מחנה חיים אבן העזר חלק ב נא

סימן יא לכהן שדעתו יפה ושכלו נאה שונה הלכות מראשונים ואחרונים ה"ה הרהמ"ג המופלג הרב ר' אברהם הכהן קארפליס נ"י אב"ד דק"ק גורבי יע"א

מכתבו עם שאלתו קבלתי ראיתי הערותיו וחקירותיו ואשיב בקצירת אומר כאשר עם לבבי אבל חדשות בכח דהיתרא אין בידי רק לחזק שיש לסמוך על הגאונים שהתירו מלפנים בישראל אם השעה דחוקה לכך ואת והב בסופה ד' יעזור לו לחזק הדת כאות נפשו

שאלה אלמן אחד נשא בתמוז נערה אחת בחזקת בתולה ובשבוע העבר שמעתי שילדה בן סוף מרחשון ואין בידי לכופו להפריש או להוציאה בגט ושאלתו אם נכון לצוות עליו שתשבע עד"ר המניקת או הבעל למסמס להתינוק ב' שנים כל צרכו ולסמוך בזה על המקילין שתשבע עד"ר כ"כ בהג"ה א"ע י"ג להקל בנשבעה עד"ר ובס' אבני מלואים שם כ' לסמוך בשעת הדחק על הפוסקים דנשבעה עד"ר קול יש לו כמו בריש גלותא עכ"ל

תשובה ראיתי ידיו רב לו לפתוח פתח בכח דהיתרא ואשר יתן ד' בפי אותו אדבר כ' וז"ל אם נכון לצוות עליו שתשבע עד"ר המניקת או הבעל למסמס התינוק ולסמוך בזה על המקילין שתשבע עד"ר עכ"ל ונ"ל דלא די אם המניקת בלבד תשבע או האב בלבד ישבע כמו שהבין מעלתו נ"י שדי אם המניקת תשבע או הבעל ישבע אלא שניהם יחדיו ישבעו המניקת והאשה ואוסיף שהבעל ישבע עוד שמעת אשר יגמל הילד ישלם בכל שבוע סכום ידוע למסמס להתינוק עד שיהי' ב' שנים דאם ישבע רק לשלם שכר מינקת יופטר כאשר יוגמל הילד מן המינקת שיופסק חלבה וגם שאין דרך להניק עפ"י רוב שנתים וצריך הילד עכ"פ ביעי וחלב עד ב' שנים ודל"ב ויעיין בנב"י שגם המינקת תשבע שלא תנשא לבעל דאל"כ חשש הגאון מהר"ם ברברי ז"ל שתעכר חלבה של מינקת ולכהפ"ח יהי' שבועת המינקת עד שיהי' הולד ט"ו חדשים שלא תנשא ולא תזדקק לבעלה וטעם הדבר מובן ממילא ויעיין בפנ"י בכתובות בקו"א ודוק

ואני אוסיף דיהי' צריך לחוש דלמא מסר מודעא דהוא הי' מוכרח לישבע א"כ יבטל מתחילה כל מודעא וגם יתירו לו פן נשבע שלא ליתן דאל"כ מהכ"ת להתיר לו איסור מינקת ברור הלא יש לחוש על זה ויסתכן הולד וחמירא סכנתא מאיסור' ויש לפלפל בד' נ"י א"ע סי' קכ"ט וקל"ד ודוק

אמנם לפענ"ד דלא מהני שבועה עד"ר אלא אם נשבעת המניקת והאם קודם שתנשא א"כ היה האשה כמו הנשים דבי נשיאה אשר מתוך חשיבתן לא חל עליהם איסור מינקת כך על נשבע עד"ר קלא אית לי' ולא חל עלי' איסור מינקת אבל אם כבר נשאת באיסור וחל עלי' הקנס הנשאת בשם איסור מינקת שוב לא מהני שום שבועה להרים מעלי' גדר וקנס חכמים שמי שנושא מינקת חבירו יוציאה בגט דהא על איסור מינקת חבירו שאסורה לו ולכ"ע לא מהני אפי' אם האם וגם המניקת וגם הבעל ישבע ודוק

ובזה לק"מ מה שהקשה אם מהני שבועה עד"ר א"כ קשה בסוטה דף כ"ד דפליגי אם נשא מניקת חבירו אינו שותת דלא הוה אשתו ראוי' לקיימה והקשה מעלתו נ"י הא ראוי' לקיימה אם תשבע עד"ר והפליא בזה על המתירים ולפמ"ש לק"מ כיון דעבר ונשא מינקת חבירו באיסור א"כ חל עליו קנס חכמים ולא מהני אפי' ישבעו האם וגם המניקת וגם הבעל ולא הוה אשה ראוי' לקיימה ודוק

ולפ"ז בנ"ד שנשא בתמוז וילדה במרחשון אשר קרוב לודאי שגם הוא ידע שהיא מעוברת ונשא אותה באיסור דבכלל מעוברת הי' ג"כ מניקת דכל מעוברת להניקה קיימא עיין תוס' [כתובות דף ס' ע"ב] בשם הר"ש ועברו שניהם על איסור מניקת וחל עליהם קנס דרבנן להוציאה בגט ודוק

וראיתי שנתקשה עוד דבדף כ"ו על מתני' מינקת חבירו אינה שותת אמרינן מינקת עצמו שותת קשה לפלוג במניקת חבירו והקשה מעלתו נ"י וז"ל וקשה לפלוג וליתני' בדידי' מניקת חבירו באופן שמותר לקיימה כגון מזנה או גרושה לר"ש או צמוק דדים נפסק חלבה או בשאר שהתירו מינקת עכ"ל

לא ידעתי מה מעלתו נ"י שח הלא במינקת עצמו אשמעי' או כפי' רש"י שלא חוששין על הולד או כפי' תוס' שם שלא נטעה שאינה שותת אח"כ ובכלל מעוברת או מניקת חבירו מובן דווקא אם היא מינקת או מעוברת וראוי' להניק יעיין רש"י דף כ"ד בד"ה מעוברת חבירו וז"ל שמת והניחה מעוברת ומניקה או שגרשה והיא מעוברת או מניקה ואסרוה חכמים להנשא עד שיהא הולד בן ב' שנים והלך זה ונשאה וקינא לה לא שותה שהרי אינה ראוי' לו לקיימה עכ"ל וכל הנך מזנה וגרושה או צמוק ונפסק חלבה הוה הטעם דלא נקראת מעוברת חבירו ועיין בסוגי' או דלא נקראת כלל מינקת דאין לה כח חלב או דלא נקראת מניקת חבירו כלל ומאי יפליגו בדידי' וק"ל

ומצאתי בסוף מכתבו שהעיר הערה אחת מה מהני שבועה עד"ר דלא תחזיר וכמו בר"ג הלא יש לחוש שמא תמות המניקת דלזמן מרובה חיישי' למיתה וגם על היתר בי ר"ג קשה מה מהני חשיבות דלא הדרי בהו הלא יש חשש מיתה וע"כ הסוגי' אם לא חיישי' למיתה ולכן השמיט הרי"ף והרמב"ם אבל קשה על הפוסקים שמביאים דר"ג וצ"ל ששכרו יותר מאחת ולמיתה דבי תרי לא חיישינן עכ"ד

לא אפונה שמעלתו בעצמו יעיד על הלחץ זה הדחק אשר טמון בתי' הזה ואין קו' כלל הלא צריכים אנו לתקן שיהי' ליתום שדה להמציא פרנסתו תחת אמו ואטו אמו לא יכולה למות בזמן מרובה כמו מניקת ומאי חזית דחיות האם סומק טפי לחיות יותר מן המניקת מי שמע כזאת שיחושו חכז"ל על תיקון הולד יותר מאלו הי' תחת אמו ודוק ועוד אם נחוש למיתה של מניקת י"ל מאי חזית דלמא ימות הולד ולא יצרך למניקת כלל ונהפוך הוא לולד ליכא עדיין חזקת שלום דלא חי עדיין י"ב חדשים ודלמא טריפה מבטן הוא עיין תוס' חולין דף י"א והמניקת יש לה חזקת שלום וק"ל וגם מי שמע לחוש על שמא תמות אחת לזמן מרובה ושנים לא ימותו לזמן מרובה זו בחודש זה וזו בחודש אחר וביומא אמרו מיתות בי תרי בחד שעה לא שכיח ועיין גיטין דף כ"ח ועיין תוס' שבועות דף מ"ו ויעיין ט"ז יו"ד סי' שצ"ז אבל הגאון המהר"ם ברברי ז"ל חשש שתתעבר דרוב נשים מתעברות מבעליהן ולא יפה הדמיון של מעלתו נ"י ודי בקיצר נמרץ תמצית שיש ס"ס להקל שמא ימות הולד ואת"ל שישאר חי דלמא גם מניקתו תהי' חי' וכן בהיפך שמא לא תמות המניקת ואת"ל תמות דלמא גם הילד ימות אז או מקודם וגם אם ישאר תחת אמו שמא תמות אמו וא"כ מה הפסיד היתום ודוק כי קצרתי.