מחנה חיים אבן העזר חלק ב עא

הקילו בעדות אשה היינו אם עכ"פ בגוף העדות ליכא חסרון וגרעון רק באיש המעיד יש חסרון שהמעיד הוא אשה או עבד או שפחה או עד מפי עד או עדות בכתב וכדומה שהקילו חכז"ל בעגונה אבל אם יש חסרון בגוף האומר ודברים בספירת המעשה אשר הוא תוכן התכלית אשר עליו נשען ההיתר בזה לא הקילו חכז"ל ונשאר הכל על דין תורה שצריך יסוד כח עדות ברור ודבר שלם ולא חצי דבר עיין בב"ק דף ע' ובתוס' גיטין דף ס"ב בסוגי' דשליש ובב"ש סי' ל"א

ולפ"ז בשלומא אם העד אומר הכרת פרצוף פנים או סימנים בגוף ואמר שראיתי דמות הפרצוף או הסימנים והכרתי שזה ראובן בן יעקב שהי' חקוק בעיני דמות תוארו או שהי' חקוק בלבי סימני גופו ומכח הדמות פניו או סימניו אני מעיד שמת ראובן בן יעקב זה נקרא עדות או סימנים דאורייתא דהא הוא מעיד עכ"פ מכח הפרצוף או הסימנים שמת ראובן בן יעקב וממילא אשתו מותרת אבל אם מספר שבא אליו אדם אשר לא ראה מעולם רק שבא אל ביתו ראה דמות פניו וסימני גופו ואח"כ מת האיש הנ"ל אבל אין לו שום ידיעה מכח הפרצוף או הסימנים שהוא ראובן בן יעקב רק אנו יודעים שראובן בן יעקב בעל אשה הנ"ל הי' לו פרצוף פנים וסימני גוף כמו אשר שמענו באזנינו מאיש העומד לפנינו אבל אנחנו לא ראינו איש מת אשר הי' לו דמות פנים וסימני הגוף כאשר חקוק בעינינו מראובן בן יעקב נמצא סוף כל סוף העדים אשר ראו המת לא הכירו שהוא ראובן בן יעקב ואנו שידענו שתואר פניו של ראובן בן יעקב הוא כן אבל לא ראינו מת אשר הי' לו תואר פנים וסימנים ולא נגמר עדות שמת ראובן בן יעקב בעל האשה הזאת רק בצירוף ב' כיתי עדים כת המעיד על דמות הפנים של ראובן בן יעקב וכת המעיד על דמות פנים וסימני המת וכל כת מעיד חצי דבר והתורה אמרה על פי שנים עדים יקום דבר שלם ולא חצי דבר ואין כאן סוג עדות כמו בשנים אומרים שראו שערה בגבה ושנים אומרים שערה בכריסה דלא הוה עדות וחכמים לא הקילו רק על גוף המעיד אבל לא בגוף העדות ונשאר על דין תורה כנלע"ד ברור ונכון בסברה בעזה"י

וראה כי כנים דברי שלדעתי רמזו חכז"ל על זה בבכורות דף מ"ו שהקשה למה בנחלה די בפרצוף פנים בלא חוטם ובעגונה צריך שניהם פרצוף וחוטם ומשני שאני עדות אשה דהחמירו ופריך והא תנן דהוחזקו להיות משיאין עד מפי עד ומשני כי אקילו רבנן בסופה בתחילתה לא אקילו רבנן פי' רש"י וז"ל בסופה לאחר שכוונו יפה בזה הקילו חכמים להחזיקן אפי' בעבד ושפחה אבל בתחלתה תחלת העדות דהיינו ראיית המת לא הקילו עד שיכירוהו יפה עכ"ל מבואר בעין יפה שרק על גוף האומר העדות הקילו להיות נאמן אפי' שפחה ואפי' עד מפי עד ומפי עבד אבל בתכלית האמירת העדות תוכן הענין לדעת אם מת האיש סוף החמירו שצריך הכרה היטב והבן בעזה"י

ואמרתי עוד להסביר הדברים דבגיטין דף ס"ו אמרי' בגמ' אומר אמרו פסול דחיישי' שמא שכרה עדים ומסיק הגמ' שם הגם דלא חיישי' בשני עדים שמעידים שקר ומשני דבור אמרו מעשה לא עבדי והסביר תוס' שם בוודאי אם אמרו שחלצה או מיאנה נאמנים יען דנגמר ע"י דבורם מיד אבל כאן לא נגמר על ידם יעו"ש וא"כ בשלומא אם מכח הסימנים מכירים את המת ומעידים לאשתו שמותרת אז סמכי' עליהם אבל אם אומרים רק סימני המת ולא מעידים על שם ידוע רק אנו אומרים שבוודאי הוא ראובן בן יעקב בעל אשה זאת אז חיישי' שעדים ראשונים משקרים והבן

והרמב"ם כתב פי"ג מה' גירושין ה' כ"ז וז"ל ישראל שאמר מת איש יהודי עמנו במקום פלוני כך וכך צורתו וכך הי' סימניו אין אומרים באומד הדעת פלוני הוא עד שיעיד העד שהוא פלוני ויזכיר שמו ושם עירו עכ"ל הובא במ"מ בשם התוספתא ולפמ"ש נכון דברי רמב"ם מאוד דאפי' אם מספר תואר פרצופו וחוטמו ופדחתו ומגיד עוד מאה סימנים מובהקים וברורים בכל זאת כיון שעד אינו אומר שמתוך פרצופו וסימניו הכיר שאיש ראובן מת רק אנו יודעים שכך הי' צורת ראובן בן יעקב אין זה עדות כלל על בירור מיתת ראובן כי עדות בצירוף ב' כיתות עדים אין זה עדות מן התורה ורבנן לא הקילו בתחלת עדות עגונה והבן זה מאוד

ולדעתי רמזו על זה חכז"ל בלשון המתני' ביבמות דף ק"כ אין מעידין אלא על פרצוף פנים וחוטם אעפ"י שיש סימנים בגופו וכליו ג"כ (א) ולכאורה למה נקט המתני' אין מעידין ולא נקט אין מתירין את האשה אלא על פרצוף פנים וחוטם אעפ"י שיש סימנים בגופו וכליו וצע"ג (ב) למה נקט אעפ"י שיש סימנים בגופו וכליו ולא נקט אעפ"י שיש סימנים בגוף ובכלים כמו שנקט פרצוף פנים וחוטם ולא נקט על פרצוף פניו וחוטמו וצע"ג

אך הוא הדבר אשר דברתי דרמזו חכמז"ל דגם על פרצוף פנים וחוטם אין מתירין אלא א"כ אותן שראו הפרצוף וחוטם מעידין ע"י הכרה שמת איש בעל אשה הזאת אבל אם אנשי ההכרה אינם עדים שמת ראובן בן יעקב שיהיו המה ג"כ עדים שאיש אשר שמו כן מת אין אנו מתירין גם על פרצוף פנים וחוטם וק"ל ולכן נקטו פרצוף פנים וחוטם הגם אם ליכא שום הוכחה עוד שהוא איש הנ"ל וכאשר ראו המת לא חשבו שרואים פרצוף וחוטם של איש ההוא רק הסתכלו בו להכירו ואח"כ הכירו שהוא האיש מהני אבל בלא פרצוף עם החוטם אעפ"י שיש סימני' בגופו וכליו לא מבעי אם מגידים רק סימני גוף וסימני כלים ולא ידעו באיש הזה הסימנים בחייו ולא הכירו מעולם שהן כליו רק מגידים סימני' של הגוף ושל כלים בוודאי לא מהני אלא אפי' שהכירו סימני גופו וגם סימני כליו שכבר ידעו סימנים הנ"ל בעודו בחיים חיותו וגם הכירו הפרצוף בלא חוטם אעפ"כ אין מעידים אבל מעידים על פרצוף פנים וחוטם אף על פי שלא הי' להם מתחלה טביעת עין בגוף שהוא יהי' איש הנ"ל גם כן מהני פרצוף פנים עם החוטם אבל אי נקטו אלא על פרצוף פניו וחוטמו יש לטעות כי מתחלה צריך להיות להם ט"ע בגופו אעפ"כ לא מהני אלא ראו וגם הכירו פרצוף פניו וחוטמו של איש ההוא הניכר להם בט"ע של בנין גופו קמ"ל המתני' הגם שבשעה שראו הפרצוף והחוטם לא חשבו שיהי' פרצוף וחוטם של איש ידוע אעפ"כ מהני דלר"ת מהני ט"ע בגוף בלא פרצוף פנים וחוטם ולשאר שיטות דסברו דלא מהני ט"ע בגוף אבל כ"ע מודים דהכרת פרצוף וחוטם מהני בלא ט"ע דגוף וק"ל

ורש"י כתב וז"ל אין מעידין על האיש שמת אא"כ ראוהו מת בפרצוף פניו ובחוטמו שיכולין להכירו שזהו אבל אם לא ראוהו בפרצוף או שניטל חוטמו אין מעידין עליו להשיא את אשתו שמא אין הוא עכ"ל שפתו ברור מללו שלא מהני הכרת פרצוף עם חוטם רק בתורת כח עדות