מחנה חיים אבן העזר חלק ב ח

פן ברוב עשרו ישמן ויבעט ליטוש תורת אבותיו ולילך אחרי מראה עיניו ויתחכם אבינו הזקן לירד למצרים להיות קרוב לבנו ויוכל להזהירו שלא יסור ימין ושמאל מאשר הדריכו בנעוריו וכאשר שמע וראה "עוד יוסף חי" שהוא עוד איש חי ורב פעלים וכפי' העקידה על פסוק "והחי יתן אל לבו" האדם יתן ללבו להיות נשאר חי שהוא תכלית הנפש שלא להיות כאיש התשוקה אשר הולך למות דפח"ח אמר יעקב אחרי הראני אלקים את כל זאת "אמותה הפעם" ברוב שמחות אנכי הולך למות "אחרי ראותי פניך כי עודך חי" יען וביען שאנכי רואה שאתה חי כבר הגעתי לתכלית העולם ולמה לי לחיות עוד כמאמר הרמב"ם לר' אברהם בנו וז"ל ודע בני כי האדם המסכן בזה העולם השפל אין לו מנוחה בו ואשרי מי שחתמו ימיו מהרה בלי טרדת הנפש עכ"ל הזהב ולא נשאר לאבינו הזקן רק דאנה אחת פן ואולי אחר מיתתו וישכב בארץ ילך יוסף חלילה שובב אחרי תאות לבו שכל זמן שהוא בחייו לא רצה יוסף לצערו אבל אחרי מיתתו יאמר נואש לכן החכים ואמר יעקב לבנו יוסף "ושכבתי עם אבותי" קרא לו בני אחת אשאל ואותו אבקש ממך כאשר כבר אשכב ואישן עם אבותי יחד בקבר חלילה לך מעשות כזאת להשפיל אותי אחרי מותי נהפוך הוא אני אבקש "ונשאתני ממצרים" שתגבי' אותי ותנשא אותי ע"י שאתה צדיק במצרים "וקברתני בקבורתם" ממצרים תוכל לזכות לי לקבור אותי בקברות אבותי שיהי' שמי לכבוד ולתפארת ולתאות נפש כשם אבותי אשר שמם נשאר ברכה לעולם ע"י בניהם שהניחו בבחינת "תחת אבותיך יהי' בניך" והזהיר אותו בכפלים אם לא תגבי' ותנשא אותי ממצרים "ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים ראה שלא תקבור אותי בשני עולמות בשם דע אשר יצא ח"ו עליך ממצרים והשיב יוסף הצדיק "אנכי אעשה כדבריך" אבי אזרז עצמי לחיות עבד ד' עד סופי ואמלא דבריך ולכן הציגו חכז"ל את דבריהם על פסוק זה אל נא תקברני במצרים ואמרו "בשבילך ירדתי למצרים" לראות העוד יוסף חי ואחרי ראותי את פניך כי עודך חי אמרתי "אמותה הפעם" שאתה איש חי ורב פעלים חפצתי למות כי אתה תהי' תחתי להאיר בעולם ועל כן בני נפשי בשאלתי אל נא תקברני במצרים אחר מותי והבן

רבה פ' שמות על פסוק ודבר הוא לך אל העם והי' הוא יהי' לך לפה וז"ל לפה לתורגמן ואתה תהי' לו לאלקים אעפ"י שהוא אחיך גדול ממך יהי' מוראך עליו מכאן אמרו מורא רבך כמורא שמים אמר לו כשם שמוראי עליך כך מוראך עליו עכ"ל

הדבר יפלא הכי איש עניו כמשה ימצא בזה קורת רוח שיהי' מוראו ופחדו על אחיו הגדול ממנו בשנים כשם שיש מורא של הקב"ה עליו אך טוב וישר ד' ויורה חטאים בדרך ויותר שמורה לצדיקים בדרך הורה גבר שידע כשם "שהלשון קולמס הלב" אמר החכם ע"כ "לב חכם ישכיל פיו ועל שפתיו יוסף לקח" כי שלוחו של אדם כמותו מלבב חכם יצא לשון ערומים אחת ידבר ושתים נשמע כך הבטיח הקב"ה למשה "והוא יהי' לך לפה" למתורגמן לא יחפץ אהרן להראות בעת שידבר בשמך חכמתו תבונתו צדקתו וישרתו רק יהי' כמתורגמן אשר מפליא לעשות בזה אם בתרגומו לא יוסיף על הדבר ולא יגרע מן הדבר אשר הוא מתרגם כך יהי' אהרן רק לך לפה בכל מעלות ומידות אשר תבחר בו גם הוא יבחר ויהי' דבוק בך לא יהרהר אחריך ולא יחשוב מחשבות על מעשיך רק ככל אשר יצא מפיך הוא יעשה וידבר כן בשמך קולע אל שערה ולא יחטיא וזה שאעפ"י שהוא אחיך הגדול ממך יהי' מוראך עליו" בזה תהי' לו לאלקים כשם שאין אדם מהרהר אחרי השכינה כך לא יהרהר אהרן עליך מכאן אמרו "מורא רבך כמורא שמים" אבל דע לך מאוד אם תראה אותי לוקח מאתך אם אתה תהי' דבוק בי בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך שכל מעשיך יהי' לשם שמים אז גם אהרן אחיך יהי' דבוק בך בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאודו אבל אם חלילה וחלילה שאתה לא תהי' דבוק בי באמת ויהי' מוראי עליך דק מלפנים אז גם מורא אחיך עליך ג"כ רק מלפנים וזה רמזו "אמר לו כשם שמוראי עליך כך מוראך עליו" באותו שלימות ותמימות אשר יהי' מוראי בלבך באותו מדריגה יהי' מוראך על אהרן אחיד והבן

ילקוט פ' וארא על פסוק וידבר ד' אל משה ואל אהרן ויצום על בני ישראל וז"ל א"ל הי' יודעין בני סרבנים הם טרחנים הם על מנת כן תהי' מקבלין עליכם שהן מקללין אתכם וסוקלין אתכם עכ"ל

רמזו דבר גדול לדעת ולהכיר טבעם של בני ישראל דרך גבר בכל אומה ולשון אם האיש אוהב לשופט שלו ובוטח באמונתו שלא יעשה עול במשפט ולא יחליף הצדק ברשע ולא יכיר שוע לפני דל אז דרכו לבוא אצלו ולעמוד לפניו ולהטריח עליו בכל עת ובכל שעה אם יהי' לו דבר שהשופט ישפוט עליו ואם המצא תמצא איש אשר לא יוחן בעיניו השופט ולא יאמין בו שהוא אוהב צדק ושונא רשע ולא יעות לאדם בריבו דרכו שלא לבוא אליו ולא יערוך לפניו אם יהי' לו דברי ריבות אבל בבני ישראל ימצא שני הפכים בנושא אחד "בני סרבנים הם" אמר לו הקב"ה משה משה אל תאמין שבני ישראל ישמעו אליך ויעשו ככל אשר תצוום דע הם עם קשי עורף חזקי לב ומסרבים למוריהם ושופטיהם ונקל שלא ישמעו לך ולא יעשו כדבריך אבל פן תאמין בעצמך א"כ אהי' בן חורין ולא יהי' משא העם הזה עלי כי הלא סרבו כנגדי ולא יבואו עוד לדרוש מפי חק ומשפט דע לא כן הוא גם זה טבעם בכל דבר ודבר אשר יהי' להם יבואו אליך ויעמדו לפניך ויבקשו לשמוע מפיך אשר תשפט על הדבר ולא ישמעו לך וזה שהודיע אעפ"י שבני הם סרבנים "טרחנים הם" והוסיף להודיע לו אף גם זאת תדע אפס קצהו מטבעם ידעת וכולה אגלה את אזניך אם סרבו כנגדך וגם טרחוך עוד הפעם פנו עורף כנגד פניך והוסיפו לכבוד עול גדול עליך ילכו לשאר שופטים אשר יבררו למו וישפטו שם וישנאו אותך על דבריך ומשפטיך וזה שאמר לו "על מנת כן תהי' מקבלין עליכם" אל תאמינו שנקל הוא להיות שופט בישראל ותחשבו שלא מדובשך ולא מעוקצך" לא כן הוא תדעו "שהן מקללין אתכם וסוקלין אתכם" לא די שידברו האויבים בשער ויפצו פיהם לדבר עליכם כדבר על אחד מן הנבלים אלא יוסיפו לזרוק אחריכם אבנים אבני בליסטראות ואמר "על מנת כן" בתנאי כפל התנה להורות להם שזה סימן טוב לאדם אם ישנאו למנהיגם כחכז"ל "האי צורבא מרבנן דמרחמין לי' בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא" (כתובות ק"ה), ממילא משמע דהאי ת"ח דשנאי לי' בני מתא לא משום דלא מעלי אלא משום דמוכחי להו במלי דשמיא שהמון עם ישנאו למנהיגם אם מוכח להו שהוא ירא אלקים שלא יחנוף לשום אדם והבן.