נח והא דהמחלל שבת נעשה עכו"ם היינו אם עושה מלאכה בעבודת קרקע דומי' דמקושש שמפורש בתורה שעשה מלאכה בקרקע ונתחייב מיתה אבל המחלל בשאר מלאכות הגם שחייב מיתה עכ"פ כיון דמשמר שבת שנח מעבודת אדמה לא הוה בכלל עכו"ם שלא יהי' לו תופסין קידושין בבת ישראל ודוק
סוף דבר הכל נשמע דקידושיו של המחלל שבת אם הוא מחלל שבת בפרהסי' בעבודת קרקע הוה רק ספק קידושין דהוא כעכו"ם אשר לא יוכל לקדש בת ישראל דדעת כמה פוסקים שהוא עכו"ם גמור או ספק עכו"ם עכ"פ וכאשר הביא הבית מאיר ראי' מגמ' גיטין דף מ"ה במכרו למומר הו"ל ספק אי הוה כמכרו לעכו"ם וכדעת התוס' בסנהדרין וכאשר הבין הרשד"ם ופני משה ודוק
(ב) אם יבמה נפלה לפני מומר שהי' המיר דתו קודם שנתקדשה היא לאחיו צריכה חליצה או לא מי נימא דמומר הוה כעכו"ם גמור או נימ' אעפ"י שחטא ישראל הוא
הנה הדבר הוא בסבך חקירות אבות עולם ומהר"י מינץ בתשובותיו סי' י"ב הוא הניף יד לד' לדבר באריכות וגם בת"ה מילא ידו לד' ואשר חנן אלקים אותי בדבריהם אבאר בעזה"י בר"י מינץ סי' י"ב מביא תשובת הגאונים וז"ל ותורה כשכתבה כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם וגו' יבמה יבא עליה מי קאמר ואפי' הוה מומר יבא עליה והא כ' דרכיה דרכי נועם אלא מקיש ישיבת אחים להדדי ומת אחד להם ביהדות אף יבמה יבא עליה ביהדות וכ"ת לא יבא ולא תופטר מידי דהוה מומר שקידש התם הוא דבידים ואיסור כרת אבל הכא דממילא ואיסור לאו לא דאיכא למיחש לעיגון עכ"ל לכאורה דברי הגאונים נפלאים בעיני דכתבו מי קאמר ואפי' הוא מומר יבא עליה עכ"ל וקשה דלמא באמת רמזה התורה כיון שהוא יבמה יבא עליה ויקיים מצות יבום דבוודאי בקשה התורה מהמומר שיקיים כל התורה וגם זה הוא בכלל שיבא עליה ויקיים מצות יבום כמו שתורה