מחנה חיים אבן העזר חלק ב צג

שלא תינשא לשוק בלא גט אלא דסוברים דמומר הוה כספק ישראל ספק עכו"ם וצריכה גט מספק קידושין ולכן כתב הרמב"ם קידושיו קידושין גמורין להצריכה גט דלא נימא דהוה חשש דרבנן אבל אם פשטה ידה וקבלה קידושין מאחר צריכה גט מזה ומזה דהוה ספק אם מומר הוה בר קידושין ונתקשה הגאון א"כ כל הפוסקים מלאים דמומר יכול לגרש וקשה תינח אם קידש כאשר הי' מומר אז ממנ"פ אם הוה קידושיו קידושין הוה גם גטו גט אבל אם קידש בעודו שהי' ישראל ומגרש כשהוא מומר איך יהי' מועיל גיטו וצע"ג ותי' דצריך לומר דאפקיעו רבנן לקידושין מיניה בנתינת גטו דכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש יעו"ש

והמעיין בלשון בעל העיטור בפנים יראה עין בעין דבעל העיטור הביא רק זאת דלא נימא חוששין מדרבנן אלא דתופסין קידושין מדאורייתא אבל בכל זאת כתב דגטו גט דכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש הרי דאותן דסוברים דקדושיו קידושין היינו שהוא ספק דאורייתא והי' קשה לו א"כ איך מומר מגרש אם קידש כאשר הי' עוד ישראל ותי' דכל המקדש אדעתא דרבנן מקדש כתי' של גט פשוט

ואולי סובר הבע"ט מומר יצא מכלל ישראל ובכלל בן נח לא בא ולענין קידושין לא הוה עם דומה לחמור ומהני קידושין אבל לענין גט דצריך להיות ישראל דלא יחד הקב"ה שמו על הגירושין רק בישראל דכתיב בו אלקי ישראל כאשר אי"ה אביא דעת הר"ר דוד ונמ"י א"כ צריך לטעם דכל מקדש על דעתא דרבנן מקדש אבל קידושיו הוין קידושין וודאי אבל פשטות בעה"ט כתי' גט פשוט ודוק

וראיתי בבית מאיר שצווח מאוד על תי' של גט פשוט דא"כ אם אשת מומר הזאת זנתה בטרם שקבלה הגט יהי' הולד רק ספק ממזר דדלמא מומר לאו בר גירושין ואפקיעו רבנן לקדושין מיניה ולא הוה הולד ממזר ואם הוא בר גירושין ולא צריך לאפקעות קידושין והוה הולד ממזר דכיון דהוה האי מומר ספק בר גירושין יהי' הולד ספק ממזר וצע"ג ועוד הקשה דא"כ יהי' לקרובי בעלה דמומר תפיסת קידושין בה מספק דאם נתקדשו להם תהי' צריכה גט מספק דדלמא המומר לאו בר גירושין ועקרו רבנן לקדושין מינה והיא אינה אסורה לקרובי המומר ואיך הי' שתקו רבותינו נוחי נפש ז"ל מלהודיע כאלה וצע"ג

ולע"ד במחילת עוצם כבוד תורתו לק"מ דהדין אינו אמת דהולד הוה ודאי ממזר וקדושי מקרובי מומר לא תפסי' בה כלל וכלל כאשר אבאר בעזה"י

הנה כלל גדול אמרו חכז"ל דילפינן מקרא אוקי מילתא אחזקה דאם ידענו שהי' דבר ידוע באיזה כח הן באיסור או בהיתר הן בחיוב או בפטור הן בכשרות או בפסלות ונולד ספק אי נשתנה הדבר מחזקתו או נשאר בחזקתו אמרי' אוקי החפץ בחזקתו כאשר הי' במקודם כי הספק אשר בא לפנינו לא יכריע את הודאי כלל כנודע

ונחזה אנן אטו אם אחד נדר בנדר ונולד ספק בהתרת חכם אי מהני או לא דנימא יען דאם הי' מועיל התרת חכם הי' הנדר נעקר מעיקרו עכשיו שהיא ספק אם מהני התרתו או לא אין כאן נדר ודאי זה אינו אמת דהא הי' כאן חזקת נדר ויש ספק אם הותר או לא נשאר חזקת נדר, או בגט וספק אם בטלו בעל ואם בטלו חכמים עוקרים הקדושין למפרע ספק אם בטלו ועקרו החכמים הקדושין או לא בטלו בעל ולא נעקרו הקידושין היא בחזקת איסור אשת איש עיין גיטין דף ל"ג בתוס' ובמהרש"א ובט"ז הל' חלה וה"ה כאן דהיא היתה בחזקת אשת איש שאם תזנה יהי' הולד ממזר ותהי' אסורה עולמית על קרובי הבעל גם אם ימות בעלה וע"י הגט נולד ספק אי הבעל בר גירושין נמצא נכרת האישות מכאן ולהבא ואם לאו בר גירושין א"כ עקרו חכז"ל האישות למפרע ויש ספק אי נכרת האישות או נעקר האישות ואוקמי אותה על החזקה שהיתה בבטח אשת איש ונשארת בחזקת בתורת אישות הן במה שנוגע לה שתהי' בשם זונה ולולדה בשם ממזר ולקרובי בעלה בשם עריות הכל בחזקת קמייתא ומה שהיא מותרת לשוק הוא מכח ממנ"פ או שנתגרשה או שנעקרה הקידושין אבל לגבי הולד וקרובים היא בחזקתה ודוק

ואוסף נופך הלא מתחילה היתה אשתו קנינו קנין כספו וגם הי' לו כח שיש לו זכות שיוכל לכרות קנינו מעט שיחפץ לעשות בשלו ככל אשר יחפץ ועיין רשב"א גיטין דף ע"ה דמטעם זה הוה גט בעל כרחה של האשה יען שהיא קנינו וכי יאמר הקנין אתה תצטרך להיות אדוני א"כ עכשיו נולד ספק אם הבעל בר גירושין נמצא דהי' אדון על קנין הכסף אשר עשה זה רבות בשנים או לאו בר גירושין ועקרו הקידושין שלא היתה מעולם קנין כספו ואמרינן הלא טרם שנתן הגט היתה האשה בחזקת קנינו משעת קידושין אשר תהי' שלו עד שלא יחפוץ בה ועכשיו נולד הספק אי הוציא הקנין מרשותו או עקרו ואמרינן דנשאר בכח זכותו אשר הי' מוחזק בידו דעיין בתב"ש סי' ח"י על הסברת הט"ז דזכות שהי' אדם מוחזק בו הגם שנתהוה אח"כ ספק אם הי' עפ"י דין ודת של תורה אעפ"כ מה שהי' מצוי בידו הוה בגדר חזקה וא"כ הפסיד קנינו רק ע"י גט אשר נתן והולד ממזר ואסורה בקרוביו ודוק

ואין להקשות א"כ נימא דקדושיו הוין קידושין ודאי דהא מקודם הי' לו חזקת אותו כח שיוכל לקדש בת ישראל ואיך יפסיק מכח ספק לק"מ דהא עשה מעשה שהמיר דתו או שחילל שבת בפרהסי' אשר הוליד הספק אם לא הפסיד לעצמו ע"י מעשיו הרעים הכח לקדש אשה מבית ישראל ע"י כספו ועיין פרמ"ג סי' ק"י בשם מ"ל דספק בדין אין לו שייכות עם חזקה דמכח החזקה לא ישנה את הדין יעו"ש וא"כ הוה הוא בר ספק קידושין וגירושין אבל בוודאי לגבי האשה לענין זונה ולענין ולדיה לענין ממזרת ולקרובי בעלה לענין איסור עריות בוודאי מהני חזקה לאמור דנשארו בחזקתיהם כאשר הי' עומדים קודם נתינת הגט ודוק כי נכון וברור בעזה"י

היוצא מזה דנכון הדבר דמומר או מחלל שבת בפרהסי' שקידש הוה רק ספק מקודשת ומה דמהני גט מומר לאשתו אשר התקדש טרם שהמיר היא מכח ממנ"פ אם אינו בר כריתות עקרו רבנן להקדושין אבל הולד ממזר וגם לא תפסי' בה קידושין מקרובי בעלה ודוק

אמנם זה ברור דיותר מסתבר דמהני גט אם קידש וגירש בהיותו מומר דאז יש ממנ"פ אי קדושיו קידושין גם גטו גט אבל אם קידש בעודו ישראל ורוצה לגרש בהיותו מומר יש ספק אי מהני גטו דלמא עכשיו אינו בר גירושין וכן מבואר בתוספת מרדכי פרק י' יוחסין אות ל"ח שכותב וז"ל טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבר למאי הלכתא דאי הדר ביה וקידש בת ישראל מומר הוא וקדושיו קדושין וה"ה גטו גט ונ"ל דאפי' קידש בעודו ישראל ושוב בהמרותו יהב גט הוה גט ויש מרבותינו שנסתפקו בזה עכ"ל הרי שטוב