מחנה חיים אבן העזר חלק ב סח

אבל הבעל אינו נאמן אם אמר אין לי בנים ויש לי אחים דעקרה מחזקה ואמרי' לצעורי קמכוון כנלענ"ד

ולא אוכל למנוע עצמי מלהודיע לכ"ת נ"י פירושי בבעה"מ שכ' וז"ל מתני' דלא מוחזק לן לא באחים ולא בבנים ומש"ה נאמן להתיר לומר יש לי בנים ואעפ"י שנתגלו לו אחים לאחר מכאן הועילה לו עדותו על הבנים להתירה ואינו נאמן לאסור אפי' חזר בו בשעת מיתה דמעיקרא בחזקת היתר קיימא וע"א נאמן להתיר חזקה אין אדם חוטא ולא לו ואינו נאמן לאסור דלאו כל כמיני' דאסר לה אכ"ע לאפוקי' מחזקתה עכ"ל ודבריו נפלאים (א) מ"ש ע"א נאמן להתיר חזקה איזה חזקה הוא מתיר כאן הלא היא בחזקת היתר כאשר הקדים דמעיקרא בחזקת היתר קיימא וצע"ג (ב) מ"ש אין אדם חוטא ולא לו הוא פלא גדול הלא אם אתחזק איסורא אין אני סומכין על חזקה א"א חוטא ולא לו כאשר הוכיח הפנ"י בסוגי' וצ"ע

אמנם הכוונה אפי' אם אחרי דיבורו שיש לו בנים נתגלה לו לעצמו שיש לו אחים אעפ"כ אם מת אח"כ מותרת הגם כיון דנתגלו לו אחים ואין מוחזק בבנים הוי חזקת איסור שאם ימות בעלה תתיבם לאחיו אבל עכ"פ משעה שהעיד הבעל דיש לו בנים היתה האשה עומדת בח"ה לשוק מכח ס"ס שמא אין לו אחים ואת"ל יש לו דלמא יש לו בנים או בהיפך דלמא יש לו בנים ואת"ל אין לו דלמא גם אחים אין לו אז נאמן ע"א לסתור חזקה שאין לו בנים ונאמן שיש לו בנים אפי' אם יתגלו אחים תהי' פטורה והגם שמתיר חזקת אין לו בנים הלא ע"א נאמן מכח חזקה אין אדם חוטא ולא לו לסתור חזקה אחרת אם עכ"פ אין החפץ בחזקת איסור רק בחזקת היתר כמו נידן דהכא שהיא בחזקת היתר מכח ס"ס נאמן הוא לברר ספק אחד הגם שסותר בו חזקה של אין לו בנים דסמכי' על חזקה אאחו"ל אבל ביבמות אמרי' דלא מהני ע"א מכח חזקה אין אדם חוטא אם יש להחפץ חזקת איסור ומסיים הבעה"מ ואינו נאמן לאסור הכוונה אפי' חזר בשעת מיתה די"ל שחזקה שלא יהי' מכשיל אותה וגם אחיו באיסור אשת אח וגם חוזר כדי שלא יכשול העולם באיסור יבמה לשוק ודוק ויש לי בזה אריכות דברים בעזה"י

ובזה אוכל לדין למעלתו לכף זכות אם לא מוחזק באחים הוי כחזקה שאין לו אחים אז א"נ לסתור חזקה הנ"ל הגם שהיא נשארת בחזקת היתר יען דסותר חזקה וכאן דאומר יש לי אחים מזה לא יצמיח קולא דנימא שיש לסמוך על חזקה אין אדם חוטא ולא לו ולא נאמן לסתור חזקה שאין לו אחים דהוי ע"א נגד חזקה ודוק אבל האמת העיד לעצמו דאפי' בא חזקה אאחו"ל ראוי להיות נאמן זה אחי אם היא נשארת בחזקת היתר כמו בנידן שאלתינו וק"ל

וחפשתי בס' של קדושים ראשונים שאהבה נפשי ומצאתי שזכיתי לדין שבתשו' מהרי"ט ח"ר סי' פ"ב בנידן שאלתו חידש זאת הגם דאשה מותרת מכח ס"ס ספק יש לו בנים ואת"ל אין לו דלמא גם אחים אין לו בכ"ז לא הוי חזקה מעלי' דנאמר אין ע"א נאמן לאסור אבל אותו נידן של הרא"ש הוי חזקה אלימתא והסביר וז"ל כמ"ש שישב שם כמה ומעולם לא נראה ולא נשמע לא מפיו ולא מפי זולתו שהי' לו אחים זו חזקה ברורה דקי"ל סוקלין ושורפין על החזקות כדאמרי' מעשה באשה אחת ותינוק מורכב על כתיפה וכו' אף כאן הואיל וכמה שנים לא נשמע לו אח בחזקה שאין לו אחים עומדת ואעפ"י שלדברי העד נעקרה החזקה מ"מ לא כל כמיני' דע"א למיעקר לחזקה דמוחזק לן בדלית לי' אחים וכך הם דקדוק דברי הרא"ש ז"ל שכ' מילתא דפשיט' הוא כיון שהאשה זו בחזקת שאין אחים לבעלה עומדת ולא אמר בחזקת היתר לשוק עומדת עכ"ל הזהב ראה בעיניך שהגאון מהרי"ט הבין כן הדברים אם הבעל לא הזכיר האח כל ימי חיותו וכן שכניו ומיודעיו לא הזכירו לו אחים אז נתהוה חזקה חדשה דאנן סהדי דלית לי' אחים אבל הרשב"ם דן דלא מוחזק לן באחים היינו דלא ידענו שיש לו אחים אבל גם אין חזקה דלית לי' אחים אז היא מותרת מכח ס"ס ונאמן ע"א לעקור הס"ס כמובן ולפי דברי מהרי"ט דנאמן ע"א לעקור ס"ס ק' א"כ למה אין הבעל נאמן לומר יש לו אחים ועוקר הס"ס וצ"ל שאני הבעל דמכוון לאוסרה כמבואר ברמב"ם אבל אם לא אמר יש לי בנים ובא אחד ואמר אנא אחוה דמיתנא ומכ"ש אם מעיד ע"א דעלמא נאמן לעקור ס"ס וק"ל

אך יפלא לפי הבנת מהרי"ט בתשו' הרא"ש שאחי האשה שאומר שיש אח לבעלה אינו נאמן יען דשם הוי חזקה מעלי' דמעולם לא שמענו דיש לבעלה אח וא"כ לאיזה תכלית הביא הרא"ש סוגי' דקידושין דבעל אינו נאמן לאוסרה בדלא מוחזק באחים הא שם הטעם הגם דע"א נאמן ואפי' אם יבוא אחד ויאמר אני האח ורוצה לחלוץ לא נאמן דהא עוקר ס"ס רק הבעל אינו נאמן דמכוון לצערה ולאוסרה אכ"ע וזה לא שייך אם אחי אשה אומר עדות שיש לה יבם ולהך חזקה גמורה אשר דן הרא"ש ליכא ראי' מסוגי' דקידושין כלל וצע"ג עוד נפלא בעיני על תשו' הרא"ש הנ"ל דהוסיף לא מבעי' אחים שהוא פסול עליו שאינו נאמן אלא אפי' איש דעלמא א"נ והביא ראי' מפ' הניזקין מהי' עושה עמו בטהרות דאין ע"א נאמן נגד חזקה של היתר לחדש איסור עיי"ש וא"כ יפלא מאי רבותא דמתני' דבעל א"נ לומר י"ל אחים הלא אצלו שייך לומר דמכוון לאוסרה למה לא אשמעי' מתני' רבותא יותר אפי' ע"א דעלמא א"נ וע"כ דמתני' איירי בכל אופן אפי' אם איש בא אתמול כנידון דמהרי"ט דאז הי' עד דעלמא נאמן אבל הבעל א"נ דמכוון לאוסרה ולא יוכל לומר יש לו אח וא"כ תתחזק הקו' לאיזה תכלית הביא תשו' הרא"ש סוגי' דקידושין אשר לא יכנס בגבולה כלל לפי הבנת מהרי"ט וצע"ג עוד נפלא על תשו' הרא"ש שהביא סוגי' דקידושין וסיים דמוכח משם דבעל א"נ להוציאה מחזקתה ולאוסרה אכ"ע וכ"ש אחיו שאינו נאמן להוציאה מחזקתה ולאוסרה אכ"ע עיי"ש והוא פלא בשתים (א) הלא לפי הבנת מהרי"ט איירי הסוגי' דל"ל חזקה כלל והגם דמותרת לינשא מכח ס"ס אבל זה לא מקרי חזקה כנגד העד דנאמר דלא יוכל להוציאה מחזקתה דמעולם לא נעשה חזקה דאין לו אחים רק דלא הוי חזקה דאית לי' אחים וא"כ איך הזכיר הרא"ש דבעל לא יוכל להוציאה מחזקתה (ב) מאי כ"ש הוא שאחי' א"נ דלמא הבעל א"נ כאשר ביאר הרמב"ם דמכוון לאסור אחותו ולצערה ויהי' נאמן וצ"ע

ואחר העיון כנים הדברים בעזה"י והוא דיש ב' אופני חזקות (א) חזקה וודאית אשר ידענו בבירור מכח הסברא כחזקת הטבע של בנה מורכב על כתיפה דאנן סהדי מכח שכל אנושי במנהג טבע העולם (ב) חזקה המוחזקת עפ"י חקי התורה למשל התורה חדשה לילך בתר רוב ולכן אנו אוכלים חלב בהמה ולא חיישי' דלמא הבהמה היא טרפה ולמחר שהיא טרפה לא נאמר שע"כ היום נטרפה דאוקי על חזקת כשרות מלפנים דמעיקרא לא הי' חזקה הנ"ל אלא