מחנה חיים אבן העזר חלק ב עד

סימן טו רב שלומים ורב ברכות לראש הרבני המפורסם כמהו' ר' פלוני נ"י דיין בק"ק פלוני יע"א

שאלה איש אחד ושמו ר' משה כהן הי' מייחוסי משפחה והוא בעצמו הי' בעל יראה והלך בדרך ד' אך הי' לו חולי נכפה ר"ל ונשא פה אשה רך בשנים ושהה עמה ב' שנים באהבה וגם ילדה לו בת ונתחזקה לו החולי כ"כ ר"ל שמחתה לו אשה לילך לבהכ"נ להתפלל עבור שאחזה לו החולי בבהכ"נ פ"א ועי"ז נגמר בדעתו ובדעת אשתו לילך למרחק לעסוק ברפואה וכן עשה בר"ח אייר תרל"ב הלך מפה בדעתה וגם נתנה לו ארגז הנקרא קאפער בגדים וכתונת גם סחורה מחנות כדי שיוכל למכור על הוצאות הרפואה ופתאום בא יום ג' כ"ז אייר תרל"ב טעלעגראם מגראן לאיש א' סוחר עצים מפה לגראן ופארקאן וז"ל מאריטץ קאהן אויס... האט זיך היער פאן דער בריקע אין דער דאנוי געשטירצע שנית בא כתב אגרת מפארקאן ראשון וגם השני מאיש הידוע פה וניכר וגם הוא לפי דעתי הי' מכיר את האיש הנטבע כי לולי הי' מכירו האיך הי' יכול לכתוב שמו בטעלעגראם ואח"כ כתבתי לאנדרע עבורה וקבלתי תשובה משם והנני שולח ג' אגרות למעלת כבוד הדרתו בכדי למראה עיניו ישפוט וגם הנני שולח העתק ב' כתבים אשר נמצא אצלו כתב ידו ואחר ששלחה המעות צרכי קבורה וכתבתי לשם אז קבלה מפעסט הארגז קאפער ע"י עם כל הדברים אשר רשום הנטבע וגם הפאס נמצא אצלו ועוד כמה אגרות המה ת"י בענין זה אך לא רציתי להעמיס כבוד הדר"ג מבלי צורך

תשובה קבלתי שאלתו עם התירא שלו להתיר האשה מכבלי עיגון סידר התירא ופשוט בעיניו להתירה והוסיף להודיע שהסכימו עמו ת"ח אשר דיבר עמהם והציע לפניהם ההיתרים ההמה לא כן עמדי לדעתי היא בחזקת אשת איש ובאתי לסתור דבריו ולא בפלפולים רק בהערות קצרות ובסוף אכתב מה שיש לדרוש במקום ההוא אולי יתחדש דבריו שיהי' בהם להתיר ואכתב בקצירת אומר בעזה"י

ראיתי שפתח מעלתו נ"י ההיתר וז"ל בקונטרס עגונות שפ"ב תשובת מהרי"ט דציצית לא מושלי וסיים שם דלהא לא חיישי' שיעש' דברים בטלים ואם גם שאין כאן סימני' בגופו מכ"מ כיון דכתב ידו ממש הוה לכה"פ לדעתי כסימן בגופו וע"י צירוף סימני בגדיו מהני עכ"ל כבר גליתי לו הטעות כי כתב ידו אי אפשר לן להעיד שמת אלא מעיד שימית את עצמו אבל מבלעדי זה לפי דברי מעלתו נ"י לא הי' צריכים למצוא בעל של האשה הזאת דהא כתב בכתב ידו והוה כסימן בגופו ואפי' כסימן מובהק דסימן פעל רק זאת דלא חיישי' דלמא אתרמי סימן כסימן וכאן דכתב בכתב שיעשה זאת ולהבנת מעלתו נ"י בודאי הוא המית את עצמו ומה נשאר לחוש אם נמצא אותו מת והגם שלא ידענו סימן במת הנמצא וא"כ צירף בגדים למה לו וגם איזה צירף בגדים יש לו הכי הכיר האיש שזה הארבע כנפות של האיש בעל האשה הזאת שהלך מביתו בו אי הכי לא הי' לאיש הזה תפילין עמו המעיין במהרי"ט יראה יען שלא הי' לאיש תפילין רק ציצית אחד אז בודאי לא השאיל מצוה יחידה שלו והוא ישאר ערטלאי בלי שום זכר מצוה והי' רק בין הגוים ולא הי' לו אלא ציצית אחד היינו דידענו שלא הי' לו עוד בגד ד' כנפות ואטו בנידן הזה ג"כ לא הי' באפשרות לו רק אותו ציצית אחד בכל מקום שהי' משעה שעזב ביתו והכי לא הי' לו תפילין או הכי הכירו האנשים שזה הוא ארבע כנפות שלו שהוציא מביתו הלא האיש אשר הי' כשהוציאו מן המים מעיד יען שהי' מלובש בארבע כנפות הכיר במת שהוא ישראל אבל בודאי לא הכיר הארבע כנפות שהוא של בעל האשה הזאת ואטו אם הי' הנטבע ישראל אחר לא יוכל להיות שהי' לו ארבע כנפות הכי המשלח הארבע כנפות בחזרה והכיר האשה או אנשי בית שבזה יצא מן ביתו מזה לא הודיע מעלתו נ"י ואפי' על הנאמרע שהי' על הכתונת ג"כ לא נודע אולי הוא רק רושם מן הכובסים בגדי לבן מן הרבה אנשים עושים רושם או הי' נאמרע שהי' לו הרבה בגדי כתונת ומי עשה הרושם וגם על איזה צד הי' הנאמרע על צד שמאל או ימין הגם שאין בזה תועלת גדול לדינא אבל מעלתו נ"י לא הודיע כלל ומי יודע אם שלחו בחזרה אותן בגדים אשר נכתב במכתב רה"ק או לא הכל חסר מן הכתב וגם הם רק סימני חיוור וכדומה

עוד כתב שהוכיח סופו על תחילתו שנמצא אצלו סכין והוא לא הי' מסתפר שהי' לו זקן עכ"ל רחמנא ליצלן לעלות זה על דעתו אולי מצא סכין הנ"ל ושם בילקוטו שישתמש בו לחתוך דבר או למכור אותו באיזה פרוטות הכי מזה יהי' הוכחה שהי' רוצה לשחוט עצמו והסוף הי' דהטיל עצמו במים ואפי' אם יש עדים שקנה סכין לתכלית מיתה ואח"כ נעלם מעינינו ונמצא איש נטבע במים נאמר זה קפץ לתוך הים מי שלקח סכין להמית את עצמו ביבשה

ומה שהוסיף וז"ל וגם כתב ידו מוכיח שהלך מאשתו באהבתו על מנת לחזור ובנב"י סי' ל"ז ד"ה אמנם דבכה"ג איתרע חזקתו עכ"ל רחמנא ליצלן לקרוא לזה הוכיח סופו על תחילתו יען שכתב להמית את עצמו (כפי הבנת מעלתו) והלא הי' אוהב אותה כשפירש ממנה זה הוכיח שקץ בחייו והמית את עצמו נאמר בהיפך הלא תחילתו הי' אהבה ונימא אוקמי אותו על חזקת אהבה והוא חי כי יש לעץ תקוה והא ראי' שלא שלח אותו מכתב לביתו אך אפי' הי' שלח עביד אינש דגזם הכי זה דומה לנב"י דהניח קמיע בבה"כ יעו"ש סי' מ"ד ד"ה וא"כ] וגם על תשו' הנ"ל כ' אדמ"ו בחת"ס ז"ל א"ע סי' ס"ט חלילה לסמוך על הנב"י אבל בנידן זה אין כאן הוכחה לא תחילה ולא סוף וצריך אני לעצור במילין שלא אקצוף על מעלתו נ"י

והוסף לחדש היתר וכ' וז"ל מחבר א"ע סי' י"א מצאו כתוב בשטר מת איש פלוני או נהרג תנשא אשתו אפי' אינו מקוים וכאן בודאי שמכירין כתב ידו אין לך קיום יותר מזה עכ"ל תמה אני מאוד הכי שכח מעלתו נ"י קו' הגמ' אפשר משה חי וכתב וימת משה אלא יהושע כתבו או משה כותב בדמע ופי' הגאון מווילנא באותיות בלי פירוד התיבות ולא ידע איך יחוברו האותיות מלשון מדמע ומעלתו נ"י לא הקשה איך אפשר שבעל האשה כתב בכתב ידו שמת שיהי' דומה לנמצא כתוב בשטר מת איש פלוני ששם מיירי שאחד חי כתב על איש פלוני שמת ומקלי' בעגונה להתיר ע"י ע"א בכתב אם הוא כתב ישראל ואפי' אינו מקוים עיין שם בח"מ ובב"ש פלוגתת הפוסקים דהוה כאלו ע"א העוד בפנינו שפלוני מת אבל בנ"ד בודאי לא כתב בעל האשה הזאת בכת"י שהוא כבר מת אלא יוכל לכתוב כי ימית את עצמו עכשיו או בעתיד ומנ"ל שעשה זה שהמית את עצמו דלמא התחרט ולא עשה ועדיין הוא חי ומה שנמצא מכתבו באמתחת איש מת זה הוא ראי' שמבעל האשה הזאת נאבד