מחנה חיים אבן העזר חלק ב סז

וטרם אכלה לדבר אמרתי לחדש דבר בעזה"י הנה לא מצאתי מפורש הבנת חז"ל במה שאמרו מתני' דלא מוחזק לן באחים ברייתא דמוחזק לן באחים ויש לפרש בדבריה' שני פירושים (א) אם איש בא לגור באחד מקהילת ישראל בין שחי במקום מושבו רבות בשנים או אפי' רק שלשים יום ולא שמענו מפיו או מפי אחרים שיש לו אחים וא"כ אין כאן הוכחה דאין לו אחים כיון דלא ידענו שיש לו אחים א"כ היא בחזקת היתר מכח ס"ס דלמא יש לו בנים ואת"ל דאין לו בנים דלמא אין לו אחים דאיסור אישות פקע בוודאי ויש ס"ס דלא בא מחדש איסור יבמה לשוק ומקילין עפ"י דין שלא לחוש על חשש רחוק דלמא יש לו אחים ולא נודע לנו שדרך האיש לספר לאשתו בני משפחתו מאבותיו מאחיו ומאחותיו ואילו הי' לו אח הי' מספר לאשתו ומדלא ידעה מזה בוודאי אין לו אחים אבל אין דרך לספר באינו אשתו שזנה עם פנוי' ויש לו בן זנונים א"כ הוי ס"ס מעלי' וקיימא בחזקת היתר (ב) בוודאי מי שדר אצלינו ימים מועטין ולא שמענו לו מאח זה לא נקרא דלא מוחזק לן באחים דאטו עם ביאתו לכאן הי' לו לספר מאחיו אולי יש לו אחים בעולם ומה שלא הגיד לאשתו אולי אחיו רעים וחטאים לד' ולא לכבוד המה לו לדבר מהם או משטמה בלבו עליהם אשר לא יזכר שמם הלא יוסף לא פקד אחיו בכל כ"ב שנים לשלוח אליהם שליח וגם לאביו לא הגיד כי עלה לגדולה וקרא שם בנו מנשה כי נשני ד' את כל בית אבי או דלמא אחיו הלך למרחוק בדרך ולא נודע מקומו ולאיזה תכלית יגיד לאשתו כי יש לו אח ואיננו לכן שתק ולא הודיע לה שיש לי אחים או אח אחד שלא תצער עצמה פן תוכל לשאר עגונה אם לא יהי' לה בנים ממנו אבל מי שדר במקהלות רבות בשנים ולא שמענו מעולם איזה הזכרה או סיפור מעשה להזכיר שיש לו אח אז אמרי' דלא הוחזק באח דטבע אדם להזכיר ברוב שנים איזה מעשה אשר קרה לאחיו או עמו או עם איש אחר או שהי' דואג ונאנח ולגלות לאיש משיודעין כי הי' לו אח ולא נודעו עקבותיו או שלא הלך בדרך הטוב או שהוא איש אינו מוצלח או בהיפוך שנודעו עקבותיו או נתהפך לדרך הטוב או שנתעשר והצליח וכדומה אלף אומדנות והוכחות שאין לאיש הזה אח אבל מוחזק לן באח הוי כיון דנשמע שיש לו אחים לא שיש עדות עליו רק כך שמענו שבאו אנשים וספרו לו דרישת שלום או הגידו למרחוק שדברו עם אחי פלוני בעלה של האשה הזאת או שמענו מהבעל מעשים אשר המה הוכחות שיש לו אחים וכדומה רק אין עדים לפנינו לשי' רש"י ועיין ברשב"א שמשמע אפי' יש עדים כמובן

אמנם אי הבעל מזכיר אפי' אחר רבות בשנים שיש לו אחים לא שייך לומר אנן סהדי דאין לו מדלא הזכירו מקודם ז"א דעקוב הלב מי יודע הסיבות אשר לכד את לשונו לכחד תחת שפתיו מלהגיד שיש לו אח ועכשיו גבר הטבע עליו והזכירו במסל"ת במעשה ואם אינו מספר איזה מעשה ואמר בפעם אחד יש לי אח אמרי' דאמר כן לצער אשתו שרואה שאין לו בנים ורוצה לאוסרה על כ"ע אבל אם כל ימי חייו לא הזכירו לא הוא ולא אדם אחר ואחר מיתתו בא ע"א לומר שיש לו אח אז אינו נאמן יען דהמת לא הזכירו לאח הנ"ל לא במסל"ת כסיפור מעשה לשמחה או לתוגה וגם איש אחר לא הזכיר את אחיו כל ימי חיי הבעל רק עכשיו אחר המיתה בא העד אמרי' אנן סהדי דמשקר חוץ אם יבואו ב' עדים אמרי' דע"כ לא ידע האח הנ"ל ודוק

אבל בוודאי אפי' בא מזמן קרוב ולא נודע לנו ולא לאשתו שיש לו אח אנו מתירין אותה מטעם ס"ס דלמא יש לו בנים ואת"ל אין לו בנים דלמא גם אחים אין לו ויש לזה סיוע מסברת ריטב"א קידושין דף ס"ד דמסתמא עומדת אשה בחזקת היתר לשוק עיי"ש דרוב אנשים אינם סריסים ורוב נשים מתעברות ויולדות ולא מחזקי' באיסור חדש אבל בוודאי ע"א נאמן לאסור אותה דע"א יוכל לסתור ס"ס אפי' לגמרי ולאסור אותה בוודאי ומכ"ש לברר ספק אחד והי' מעצמה תאסר ורק הבעל אינו נאמן משום דמכוון לצערה כמבואר ברמב"ם פ"ג מחליצה דסתם דבעל אינו נאמן דמכוון לצערה ודוק

ולא מלבי הוצאתי זה דע"א נאמן לסתור חזקת היתר אשר נתיסד על ס"ס אלא יש לי ראי' ברורה בעזה"י

הנה הרא"ש פ"ב בע"ז סי' ל"ה כ' דסתם כלים של נכרים אינם בני יומן משום שמא לא נשתמש בהם היום ואת"ל נשתמש דלמא בדבר הפוגם בעין וכ' וז"ל וא"ת ולטעמי' קפילא וי"ל כיון דס"ס לא הטריחוהו חכמים להטעימו קפילא עכ"ל משמע אבל אם טועם קפילא ואומר שמרגיש טעם לשבח אשר ידענו שנתבשל בו היום וגם טעמו לטוב הי' אסור וק' ואיך נאמין לסתור חזקת היתר מכח ס"ס אלא פשיטא דע"א נאמן לסתור חזקת היתר ול"ד לחזקה ודאית כגון לאסור יין כשר וכדומה שהיא חזקה שבוודאי הי' כשר פ"א ודוק אך יש להשיב הלא שם דאסור לכתחילה לבשל רק אנו חוקרים אם בישל בו דיש לצרף גם חזקת היתר של המאכל ואעפ"כ נאמן קפילא וע"כ דקפילא שאני דלא מרע אומנתו וק"ל אבל אטו לא יהי' ישראל נאמן שנתבשל היום בקדירה הנ"ל בשר ויהי' המאכל חלב אסור אשר יתבשל בו היום עיין בשו"ע סי' קכ"ב סעיף ו' ובטו"ז שם וע"כ דע"א נאמן נגד חזקת היתר של ס"ס ודוק

וראה זה מצאתי ביו"ד החדש סי' קכ"ז סעיף ג' בהגהת הרה"ג ר' ברוך פרענקל ז"ל שכ' וז"ל וכל דבר שלא אתחזק לא להיתר ולא לאיסור ע"א נאמן עליו נ"ב וז"ל ר"ל דהיכא דדנין להתיר ספק איסור דאורייתא מחמת ס"ס או באיסור דרבנן בספק אחד וכן מטעם כל דפריש מרובא פריש ולפ"ד הרא"ש המובא בא"ז בב"מ דף ז' בסוגי' דקפץ א' דכל דפריש מקרי ספק אלא דהתירה התורה האי ספק וע"כ לגבי מעשר אף בזה ממועט מעשירי ודאי לא עשירי ספק עיי"ש בכל אותן גווני מקרי לא אתחזק איסור ולא היתר ונאמן ע"א לומר שיודע בוודאי שזה אסור עכ"ל ונפלאתי מאוד איך החליט הגאון הדבר דע"א נאמן כנגד חזקת היתר הבא מס"ס הלא מבואר בש"ע א"ע סי' קנ"ז בדלא מוחזק באחים אין ע"א נאמן להעיד על הא' שהוא יבמה וצע"ג אלא פשיטא דאיירי בשו"ע בדר כאן רבות בשנים ולא שמענו שום רמז דיש לו אח אז הוי כאנן סהדי כדמשמע לשון הרא"ש בתשו' שממנו מקור דין הנ"ל עיין בב"י ולא יצא מכשול מת"י הגאון רבן של ישראל ז"ל ודוק ומה שמשמע מרש"י ורשב"ם דע"א נאמן לאסור היינו אם לא הוחזק רבות בשנים רק שמתירין מכח ס"ס כמבואר ברשב"ם דהטעם מכח ס"ס ומיושב קו' הבית מאיר בסי' קנ"ז איך יהי' נעלם מרא"ש דעת רש"י ורשב"ם דרחוקים זה מזה ודוק ומיושב קו' הב"ש דכאן גם הנמ"י ורש"י מודים דבנידן דתשו' הרא"ש גם הם מודים דאין ע"א נאמן דהוי כאנן סהדי אבל בסוגי' דאיירי אפי' לא הוחזק לפנינו והי' רק מכח ס"ס ע"א נאמן לאסור