מחנה חיים אבן העזר חלק ב נט

מאשה אחרת או שלא ימחה שמו ע"י אשתו היושבת בחיקו עד שעת מיתה שאחיו יבוא עליה להקים זרע לאחיו וא"כ שם חזקת היתר להיות מותרת לשוק הוא רק אם שם בעלה לא ימחה בשעת מיתה ועכשיו שמת הבן בחיי אביו א"כ נשאר שמו מחוי וצריך בירור אם לא אפשר להקים שמו ע"י אחיו וא"כ איך שייך לומר להחזיק מחזקת היתר לשוק ע"י בנו אשר הי' לו אז בשעת נישואין דנתיסדה שלא יהי' שם בעלה ע"י מיתתו מחוק מישראל לחזקת שאין לו אחים שאז נמחה שמו מישראל ואעפ"כ היא מותרת לשוק דאונס רחמנא פטרו מאי יש לה למיעבד באופן זה בוודאי אין לצרף להחזיק מחזקת היתר לחזקת היתר ודוק

סוף דבר הכל נשמע שאני בעניי לא אוכל למצוא בזה חזקת היתר כלל וביותר אני תמה על כ"ת נ"י דמדמה זה לשאר חזקת היתר שאין ע"א נאמן לאוסרו יען דמודה בחזקה דמעיקרא כמו שהסביר התשו' מיימונית אם העד מודה דהי' כאן חזקת איסור דאינו נאמן רק אם לפי דבריו עוקר החזקה וה"ה כאן אם העד אומר דיש לו אחים א"כ עוקר חזקת היתר שלה מעיקרא דהי' חזקה בטעות אבל כאן דהי' לו בן והי' חזק' גם לפ"ד העד הוא מלת' דמרפסין איגרא בשלומ' אם העד רוצה לחדש שנפסק החזקה דמעיקרא בין אם מעיד שנסתלק החזקת איסור או שנסתלק חזקת היתר ובלי דבריו הי' הדבר אצלנו בחזקתו מכח דאמרי' בחולין מנ"ל דאזלי' בתר חזקה אז אין ע"א נאמן לומר שנפסק חזקת קמייתא של חפץ אלא נשאר בחזקה אבל בנידון שאלתינו דאנו ידענו שמת הבן ועל זה לא מעיד העד כלל והעד מעיד רק זה שיש כאן אח ועדות זה אינו סותר החזקה רק עוקר החזקה דמעיקרא מה שחשבנו שאין למת אח הוא הי' בטעות וממילא נסתר חזקת היתר שלה אבל עכ"פ עדותו לא הוי לסתור חזקה ופשיטא דנאמן והוא הדבר אשר דברו בסוגי' הנ"ל כל הראשונים ואחרונים דבשלומא אם מוחזק שיש לו אחים ובא ואמר שאין לו אחים אינו נאמן דאז הוא סותר החזקה אבל אם בא ואמר יש לו בנים אין זה סתירת גוף החזקה או בהיפוך ועיין רמב"ן במלחמות ובר"ן וב"ש סי' קנ"ו הגם שממילא נסתר חזקת היתר או חזקת איסור עכ"פ הוא לא סותר בעדותו חזקה המוחזק לנו ודברי מעלתו הם הפלא ופלא לא ידעתי לדונם לכף זכות

וראיתי בדברי מעלתו שרוצה לדמות הדבר לכלל שהוכיחו גדולי הפוסקים אם הי' איתחזק איסורא ונעשה אח"כ ספק נקרא עכ"פ אקבע איסורא כמבואר בנב"י א"ע סי' מ"ג בד"ה הנה יפלא מתו' כתובות דף כ"ב בד"ה הכא ומכריתות דף י"ד וסיים כ"ת נ"י וז"ל וה"ה בנידון דידן נאמר כן להתיר כשהי' הבן חי היתה בחזקת היתר בבירור וגם לאחר מיתת הבן עדיין מידי ספיקא לא נפקא עכ"ל במחכ"ת שגם ברואה דשם הוי הספק דיש כאן ב' כתות עדים וכת אחת אומרת בעלה חי א"כ נשאר ספק ויש צד אחד דנשאר החזקה שהי' מקודם ולא נשתנה החזקה הראשונה דהא לפי דבריהם לא נעשה שינוי וכן בכריתות הי' מתחלה ב' חתיכות והי' כל חתיכה בספק דלמא היא חלב ולכן גם כשנאכל הראשונה נשארה השני' במעמד הראשון דלמא היא חתיכה של חלב כמו אם יהי' עדיין חתיכה הראשונה ג"כ בעולם אבל כאן דנעשה השינוי דהבן מת והכח חזקת היתר אשר הי' בראשונה שיש לבעל זרע ולא תוצרך לפעולת יבום בוודאי אזיל ואתה בא לדון שמא ליכא אחים בעולם אבל עכ"פ דבר המביא החזקה בתחלה בוודאי אזיל מעולם ודוק

ולא אוכל לשום ידי למו פי שלא להשיב לכ"ת נ"י שראיתי נקודה נפלאה במכתבו שיצא דרך אגב להביא ראי' דאין מחזיקין מאיסור לאיסור דאל"כ נשאר קו' התו' בכתובות הבא עלי' בחטאת קאי הגם דדיוקא ומינסבא מרעא לחזקה מה מועיל לנו כל זאת וסיים וז"ל והלא הדברים ק"ו ומה בשני איסורים שונים כשאזיל לה חזקה הראשונה ונשאר הספק מחזיקין הספק כוודאי ק"ו כשהכל מין אחד אף דאזיל לה החזקה עכ"פ נשאר ספק ופשיטא דראוי לומר דחזקת איסור הראשון מחזיק את הספק לעשות וודאי והדק"ל לחייב חטאת אלא וודאי בשני מינים לא מחזיקין מאיסור לאיסור עכ"ל מעלתו לא ידעתי דבריו בזה הא דפליגי הפוסקים אי מחזיקין מאיסור לאיסור היינו אם עכשיו נולד לפנינו ספק איסור כגון ספק נבילה בשחיטה או ספק טריפות כגון מים במוח או ספק יבמה או ספק טומאה אז אנו אומרים יען שמתחלה הי' הדבר בחזקת איסור הגם שאח"כ נעשה מעשה המסלק איסור הראשון דנשחטה כהוגן רק יש ספק שמא נקבו הסימנין או שמא יש טריפות ע"י המים במוח אז אמרינן מתחלה היתה בהמה בחזקת אבמה"ח הי' בשר בהמה הנ"ל אסור הגם שעכשיו נסתלק שם איסור הלא נולד לנו חשש איסור אחר ומחזיקין מאיסור חפץ אותו שם הראשון לשם השני וכן מתחלה היתה האשה באיסור אישות ועכשיו נולד איסור יבמה או מתחלה הי' הגברא בחזקת טמא וגם עכשיו נולד ספק טומאה ומחזיקין מחזקת איסור הראשון לחוש על שם איסור השני אבל שם בשני כיתות עדים דחזקת אישות אתרע ע"י דייקא ומנסבא וא"כ פועל הדייקא של האשה שלא יהי' נשאר החזקה רק נקרא אקבע איסורא יען דברור הוא שהי' פעם אחד בגוף זה איסור ודאי רק עכשיו נעשה ספק והוי כמו ב' חתיכות ושוב לא נולד מחדש שום ספק איסור ואם נימא מחזיקין מאיסור לאותו שם ויש חיוב חטאת א"כ ע"כ נשאר חזקה הראשונה וזה א"א דדייקא ומנסבא פעל דנפסק החזקה אבל בשאר מחזיקין מאיסור לאיסור אמרי' דעכשיו יש עלי' שם איסור חדש כגון שם נבילה או טריפה או איסור יבמה או איסור טומאה חדשה ואקוה שיודה על האמת בעזה"י

ואיידי דאיירי לא אמנע מלהודיעהו ראיתי בש"ש שמעתא ה' פ"ו שיצא ליישב קו' על רש"י שפי' בהמה בחיי' היא איסור אבמה"ח א"כ ק' למה הוא בחזקתה עד שיודע במה נשחטה הא אין מחזיקין מאיסור לאיסור ותי' הגאון הא טעמא דרבה אע"ג דנולד הספק בעידן האיסור דמוקי לה בחזקת היתר לכשימות בעלה תהא מותרת לשוק ואל תאסרנה מספק ודכוותה בנולד ספק טריפות אפי' בנולד מחיים אפ"ה מוקי לבהמה בחזקת הקודם שהיתה מוחזקת בחיי' שתהי' מותרת בשחיטה לכן הגם שנולד אח"כ ספק טריפות אל תאסרנה מספק לכשנשחטה דהא הי' לה חזקה שתהי' מותרת בשחוטה אבל אם יש ספק בשחיטה עצמה אז אסורה דהא לזה לא הי' לה חזקת היתר אם לא תשחט עכ"ד

ולדעתי יש הבדל והוא דרק באיסור א"א שייך לומר דיש לה חזקה שתהי' מותרת במיתת הבעל לשוק הגם דבחיי הבעל האיסור אישות רובץ עליה ומהכ"ת שנעשה חזקה בדבר שלא בא לעולם וגם אינו בטוח שיבא לעולם דאולי כל ימי חיי' תהי' באיסור האישות שתמות בחיי הבעל והלא חזקה מנגע ילפי' בדבר שכבר בא לעולם או חזקה סברית כגון חזקת המנהג אשר סוקלין ושורפין על ידה או חזקת