מחנה חיים אבן העזר חלק ב מט

והתירו לה אפי' נשואין שנרויח עכ"פ שלא תכשול לאחרים אבל בנידן הנב"י דהיא אשה כשירה אם נאסר אותה לא יבוא הפסד לולד ע"כ חקר הנב"י למה נתיר אותה לעבור על איסור מינקת בעבור האיש שיקיים פ"ו ודוק עכ"פ בנידן דידן יש לצרף גם את זה שהיא מעוברת מעכו"ם וגם היא מופקרת וגם יקיים האיש פ"ו וראה אשר לפניך לעשות כדת

אך מה שצריך התבוננות שאמרה שהיא מעוברת מן הלעהרער א"כ אסורה דשווי' על נפשה חתיכא דאיסור' רק אם תתן אמתלא שעשתה מפני הבושה או מפני יראה מאבותי' מהני הגם שעשתה עצמה רשעה שהוציאה שם רע על הלעהרער עיין בנב"י שם סי' י"ט ובפרט זו שהיא מופקרת לעכו"ם ומצח אשה זונה הי' לה וגם עיין רש"י כתובות דף כ' אין אדם משים עצמו רשע הוא מכח חזקת כשרות וזו מופקרת ושמשה נדה הגם שבזה רק רע לשמים ולהוציא שם רע על ישראל הוא רע לבני אדם ונשאר לה חזקת כשרות שעכ"פ היא אינה רע לבריות והיא חקירה גדולה והארכתי במקו"א עכ"פ מהני אמתלא טובא הניכרת דלו יהי' שהוא זנה ג"כ פ"א עמה עכ"פ הלא עסקה הי' ג"כ עם רוב נערי נכרים ואזלינן בתר רוב בעילות ויש לי בזה פלפול על הנב"י בכמה מקומות דאין זה סתירה דאפשר שנבעלת גם לחתן פ"א אבל זנתה עם גוים ברוב בעילות שהם פרוצות בעריות ודל"ב כל זה ראיתי להעיר אבל לדין תיקח ב"ד ותעיינו בדבר היטב ואז יהי' ד' עמכם לפסוק כדת הדש"ת. סימן י רב שלומים ורב מנוחות ללמוד תורת ה' ולהפיץ יראת ה' להרב המאור העוסק בפוסקים ובהלכות החרוץ המופלג כבוד ר' דוד לוי נ"י אב"ד דק"ק איללאווא יע"א

מכתבו קבלתי בשבוע זו ומבקש תשובה מיד הגם שאני מלא דאגות רבות ה' ירחם עלי במהרה קמתי אשמורת להשיב לו כי הודיענו שאיתן מושבו שנשא בת גדולי עולם ממשפחת אדמ"ו הגאון שר התורה בעהמ"ח שערי תורה ויהי רצון שיתחזק על התורה ועל העבודה כראוי

שאלה פה נשתדכה אשה אלמנה אחת אם על ששה בנים (אשר בעלה איבד עצמו לדעת בחודש אקטאבער 871 למספרם) עם בחור א' המשגיח על הרייב האלצעל פאבריק וקבעו זמן הנשואין על עשרה לחודש מערץ הבא ואני אתגורר פה בקהלתי רק זה ג' שבועות אשר נתקבלתי הנה לאב"ד ואתמול כאשר הוצרכתי לעיין ע"ד כתבי תעודה הנצרכים לחתונה במאטריקען מצאתי שהאלמנה הנ"ל נשארת מעוברת תחת בעלה וילדה ח' חדשים לאחר מיתת בעלה עד שהיא עתה עוד מינקת חבירו ואני כראותי זאת נבהלתי כי ידעתי מאוד שאשבע יגון ותמרורים אם אמנע לסדר קדושין וחקרתי היטב אחר האשה הנ"ל ושמעתי מפי אנשים נאמנים שהאלמנה הנ"ל לא הניקה בנה זה אחר מיתת בעלה ונתנתו למניקה מיד ולא לבד תינוק זה שלא הניקה אלא גם ג' ילדים הנולדו בחיי בעלה לא הי' לה רשות להניק יען שמקדמת דנא היתה חולנית תמיד כחמשה שנים בחולי הנקרא קאפקראם ר"ל עד שבאו הרופאים לבחינה הזאת שאם תניק עוד פרי בטנה תמות ואמרה אם היתה מינקת בוודאי שכבר היתה מתה מחמת החולי זה ובעבור כך לא הניקה ג' ילדים אשר הולידה בחיי בעלה וגם כפי אשר הגידו אנשים הי' הקשר התנאים כמעט בהכרח ונגד רצון החתן ואם יאוחר הנשואין עד כ"ד חודש נקל וקרוב בעיניהם שיבוטל השידוך עכ"ל

תשובה ראיתי מה שהעיר מעלתו נ"י שזה הנידן אשר האשה היתה חולנית בולדים שהניקה בעצמה לא גרע מצמקה דדי' כמבואר בחכם צבי סי' ס"ד וכאן טוב יותר שמחמת עצמה אי אפשר להניק בעצמה עכ"ד ולא נראה לי דשם דמתו ג' ילדים הראשונים יש ראי' ומופת כדברי הרופאים שהחלב ארסי אבל כאן מי ימר דהרופאים עמדו על האמת דחולי קראם בא מחמת ההנקה דלמא בלא"ה נתרפאת אח"כ לכן לא הי' מחלה בראש כי מהרבוי הילדים נתמעט דמים כנודע ועוד דלמא דווקא אם הניקה זמן מרובה הי' לה חולי הנ"ל אבל איזה חדשים אם תניק לא תזיק לה וא"כ זכה הולד מתחילה בה בתורת מינקת ואח"כ משום שמכירה ודוק

ונלע"ד לחקור בנידן דידן להתיר משלשה טעמים (א) דהעיקר הטעם שנאסר מעוברת ומניקת חבירו עיין סוטה דף כ"ו בשם ירושלמי דכתוב אל תסיג גבול עולם ובשדה יתומים אל תבוא כי העובר זוכה בזכות זה שאמו תניקהו הגם שאינה מחויבת בו עיין אחרונים

ונ"ל דדוקא אם בשעה שמת הבעל הוה היא עכ"פ מעוברת שעברו מ' יום משעת העיבור דנקרא עכ"פ עיבור שהוא בר זכי' ודעת אחרת מקנה באב לבנו שדעתו קרובה לו אבל קודם מ' יום הוה מיא בעלמא בשעה שמת בעלה וכבר נפסק שעבודה מבעלה בשעה שהוא נעשה עיבור במעי אמו ומאין נעשה היא שדה של היתום בשלמא אם נעשה עובר בחיי אביו ואז היתה האשה שדה של הבעל עיין תוס' כתובות דף נ"ט וממילא זכה העובר בשדה של אביו בתורת ירושה ולא מיבעי אם היא משועבדת להניק בנה בחייו בעלה אלא אפי' אין משועבדת להניק בנה בחיי בעלה עכ"פ זכה בזכות אשר עכ"פ הוא מסתכלת על גידול הבנים אשר דרכן של נשים בגעגועים על הבנים אשר תלד לבעלה אבל אם בשעה שיקבל שם עובר הראוי' לזכות כבר היא אינה משועבדת לבעלה שכבר מת ונפסק הקרבות השאר בשר א"כ מאין יחול השיעבוד עלי' להניק בן איש אשר כבר נפסק קורבתם והבן

ולפ"ז כאן שילדה אחר ח' חדשים משמת בעלה ורובא ככולא שנשים יולדות לט' חדשים דרק א' מאלפי אלפים דמשתהי הולד אפי' י"ב חודש עיין יבמות דף פ' אבל רובה דרובה יולדות עכ"פ בחודש ט' וא"כ כיון שזו ילדה אחר ח' חדשים א"כ לא הי' העובר אפי' מ' יום בשעה שמת אביו היינו בעל אמו ולא הי' נקרא עובר אפי' לזכות מאביו ולא זכה באמו בתורת שדה יתומים ודוק והוא דבר חדש בעזה"י

(ב) וגם עלה בדעתי כיון דחכמים עשאו שמעוברת ומניקת חבירו לא תנשא א"כ כאשר אשה נשאת נשתעבדת לבעלה שאם אפשר להניק אפי' ימות תהי' היא משועבדת להניק דכל הנישאת על דעת תקנת חכמים נשאת וכיון שאחר התקנה יהי' מן הדין דעל דעת כן נשאת תקנו החכמים לעשו' כן משום תקנת הולד דוגמת סברת הר"ן פ' הכותב דכיון דחכמים יתקנו שבע"ח קודם לאשה ויבואו הנכסים ליד הבע"ח ואז יזכה מן הדין מטעם בע"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה