מחנה חיים אבן העזר חלק ב נז

ואוסף עוד דהב"ש הביא בס"ק ד' דבזמן הזה שהרב גונז אצלו הגט לא מקבלים הך חזקה דהא איכא לברר וא"כ עדיין לא נתקבלה דברי' וגם היא יודעת זאת ולא אמרה רק להשתמט ממנו בערכאות

ואצרף דין חדש אשר חדשתי במקום אחר דבזמן שנתקלקלו הדורות ויש נשים המעיזות פניהן נגד בעליהן א"כ יש לחקור דנתבטל החזקה דאין אשה מעיזה פני' לגמרי אפי' לחומרא לא נחוש עלי' דהנה אדמ"ו הגאון שערי תורה בח"א כלל ז' פרט ו' אות כ"ג הקשה קושי' גדולה כאשר מבואר ברשב"ם דף קל"ד בב"ב בד"ה א"נ דכל גירושין יש קול ולכן אינו נאמן אפי' במגו חוץ אם צריכים להכחיש עדים שאמרו שנתגרשה יען שאין לה קול אמרי' עבדי אינשי דמגרשי בצנעה כמבואר בב"ש סי' קנ"ב ס"ק ז' יעו"ש וא"כ אשה שאומרת לבעלה גרשתני איך היא נאמנת רוב נשים המתגרשות יש לה קול וזו אין לה קול וגם היתה בחזקת א"א וא"כ הרוב והחזקה סותרים דברי' ותי' דחזקה דאתי' מכח הסברה הוה כאנן סהדי על הגירושין וכאן הדעת והשכל מכריעים דלולא שקבלה גט לא היתה מעיזה פני' בפני בעלה וע"כ נתגרשה בצנעה ועוד מצרפין חזקה של הרא"ש שלא תהי' באיסור אשת איש כל ימי' ולכן נאמנת כנגד הרוב שיש להם קול יעו"ש דפח"ח

ולפ"ז אמרתי לחדש כיון דעכ"פ נתקלקלו הדורות מעט מעט עד אשר בעיני דורות קמאי לא הוה אפשר נעשה אפשר כאשר האיר עינים הגאון מווילנא בא"ע סי' י"ז ואעתיק הירושלמי אשר נרמז ג"כ בירושלמי סוף פ' התקבל וז"ל רבי הלל בר וולס בעי קומי רבי מה ראו לומר הלכה כר"י אמר לי' שלא ראיתיו רבי כד הוה בעי מקשיי' על דר"י אמר אנן עליבייא מקשייא על דר"י שכשם שבין קדשי הקדשים ובין חולי חולין כך בין דורנו לדורו של ר"י אמר רבי ישמעאל בי ר"י כשם שבין זהב לעפר כך בין דורנו לדורו של אבא עכ"ל וא"כ מצינו שנתקלקלו בעצמן ועכ"פ בדור הזה שנתקלקל אין עוד אנן סהדי שאין אשה מעיזה פני' בפני בעלה א"כ נשאר קושי' אדמ"ו הגאון ז"ל רוב נשים המתגרשות יש קול לגירושין ומהכ"ת להאמינה שהיא מן המיעוט המתגרשות בצנעה ואמרי' בהיפך רוב נשים המתגרשות יש להם קול וזו הואיל ואין לה קול היא מן המיעוט החצופות האומרות לבעליהן בשקר וכזב גרשתני ואינה נאמנת דאוקמי אותה בחזקת א"א רק אם נתקדשה לאחר ונשאת אמרי' דיש עוד חזקה שלא תהי' באיסור אשת איש כתי' השני של אדמ"ו ז"ל והוה אנן סהדי דע"כ היא מגורשת וכל זה בתר נשואין עם השני אבל אם מת בעלה אשר אמרה לו גרשתני וזרע אין לו ויש כאן יבם והיא נשאת לאיש אז צריכה חליצה לכל הדיעות דבזמן הזה אין לסמוך שא"כ תהי' יבמה לשוק דהיא רק איסור לאו וחיישי' שעיני' נתנה באחר כמו דחיישי' שתעבור על לאו בנטולה אני מיהודים ודוק

ובנידן שאלתינו דלא נישאת לאיש ואנו חוקרין דאין קול שנתגרשה א"כ בוודאי מהני אמתלא עכ"פ וא"כ אם היא תקבל בחרם חמור שלא קבלה גט וגם הוא יקבל בחרם שלא נתן לה שום גט לא גט כשר ולא גט פסול אז מותרת לחזור אצלו כנלע"ד בעזרת השם יתברך להלכה. סימן יג שפעת ברכות ורב הצלחות לראש הרב המאור הגדול המפולפל ידיו רב לו היושב על מדין כבוד מו"ה ר' משה פריעד נ"י רב"ד בק"ק מונקאטש יע"א

מכתבו עם שאלתו קבלתי זה כמה שבועות ואמרתי בלבי לעת הפנאי אראה בו לדעת הדין אך גדול מלחמות ד' בגבול הזה כי בעיר מישקאלץ עמד הזקן להתיר להם הקאהר טעמפעל וכל מנהגיו ד' ירחם על עמו ויש כנגדי מלחמה פנים ואחור מלבד צרת גזירה לעשות סעמינאר הקב"ה ירחם על עמו ויען שבלבי ידמה שהאשה הנ"ל אסורה לשוק אמרתי לא אצא י"ש אם לא אגלה דעתי להדר"כ נ"י

שאלה זה רבות בשנים בא פה איש אחד ממדינת פולין עם שאר ארחי ופרחי ונשא אשה אחת באחד הכפרים והוליד ממנה בן ואח"כ גירש אשתו אשר לקח והלך לעיר אחרת עם בנו ונשא בתולה אחת ואחר זה מת בנו והוא אחריו ולא שבק זרע קיים ואשתו אומרת שבעוד שהי' בנו בחיים אמר לה בדרך התפארות שיש לו אח זקן ולמדן מופלג במדינת פולין ועי"ז היא צרורה ועגונה מחשש יבמה לשוק עכ"ל

תשובה לכאורה משמע דבאופן זה אין הבעל נאמן כפי המבואר בשו"ע סי' קנ"ז ומקורו מתשו' הרא"ש רק כפי המבואר בב"ש שם דלשי' רש"י ונמ"י נאמן ע"א וגם ע"ז פתח כ"ת נ"י בחוט משולש ג' היתרים ובאשר לדעתי האשה העלובה היא אסורה לכן אתחיל מתחילה להראות מדוע לא יעמדו היתרים של מעלתו לשיטת נמ"י ורש"י ואח"כ אבאר שגם להמחבר האשה הנ"ל אסורה בלאו דיבמה לשוק הכל כפי אשר יתן ד' בפי לסתור ולבנות אבל לא להורות ולהחליט רק לגלות לפני כ"ת נ"י דעתי שהגם אם בעיניו הדבר פשוט להיתר אנכי לא כן עמדי וזה החלי בעזה"י

היתר הראשון הוא דטעמא דנמ"י ודעמי' דע"א נאמן הגם דמוחזק דאין לו אחים הוא הגם דאין ע"א נאמן נגד חזקה היינו אם בא לסתור החזקה אבל כאן בא לעקור חזקה דוגמת סברת תשו' מיימונית שאם אמר השליח את מקודשת לי שנאמן שטעה בדיבורו הגם דאתחזק איסורא יען שלפי דבריו עוקר החזקה ולא נתקדשה מעולם לו ה"ה אם העד אומר שיש להמת אח א"כ מעולם לא הי' לאשת המת חזקת היתר אבל כאן בנידן שאלתו דהי' להמת בן והי' לה חזקת היתר לשוק אף לדברי הבעל בכה"ג לא משגחי' בעדות לסתור חזקת היתר וודאי עכ"ד וסיים וז"ל איתתא דא שרי עכ"ל

ואני אומר במכ"ת נ"י שהיתר הנ"ל לא נכנס באזני להתיר יבמה לשוק כאשר אבאר בעזה"י הגם התורה אמרה אם ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהי' אשת המת החוצה יבמה יבא עליה להקים זרע לאחיו א"כ הכל תלי' אם יש לו זרע בשעת מיתה או לא שאפי' אם הי' לו עשרה בנים ומתו כלם בחייו נשארה אשתו יבמה לפני אחיו של המת דהא צריך להקמת זרע ואם יניח זרע אחריו אז אין זקוקה ליבם דהא יש לו זרע אחריו חוץ אם יש לה צרת ערוה אז אפי' שלא יניח זרע אחריו וצריך להקמת זרע אפי"ה תהי' מותרת לשוק וא"כ אני אומר סברה אחת הא דאמרי' בגמ' יבמות דף ל"א ספק גירושין לא קתני דאשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ואל תאסרנה מספק ופירש"י