מחנה חיים אבן העזר חלק ב ז

הקרובים אל ד' אשר כל מחשבתם רק להשיג שלמות נפשם כל אהבתם לבניהם הוא שיקוו שבניהם מקרבים לאבותיהם לעוה"ב ע"י שיעמדו חי אחריהם ויעשו מצות ומע"ט בעוה"ז וכן יאסוף הצדיק עשתרות צאן המעשרות את בעליהן יען כי בצל הכסף יגיעו לעבוד את ד' ככל אשר יתאוה נפשו א"כ לתכלית הדברים גם הבהמה מוביל להצדיק השלימות הנפש כמו שמצפה להשיג שלימות הנפש ע"י בניו וע"כ אם בא העת אשר ידרוש הצדיק על שלום בניו יזכור מיד לשאול גם על שלום הצאן כי גם מהם יש לו הנייה לתיקון נפשו רק שמקדים שלום נפש האדם משלום נפש בהמה אבל בכל פנים נתקיים דברי החכם שאומר שיודע צדיק נפש בהמתו" וזה רמזו במאמר ששאלו "את שלום אחיך ניחא" כי זה כל אדם שמגודל אהבת אביו לבניו ישלח לדרוש על שלומם "אלא מאי את שלום הצאן" איך השווה אבינו הזקן לגלות דעתו שדואג לדעת את שלום הצאן כמו שדואג לדעת שלום בניו "הדא אמר שצריך אדם לשאול בדבר שיש בו הנייה" מי שהוא באמת אדם בשלימות מכל דבר שיש בו הניות לשלימות נפשו צריך לשאול עליו על השלום א"כ הבנים עם צאניו כולם שווים לפניו לתכלית אחד והבן

רבה פ' מקץ על פסוק ואל שדי יתן לכם רחמים וז"ל אמר יעקב מי שעתיד לומר ליסורים די הוא יאמר ליסורי די שנאמר ואל שדי יתן לכם רחמים

נודע ביהודה אלקים ובישראל גדול שמו שהוא אל אמונה ואין עול אם יעופפו היסורים על האדם המה שלוחי ד' בקול דודי דופק להזכיר לאיש חטאיו ועונותיו ופשעיו בתוכחת על עון יסרת איש" שאין יסורין בלא חטא וכאשר הצרות לבבו הרחיבו ויצעק אל ד' באנא הושיעה נא הקב"ה מרחם עליו ואומר למלאך המשחית הרף ידך והסר היסורים מאיש הלזה הגם שאין האיש מנוקה מעון עד תומו בכל זאת יחמול עליו ד' כאשר יחמול איש על בנו ורב אדם מהמון בית ישראל כיון שרואה שסר ממנו יד החזקה שסר ממנו נגעו ישמח מאוד אבל לא כן דרך הצדיקים והקדושים בארץ כל שלא תמו חטאיהם ופשעיהם יאמרו חביבים עלינו היסורים להתם חטא ופשע נהפוך הוא יקראו בקול גדול על היסורים שיבואו עליהם "לשחת קראתי אבי אתה" השחת המשחית גופו הוא מזכיר לאב המייסר את בנו שיתנו ללבבם מה בצע אם הקב"ה מסיר היסורים אם נפשינו לא מטוהרה מכתמי חטאים ועונות "דברי עונות גברו מני פשענו אתה תכפרם" גם אם אתה תכפר פשעינו דברי עונות גברו עלי לא המכאובים המה יסורי הצדיק רק החטאים ועונות והפשעים המה יסורים "השמחים עלי גיל ישישו כי ימצאו קבר" כשהצדיק זוכר חטאת נעוריו כאשר שמח עלי גיל כן ישיש בזקנותו אם ימצאו קבר המה היסורים לכלות פשע ולהתם חטאיו וזה רמזו באמרם שאמר אבינו הזקן לבניו בני ידעתי גם ידעתי שגואלי חי "מי שעתיד לומר ליסורים די" מה בצע אם ידעתי שיאמר ד' ליסורים שילכו ממני אם אני אדע שיסורים לא יסורו מני כי אין המכאובים יסורים דק העונות והפשעים רק אני מתפלל שיעזור ד' לי לשוב בתשובה שלימה לפניו להיות נקי וטהור אז "יאמר ליסורי די" שהקב"ה ישלח עזרו לטהרני שיסיר גם היסורים ולמדו חכז"ל זה יען יעקב אמר לבניו "ואל שדי יתן לכם רחמים ולא אמר ואל שדי יתן רחמים לאיש לרחם עליכם כי רמז להם שיתן ד' לכם רחמים שיבא בלבבם שתרחמו על עצמיכם והבן זה

תנחומא פ' ויגש על פסוק ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני וז"ל מעשה ברחב"ד שראה את הארי ואמר אי מלך חלש לא השבעתיך שלא תראה בארץ ישראל מיד ברח רץ אחריו רב חנינא א"ל נעניתי לך שקראתיך חלש ומי שבראך קראך גבור שנאמר ליש גבור בבהמה לא ישוב מפני כל וזש"ה ליש גבור בבהמה לא ישוב מפני כל

עמוקה החידה הזאת ליש הוא הארי אשר דרכו דורם וטורף ואין מציל כי הוא מלך בחיות אם ישאג יחרדו הבנים מקולו אם נוהם יפול פחד ורעדה על כל חיות הארץ הוא משל על בעל גיאות המנהיג עצמו ברבנות מתגאה על עבדיו מטיל אימה יתירה על הסרים למשמעתו עד שמקולו יחתו הגדולים עם הקטנים "נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו" קטון וגדול שם הוא השוה והמשוה כולם יחד שתפול עליהם אימתה ופחד אבל באמת אין רוח חכמים נוחה ממנו כי מה טוב ומה נעים אם המנהיג יהי' איש עניו ושפל ברך ידבר ברוח נמוכה וקול נעים עד שיקח נפשות שכל העומדים לפניו לשרתו נפשם קשורה בנפשו מרוב אהבה ודביקות בו ועל כן אמר החכם "לוקח נפשות חכם" מי שיקח נפש עבדיו בנועם שפתיו הוא חכם אבל אם ימשול בזרועו ידו החזקה כל עבדיו ישנאוהו ובסוף יפול בידם וע"ז אמר "מגבי' פתחו מבקש שבר" אבל אין כל אפין שווין הכל תלוי בהעם אשר יושב בקרבם אם כסאו נכון בתוך עם בינות אז "טוב גערה במבין" וטוב להראות להם פנים באור פני מלך חיים" אבל אם מושבו בתוך פראים הנמשלו כבהמות אז טוב מאוד לקיים עצת החכם שבט לגו כסילים ונודע כי ארץ ישראל הוא מחכים את העם היושבים עלי' וא"כ איפה נכון שהמנהיג שוחר טוב ויצפצף באמרתו בקול דממה דקה לא יריע ולא יצריח רק מבקש בנעימות משאלתו וזה הוא החידה שרחב"ד ראה את הארי הוא משל על איש המולך בגיאות ובזרוע רמה עד שמקולו יפחדו כל עבדיו אז התקרב עצמו אצלו ואמר לו "אי מלך חלש" קיבל עליך שאתה חלש ולא גבור הגם הגופים נכנעו תחתיך אבל לב עבדיך אינם שלך "לא השבעתיך שלא תראה בארץ ישראל" בעדת חכמים ונבונים אשר אוירא דארץ ישראל מחכים אותן לא נאה להיות להם מנהיג המתגאה ברוב גבורתו "מיד ברח" המנהיג שמע לו ולא מלך ביד חזקה ובזרוע רמה אז נזור העם אחור עשר מדרגות אחורנית שהי' דורו קצרי מדע וחשוכי שכל איש הישר בעיניו עשה עד שאיש את רעהו חיים בלעו כחכז"ל "הוי מתפלל בשלומה של מלכות שלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" לבסוף יאמר לו נעניתי לך שקראתיך חלש" מתחרט אני שקראתי לזרוע עוזך חלוש "מי שבראך קראך גבור שנאמר ליש גבור בבהמה" מנהיג לפי הדור והקב"ה נתן בלבך לנהוג ברבנות ולהטיל אימתך יען כי אצל קצרי מדע בני אדם נמשלו כבהמות נדמו צריכים לליש מטיל פחדו על כל יושבי ארץ שהחכם רמז "ליש גבור בבהמה והבן

רבה פ' ויחי על פסוק אל נא תקברני במצרים וז"ל בשבילך ירדתי למצרים בשבילך אמרתי אמותה הפעם

נעימות בימינם דבר גדול דיברו להשמיענו תכלית בירידת יעקב למצרים אשר הי' תכלית ליוסף שיעמוד חי אחרי שיוסף הי' לו בן זקוניו שמסר לו טמונות סודות תורות ואמונת אבותיו ואחרי שנעלם ממנו בנו החביב ועלה לגדולה להיות משנה למלך לפרעה במצרים חרד הזקן חרדה גדולה