מחנה חיים אבן העזר חלק ב צה

ולפ"ז דיש מעלה בגירושין בישראל אשר אין זכות זה לעכו"ם יש לחקור דמי שהתנכר מעשיו לאביו שבשמים יש לו דין עכו"ם ולא יוכל לגרש כלל ולכל הפחות אין לו גירושין בכתב ואשתו ישראלית בוודאי אינה מתגרשת אלא בגט בכתב כדת משה וישראל ואיך יוכל מומר לגרש את אשתו בת ישראלית וצ"ע

ואחר עיון יש ליישב דהיא קדשה עצמה רק לישראל ולבן ברית וא"כ אם התנכרו מעשיו לאביו שבשמים ונמחה שמו מישראל שלא נקרא עוד בן ברית יהי' הקדושין ממילא בטילין דהא אין עוד אותו ישראל ובן ברית בעולם וכמו שגילה התורה מיתת הבעל מתירה יען שאין עוד בעלה בעולם כך יהי' המרותו מתירה שאין עוד בעלה ישראל בעולם דהוא נתהפך לגוף נכרי וא"כ למה צריכה גט כלל דלא שייך לומר קדושת הגוף לא פקעה בכדי ועיין נדרים דף כ"ט וברשב"א ובר"ן שם דאין זה בכדי דהוה כאלו מת בעלה

אמנם לק"מ דאעפ"י שחטא והתנכרו מעשיו בכל זה מהני תשובה ואם יתחרט אפי' רגע קודם שימות וישוב אל ד' ויתחרט בכל לבבו ובכל נפשו אז כל עונותיו ימחו כי אין לך דבר העומד בפני תשובה ויהי נגלה שהיא נשארה אשתו ואי אפשר להתיר אשתו וכן משמע מש"מ בב"מ דף ע"א ע"ב שכתב וז"ל ובפר"ח ראיתי הכי אמר רב שלום גאון ישראל משומד אין לווין ממנו ואין מלווין לו בריבית הואיל וכי קידש ליה בת ישראל קידושיו קידושין לא מישתרן מינה אלא בגט ולגבי גט יהב לאיתתיה ופטר לה ולגבי אחיו שמת חלוץ לה והואיל וה"ה כישראל לגבי גט וקדושין וחליצה דאמר שמא יתחרט ויעשה תשובה לפיכך אסור ורחמנא אמר לא תשיך לאחיך הילכך אסור עכ"ל הרי מבואר דמחמת חשש שמא יתחרט ויעשה תשובה דכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי דאם מתחרט בלבו די להיות מן הנקראים רעים אהובים ולכך אי אפשר לפטור את אשתו בלא גט ודוק

ואם כן ממנ"פ מהני אם ניתן גט לאשתו דאם לא יתחרט גם לפני מותו וימות באולתו נגלה למפרע דמשעה שהתנכרו מעשיו נפקע האישות ואם יתחרט לבסוף באמת שכל עונותיו נעשה לו זכיות א"כ גם הגט היה מהני ודוק

אבל אם קידש בת ישראל כשהוא מומר דלא שייך דלא התקדשה אלא לישראל ובן ברית יש לחקור דקדושין יש לו כמו בן ישראל דאפי' גוי יש לו ג"כ קנין באשה להיות אשת איש לגבי נכרי חבירו דהא נכרי הבא על אשת חבירו חיוב מיתה דכתיב ודבק באשתו ולא באשת חבירו וגם כתוב והיא בעולת בעל עיין תוס' קידושין דף י"ג בד"ה לכ"ע באשה ועיין חידושי הר"ן בסנהדרין דף נ"ב בד"ה נפקא לי' הגם שלא ניקנת לי' בכסף ניקנת לי' בבעולה ואם ישראל בועל אשת כותי אינה חייב מיתה יען דכתיב איש אשר ינאף אשת רעהו וגוי לא נקרא רעהו אבל איסור דאורייתא יש ועיי"ש וא"כ כיון דיש לגוי ג"כ קנין באשה מה לי קנין בעילה או קנין כסף א"כ נשאר המומר בקנין ישראל אפי' בכסף וכל זה בקדושין אבל אם יחפוץ ליתן גט אשר זכות זה לא נתן הקב"ה רק לישראל לא היה יוכל לגרש וצ"ע

ולתרץ זה נ"ל דממנ"פ הלא אין לנכרי אישות בבת ישראל ואם גוי בועל בת ישראל לקנות אותה לאשה הוא רק זונה שלו אבל אישות אין בה וא"כ ממנ"פ אם המומר שהתנכר מעשיו לאביו שבשמים לא היה ישראל ובן ברית א"כ לא תפס בה קדושין ואם נחשב לבן ברית וישראל יהיה מאיזה טעם שיהיה א"כ מהני גם גיטו וד"ק

ועתה בא ברוך ד' דנמ"י לשיטתו אזיל בפי"א דגוי אין לו גירושין כלל וס"ד אם קידש בהמרותו לא יוכל ליתן גט דאם קידש כאשר היה יהודי אז יש ממנ"פ אם הוא עדיין כשישראל ובן ברית מהני גיטו ואם אינו כבן ברית וישראל א"כ נפקע הקדושין אבל אם קידש בהמרותו הוא נשאר בקנין ישראל דהא יש גם לגוי קנין לקנות אשה אבל כח גט אין לו וקמ"ל דיש ג"כ ממנ"פ דמהני גט ודוק

ודעת המרדכי דאם קידש בהמרותו אז יש ממנ"פ אם מהני קידושין בוודאי מהני גטו דגם גוי הוה בר גירושין וממילא נשאר הוא בגירושין של ישראל אבל אם קידש כאשר הי' יהודי ונעשה אח"כ מומר יש ספק דלמא יצא מכלל ישראל ובן ברית ולכלל עכו"ם לא בא דהא עכו"ם אם יחפוץ לגייר צריך טבילה לכל הפחות לפני ב"ד עיין יבמות דף מ"ו אבל מומר אעפ"י שחטא ישראל הוא לשוב אל ד' וירחמהו ולא צריך מדאורייתא אפי' טבילה עיין בש"ע ואיך יתיר קדושין דאורייתא ודוק

ובזה יש מקום אתי ליישב דעת רבינו טובי' שהובא במהר"י מינץ סי' י"ב דסובר דקדושי מומר הוה רק מדרבנן דהוא כעכו"ם גמור והתפלא עליו הגאון בית מאיר סי' קכ"ט דא"כ איך יגרש מומר אשתו אשר לקח ביהדות וצ"ע עוד התפלא על תוס' סנהדרין דף ע"ב דכתבו דמומר לא הוה בן ברית וקשה ג"כ א"כ איך יגרש מומר אשתו שלקח ביהדות ותי' יען דכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש וסתמא לא ניחא לרבנן בקדושין ומדינא ראוי' להיות בטלין ולחומרא בעלמא הוא דהניחם על דין תורה רק דא"כ קשה איך מהני קידושי חייבי לאוין יעו"ש ומאוד נפלאתי עליו דא"כ יקשה לא יהי' בניה ממזרים אם זנתה טרם שקבלה הגט ועוד דבשלמא אם מבטל הגט כנגד רצון חכמים אז יוכלו לעקור קנין קידושין שלו אבל אם לא עשה דבר כנגד רצון חכמים בענין גט איך יפקיעו קדושיו על לא דבר ואטו מי שיעבור עבירה דאורייתא מפקיעו חכמים הקדושין ממנו וצע"ג

והנראה לי בזה והוא דמשעה שנשתמר וכפר בד' אלקי ישראל ובכלל כל התורה כולה לא הוה בן ברית ולא ישראל ואם בא לזכות בדבר בכח ישראל להתקרב לעם בני ישראל לא יוכל להתקרב כי הוא ריחק עצמו ומובדל מקהל ישראל אבל אם נשאר לו עוד כח בישראל וחפץ להבדיל גם זה שלא יהי' לו שארית בישראל אז בודאי יש לו אותו כח לעשות הפעולה שיתרחק עוד וכלה יגרש מבית ישראל ומומר יש לו אותו כח באשתו אשר קנה ביהדות ורוצה לגרש אותה שלא יהי' לו עוד שאר בישראל מהני הגט לגמור שיהי' כולו מובדל ומופרש דהא היא נאסרת מכח קנינו לכל העולם וכל אדם יכול לפעול שקנינו לא יהי' עוד קנינו דבעבור כן מהני נתינת גט ביד אשה בעל כרחה עיין רשב"א גיטין דף ע"ה דאל"כ יהי' ממון של אדם נשאר לאדון בעל כרחו וזה אי אפשר שכל אדם יכול להפסיק קנינו ממנו יעו"ש וא"כ ע"כ צריך לכרות קנינו בגט כריתות עפ"י דין תורה כי אי אפשר לכרות קנין אישות אלא בגט כריתות ועי"כ ימחה שמו לגמרי מישראל דאותו חלק נשאר לו עוד בישראל אבל אם מומר מקדש בת ישראל רוצה לקרב עצמו לבית ישראל בקנין ישראל אמרי' כיון שהתנכר לאביו שבשמים אי אפשר לו לקרב עוד לישראל כמו שעכו"ם לא יוכל להתקרב עצמו לבית ישראל ואם נחלוט שהוא עכו"ם גמור א"כ נפסק האישות ע"י המרותו כמו שנפסק האישות ע"י מיתות בעלה ולא צריכה גט כלל וע"כ דאותו כח קנין אישות נשאר לו עוד בכח ישראל