מחנה חיים אבן העזר חלק ב נו

דלמא תהי' יושבת באיסור א"א כל ימי' וע"כ דאמרה אמת שזינתה ברצון זה לק"מ מכמה טעמים (א) שסומכת על הרוב שהבעל מגרש אשתו שאסורה עליו בזנות דכיון שהיא זונה יהיו נכשלים בה אנשים שאינם מהוגנים לזנות עמה ואין אפטרופס לעריות לשמור אותה שלא תזנה (ב) תחשוב אולי יפייסו קרובים אותו וישתדלו שיתן לה גט פטורין למען הוציא רשעה מתוך ביתו (ג) אולי תוס' לא חדשו זאת רק אם יש עדים שזינתה דאז הוה באמת זונה אבל אם היא אומרת שזנתה ברצון ואוסרה נפשה עליו עכ"פ אין בירור שאמת הדבר והגם שמפסידה כתובתה מתוך הודאת בע"ד אבל לא יוכל לצערה לישב עד יום מותו (ד) אולי חשבה ליתן אמתלא לדברי' וחשבה שיהי' מועיל אמתלא ועיין ב"ש סי' י' ס"ק כ"ו שחוקר בזה אם מהני אמתלא ולכל הפחות תטעה היא בזה שיהי' מועיל אמתלא שהי' לה קטטה עם בעלה וכדומה (ה) דשם אם אומרת זניתי ברצון אם לא יתן לה בעלה גט תהי' בחזקת משומר שאנשים שאינם מהוגנים לא יתנו עיניהם בה לזנות עמה שידעו שהיא א"א אבל אם תאמר גרשתני אז כל אנשים ירדפו אחרי' לזנות עמה שהם יאמינו שהיא פנוי' וגם יאנסו אותה ותוליד ממזרים ודוק אבל באומרת גרשתני בפני בעלה מה תעשה אם הבעל יהי' מודה לדברי' או ישתוק איך תשיג ידה עוד גט פטורין ממנו ודו"ק

ומאוד שמחתי שמצאתי בנוב"י מהד"ת א"ע סי' י"א שעמד על החקירה איך שייך לומר עיני' נתנה באחר אם אומרת זניתי ברצון הלא הבעל יוכל להשיב אותה גלמודה עד יום מותה ותי' דסומכת דהבעל בוודאי יגרשנה ולא יניח אותה לישב כאלמנה והנלע"ד בארתי תל"י דיש דברים אשר סומכת עליהם וק"ל

ובזה אמרתי פרפרת אחת בהבנת הר"ן סוף נדרים בד"ה איבעי' להו אמרה לבעלה גרשתני וז"ל ונתקרע הגט או שנאבד מהו להאמינה ולהתירה להנשא עכ"ל אבל רש"י כתב בד"ה גרשתני וז"ל מי מהימנא ואם אשת כהן אסורה לו להחזירה עכ"ל ולכאורה הפשטות משמע כדברי רש"י דגמ' מדמה לטמאה אני לך ששם אנו חוקרים אם היא נאמנת לאסור עצמה על בעלה ה"ה קמבעי לן אם נאסרה על בעלה ולמה פי' הר"ן שהבעי' היא אם הב"ד מתירין אותה להנשא לאיש אחר וצע"ג

רק הר"ן רמז בזה דב"ד מתירין רק להנשא דאז יהי' לן שני חזקות (א) סברת הרא"ש דבנות ישראל לא מבקשין לישב גלמוד באיסור א"א כל ימי' וע"כ דאומרת אמת (ב) את"ל שתקיף לה בעלה מתוך כעס בחרה נפשה לישב גלמודה מלסבול לדור עם נחש בכפיפה אחת יש עכ"פ חזקה שלא תנשא לאיש אחר לעבור בכל בעילה איסור אשת איש ולהרבות ממזרים (ג) את"ל היא מן הנשים המנואפות וקלי הדעת עכ"פ אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו ה"ה דאין אשה מעיזה פני' בפני בעלה עיין מ"ל פ"ד מהל' קדושין ודווקא בצירוף שלוש חזקות יחד חוקרים אם הכהן מותר להחזירה אם אומרת גרשתני אז אמרינן ממנ"פ הבעל טוען ברי לי שלא גרשתי אותה מה מהני כל החזקו' שבעול' אני יודע שלא גרשתיה רק עיני' נתנה באחר או בעבור כעס וקטטה אמרה כן והיא תחזור אצלי שגם היא ידעה שלא גרשתי' ולא נזהרו פסולות להנשא לכשירין כיון שאני אומר ברי שלא גרשתי' עיין בתוס' ישנים בשם ר"א ממיץ ואמרינן בהיפך שבעלה לא יחטא באיסור עולם בכל ביאה וביאה עיין קדושין דף ע"ח ובודאי מותר להחזירה ולכן פי' הר"ן אם שאלה אם מותרת להנשא לאיש אחר ודוק

ומה שאמרו במתני' תתן עיני' באחר ומקלקלת על בעלה סובר הרא"ש חלילה שתהי' כזאת בישראל שכיח שאשה תזנה באמת אפי' פעם אחת כי חמור מאוד בבנות ישראל איסור א"א רק חששו שנשים יהיו נותנים עיניהם באנשים ותתיחד עם איזה איש במקום שיש רואים ואח"כ תטעון נטמאתי באונס שנאמנת שנאנסה הגם שעברה על היחוד אבל באמת לא תזנה ומצאתי בירושלמי פ"ג מסוטה וז"ל אמר רשב"א א"כ ילכו כל הנשים ויתקלקלו בשביל שיפקדו עכ"ל ופי' המפרש היינו שתתיחד עם איש אבל לא תזנה עמו שא"כ אם יתן לה בעלה מים המאררים תמות כמובן א"כ מבואר שיחוד של אשה עם איש אחד נקרא קלקול וא"כ גם במשנתינו הכוונה שתתיחד עם אחד ותאמר נטמאתי (ועיין רמ"א סי' קע"ח בשם המרדכי ועי' מראה פנים פ"ג סוטה)

היוצא מזה דלהבנת רש"י פשט הגמ' דנאמנת מדרב המנונא א"כ אין הכהן יוכל להחזירה אבל לפי' הר"ן מותר להחזירה כמו שבארתי למעלה וק"ל ולכל הפחות יועיל אמתלא דלשיטת הרמ"א דבדור הזה רבה החצופות ואינם נאמנות אלא לחומרא אעפ"כ חידש הבית מאיר וכתב וז"ל נראה לענ"ד היכא שיש אמתלא המוכיח שאומרת אמת אף בזמן הזה נאמנת כדאיתא בסי' קנ"ד סעיף ז' הג"ה ב' דחד דינא וחד טעמא הוה וחומרת שניהן מרמ"א ז"ל נפקו עכ"ל וא"כ אם מהני אמתלא להקל ולסמוך על דבריה להנשא לאיש אחר ה"ה דמהני אמתלא לחזק שהיתה מהחצופות שאמרה לבעלה גרשתני בשקר ודו"ק

וידעתי שיש להשיב דשאני התם דאמתלא בא לחזק החזקה של רב המנונא ולברר שחזקה אמת וכאן יהי' אמתלא לסתור חזקה של רב המנונא בכל זאת יען כי ישבה גלמודה ולא חפצה לישא לאיש וחפצה לשוב לבעלה על זה לא היתה חזקה דרב המנונא רק בצירוף שלא תנשא לאחר ותעבור בכל בעילה איסור מיתה ולהרבות ממזרים בישראל וכאן יש ראי' שמעיזה פנים בפני בעלה דהא חפצה לשוב אליו ואם אמת שנתגרשה תעבור איסור לאו בכל ביאה וביאה וגם יש חזקה דבעל לא יעבור לאו בכל ביאה וביאה ולהרבות חללין ואם תשיב הלא אינה מקדשה מחדש אך דר עמה בקדושין הראשונים א"כ בלא"ה האיסור קל (ויהי' מועיל אמתלא לגבי דידה) ודוק

וגם זה נ"ל דשאני בנידן דידן דמעולם לא האמינו לה שום ב"ד ולא היו ישראלים שכחשה בפניהם רק בערכאות של עכו"ם ורב המנונא לא אמר רק אם עכ"פ אמרה לבעלה לפני שני עדים כגון שפשטה ידה וקבלה קדושין הא הגידה לבעלה גרשתני עכ"פ לפני עידי קדושין אבל אם אמרה לבעלה לפני עכו"ם גרשתני הוה כאלו אומרת גרשתני בינו לבינה אין זה העזה כל כך שאין לו עדים עליו והוה כמשחק בו וכמשטה בו כנלע"ד

ועוד שנודע שהי' קטטות ביניהם עד שברחה לקרובים והלא הובא בש"ע סי' הנ"ל די"א אם הי' קטטות ביניהם אין לסמוך על הך חזקה דאין אשה מעיזה ואז בוודאי מהני אמתלא כזו הנראה לעינים שיראה מפני הערכאות שיכופו אותה לדור עמו.