מחנה חיים אבן העזר חלק ב לח

(ו) ואודות הקו' אשר הרעיש על שעה"מ נ"ל המעיין בתוס' יבמות יראה שדווקא על אשה ובתה חדשו תוס' זה דשם לא כתוב באזהרה לא תיקח רק כתיב לא תגלה לכן חידשו תוס' דווקא בנכנסה לחופה הוה שאר עכ"פ אבל באשה ואחותה דכתיב האיסור אשה אל אחותה לא תקח אז בקדושין לבד נקרא קיחה כנודע דילפינן קיחה קיחה משדה עפרון קדושי כסף ואמרה תורה שלא יקח אשה על אחותה לצרור לגלות ערותה עלי' בחיי' והמעיין בקדושין יראה דף נ"א דכל הסוגי' קאי על המקדש אשה ואחותה או אחת משתיהן או שתיהן כאחד כנלע"ד ברור ופשוט דלשיטת התוס' כל הסוגי' באשה ואחותה ולרשב"א ולרמב"ם שם בלא"ה לק"מ דסברו דגם באשה ובתה אסור בקדושין בלבד ועיין בשעה"מ בשם הרה"מ ודוק

ואגב גררא אעתיק מחדושי ראיתי בש"ש שמעתא ב' פט"ו אם פנוי' נתעברה ולא נבדקה על הולד אם כשר הוא והי' במקום דרוב פסולין אצלה הוה הולד ממזר ודאי הגם דלא ידעינן אי אזלה איהי לגבי בועל דיש ספק דלמא אזלה איהי לגבי בועל דהוה קבוע ויהי' הולד רק ספק כאשר פסק כך הב"ש בסי' ד' ס"ק ל"ט דהא לרשב"א הוה ס"ס דלמא אזלו אינהו לגבה והו"ל כל דפריש מרובא ואת"ל איהי אזלה לבועל שמא נבעלת לפסול דהא בכה"ג ברוב כשרים ס"ל לרשב"א דהו"ל ס"ס דהא הקשה בקדושין דף ע"ד למה לי קרא על אסופי הא עדיין יש רוב דלמא אזלו אינהו לגבה ואת"ל הלכה לבועל דלמא נבעלת לכשר יעו"ש

ולע"ד זה אינו דא"א לעשות ס"ס או מס"ס רוב רק אם ספק השני בפני עצמו יהי' עכ"פ נשאר בכח ספק למשל בנידן דרשב"א ברוב כשרים אם הבועל הלך לגבה אז כל דפריש מרובא דכשרים קפריש ואת"ל דאיהי הלכה לגבי בועל בכ"ז אפשר דכשר הי' ויהי' עכ"פ ספק בולד כשר וא"כ אם מצרף הך ספק לצד אולי הלך הבועל אצלה אז בודאי הוא כשר ויש עכ"פ רוב להכשיר אבל כאן ברוב פסולים אם היא הלכה לבועל והוה קבוע כמחצה ע"מ והולד ספק ממזר לא נשאר איסור מספק דהא ספק ממזר התירה התורה וא"כ הך ספק בפ"ע הוא היתר איך נאמר עכשיו דלמא הלך הבועל אצלה א"כ הוא איסור ממזר בודאי ואת"ל היא הלכה אצלו ג"כ יוכל להיות שנבעלת מממזר ונצרף ספק הנ"ל לצד הראשון דלמא הוא ממזר ודאי ע"י כל דפריש זה א"א דהא צד הספק מכח קבוע לא משכחת שיהי' אסור דהא ספק ממזר מותר מה"ת ולא נשאר מכח ספק איסור ממזר כלל ודוק. סימן ו

שאלה מעשה בכהן אחד שמת ובא שכינו ישראל ואירס אלמנת כהן ובאו עדים והעידו שבתוך ימי חליו של הכהן שמת המה באו פתאום בתוך הבית ומצאו ישראל שכינו הנ"ל שכב עליה כדרך המנאפים ולא ידעו אם אנס אותה או נעשה הבעילה ברצונה כי באו תוך הבעילה ולא גילו הדברים כי חשבו כאשר יעמוד הכהן מחליו יעידו אז בב"ד ועכשיו שמת וישראל הבועל רוצה לקח אותה לאשה יעידו אשר ראו בעיניהם ואשה אומרת שבא החרדה ואנס אותה ועכשיו שנעשית אלמנה והוא נתן עיניו בה ומבקש לקחתה נתרצית לו ומבררת ע"י אשה אחת אשר בקשה ממנה עצה אם להרצות לו יען שאנס אותה בחיי בעלה וגם הנואף אמר שכן הי' המעשה ושואלים אם יש צד היתר ליקח אותה הגם שמעל בה כאשר היתה א"א או לא

תשובה איסור אשה הנ"ל תלוי בסבך שני חקירות הגם אם נאמין לה שנאנסה הלא אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה וכשם שאסורה לבעל אסורה לבועל שנית הגם אם נאמר שמותרת לבועל יען שאנוסה היתה אך מי יגיד לנו שהיתה אנוסה הלא יש עדים שראו שנבעלה ורוב זנות הוא ברצון ולא באונס ואחקור על הדברים בעזה"י

(א) אם יש היתר בדבר יען שאנוסה היא דבר זה מסופק הח"מ בא"ע סי' י"א ס"ק י' וז"ל ומיהו אשת כהן שנאנסה שאסורה לבעלה יש לעיין אם אסורה לבועלה עכ"ל ובב"ש שם ס"ק ג' כ' וז"ל מ"מ אם בעלה כהן נאסרה לבעלה וקיי"ל היכא דאסורה לבועל אסורה ג"כ לבעל וכן להיפך לכן אם נאסרה לבעלה כהן מחמת ביאה זו של אונס אסורה ג"כ לבועל אע"ג דבועל הוא ישראל ובח"מ מסופק בדין זה עכ"ל ודברי ח"מ פלאים מאוד הכי חלילה הי' נעלם ממנו כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל וצע"ג

ונלע"ד ליישב בעזה"י והוא דמבואר אשת ישראל שזנתה ונתאלמנה או נתגרשה מותר לכל איש מישראל ליקח אותה לאשה הגם שהיא גומר בת דבלים בכ"ז מותרת לאיש אחר ולב"ש דאין אדם מגרש אלא אם מצא בה ערות דבר בכ"ז אמרה התורה ויצאה והיתה לאיש אחר רק לבעלה אשר שטה תחתיו נאסרה באיסור טומאה א"כ נאסרה עליו רק יען שהוא בעלה ואמרה התורה כשם שאסורה לבעל יען שהוא בעלה כך תהי' אסורה לבועל הגם שמותר באשת ישראל שזנתה ברצון יען שעל ידו נאסרה לבעלה תהי' אסורה לבועל אבל אשת כהן שנאנסה שאסורה לבעלה אינו יען שהוא בעלה אלא שהוא כהן והא ראיי' שאם נתאלמנה ממנו אסורה לכהן אחר ג"כ יען שנעשית זונה וכל זונה אסורה לכהן א"כ אינה נאסרת על בעלה יען שהוא הבעל רק מחמת שהוא כהן וחז"ל אמרו כשם שאסורה לבעל אם איסור שלה בתורת בעל דוקא ולא שיהי' איסור שלה בתורת כהן אפי' אם לא יהי' בעלה ודוק

אמנם מבואר ביבמות דף נ"ו דאשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה ללישנא קמא משום טומאה ומשום זונה ולל"ב משום טומאה ולא משום זונה עכ"פ מבואר דיש לאו דטומאה באשת כהן שנאנסה מלבד איסור זונה דנסתרה והיא נטמאה קאי בין באונס ובין ברצון רק אצל ישראל כ' והיא לא נתפסה אבל באשת כהן נשאר האיסור במקומו יעו"ש וא"כ עדיין שייך כשם שאסורה לבעל משום טומאה כך אסורה לבועל משום טומאה וצע"ג

אך אחרי עיון היטב נ"ל לחדש דבר הנה במתני' פ"א דסוטה תנינן אם מת חולצת ולא מתייבמת ואמרי' בסוטה דף ו' אמר רבא ק"ו אם נאסרה במותר לה באסור לה לכ"ש ופריך אביי אלא אשת כהן שנאנסה ומת ויש לו אח חלל לא תתיבם אם נאסרה במותר לה באסור לה לכ"ש ומשני הגמ' אונס בישראל משרי שרי וגבי דהאי מיהת ליכא איסורא והגאון מ"ל פ"ו מה' יבום ה' י"ט נתקשה מאוד הא מבואר ביבמות דבאשת כהן גם באונס שייך בו טומאה דבעלה לוקה עליה משום לאו דטומאה אפי' ללישנא בתרא וא"כ איך אשת כהן שנאנסה תתיבם והניח בצ"ע עיי"ש

ונלע"ד לחקור חקירה בעזה"י הנה אמרי' ביבמות דף פ"ד כל היכא דהוא מוזהר היא מוזהרת ופריך הגמ' מדר"י נפקא דכתיב איש או אשה השוה התורה אשה לאיש