מחנה חיים אבן העזר חלק ב לג

ושישו בני מעי תל"י שמצאתי בב"י סי' קכ"ח וז"ל אבל רבינו הגדול מהרי"א כתב שנראה דלדעת הכל כהן שהוא נשוי גרושה אין לו לישא את כפיו ואין לו לעלות לתורה שהרי בכל שעה עומד במרדו עכ"ל הרי שביאר אם עדיין הוא קשור בגרושה והיא זונה שלו א"כ הוא עומד במרדו אין לו לעלות לתורה ולא הזכיר לעלות לתורה ראשון אלא אין לו לעלות לתורה כלל ודוק א"כ מה שכתב המחבר בסעיף מ' אפי' לקרות בתורה ראשון היינו שסיים אפי' גרשה או מתה פסול עד שידור הנאה יעו"ש שם מקילין כיון שכבר מתה הזונה או גרשה די בזה שלא לקרוא ראשון אבל אם אוחז בזונה בידו איך יקרב לס"ת להעיז פניו לברך הודאה שנתן הקב"ה התורה והוא בשאט נפשו כופר בה אין זה מברך אלא מנאץ יודע רבונו ומורד בו ודוק

ולא אוכל להתאפק מלהודיע אשר דנתי לפני גדולי ישראל שלדעתי לא יפה עושים גדולי הדור אשר מרפים מלבוא לפני מלך ושרים כנגד הרשעים אשר מונעים מלמול בניהם ומפירים בריתו של אברהם אבינו הגם שיש עכשיו חירות אמונה היינו שיצא מפי מלך ושרים שלא יכופו לאדם לשמור דתו אבל מצות מילה שכל הבן היולד בישראל יש חיוב על כל איש ואיש מישראל וביותר על הב"ד למול את הבנים אשר יולדו בכלל ישראל א"כ כיון שהאב אינו רוצה למול ממילא חל חיוב מצות המילה על כל ישראל בכלל א"כ הוה מצוה של בני ישראל הרוצים לשמור דתם והלא המלך ושריו לא גזרו עלינו שלא נקיים מצות שלנו ובל"נ אתחיל עוד הפעם לעורר על זה והלואי שיצליח ד' בידי וביד כל המאמינים בכל המון ישראל וה"ה כאן מ"ע וקדשתו הוא מצות ד' על כל איש ישראל ועל כן צריך לעשות הכל כדי שיהי' הכהן בקדושתו והבן זה

ואוסף עוד בסברה דכל בעל עבירה בשעה שבועל עריות או אוכל נבילות וטריפות או אוכל שקץ והחזיר יחדיו אז עוסק בעבירה אבל בשעה שפורש מהעבירה ובא לקרוא בתורה כבר פסק עבירתו אולי הרהר בתשובה עיין בא"ע סי' ל"ח ע"מ שאני צדיק ונמצא שהוא רשע וכדומה אבל בכהן שנושא גרושה דכתיב לא יקח ועיין קידושין דף ע"ח פלוגתא אי לקו על קידושין לבד אבל קודש ובעל אז לכ"ע לוקין ועדיין העבירה בידו דהיא הגרושה הקיחה שלו שהיא אשתו ובכל רגע עובר עדיין א"כ מי יוכל לראות שהכופר בתורה בשעה שקורא בתורה ישתיק לו ומי ידין אותו לכף זכות שמתחרט בלבו וילך לביתו ויגרש את הזונה אשר קשור בה ככלב ואין חילול השם גדול מזה שהאוחז את השקץ בידו ועובר על תורת משה ויקרא בה לכבדה ודוק

וראיתי במכתבו שכתב שדיבר מזה עם הגאון ר' שלמה זלמן ז"ל וכדומה שהראה לו שפרמ"ג אינו מתיר לקרוא אותו גם לישראל אך מעלתו נ"י כבר התירו לאחרון ולמפטיר רק מסופק אם יקרא לאביו בשם כהן כמו בגיטין עכ"ד בקיצר

לא מצאתי מפורש בפרמ"ג לאסור אותו לקרוא במקום ישראל אבל מכללא איתמר שמצאתי לפרמ"ג שכתב באשל אברהם ס"ק נ"ח וז"ל ולענין כהן שנשא גרושה ואומר שאינו כהן וכבר החזיק עצמו לכהן כמה שנים הנה במהרי"ט ח"א סי' קמ"ט האריך ומסיק כל שהוחזק שלושים היא חזקה וסוקלים ושורפים על החזקות ע"כ אין להאמינו ואסור לטמא למתים ולישא פסולה גם אין קורא בתורה ראשון ואין נ"כ עוד אלא יעלה למפטיר ולא בשם כהן (וה"ה אחרון לדידן כמו שיתבאר אי"ה בה' קריאת ס"ת) אבל לא שלישי וכדומה דאסור לן לזלזל בכבוד כהונה עכ"ל הרי דווקא בנידן מהרי"ט שהוא מכחיש לגמרי שאינו כהן כלל שאז הדין הגם שגירש הגרושה כפסק מהרי"ט דאינו נאמן לומר שאיני כהן כנגד חזקה אשר הוחזק אבל עכ"פ נאמן על עצמו לחומרא שיופסד ממנו כל הכבוד כמבואר בבאר היטב סי' קכ"ח ס"ק ס"ח וז"ל אם אמר שאיני כהן ונשא אשה פסולה אפי' גירשה והידר הנאה לכל נשים הפסולות אין לו דין כהן לישא את כפיו ולקרות בתורה ראשון מהר"י הלוי סי' צ"ג עכ"ל אז מותר לקרוא לו אחרון או מפטיר אבל כהן אשר אינו מכחיש כהונתו לאמור שאביו לא הי' כהן אבל הוא רשע עריץ עבד תאוותיו ומחזיק בגרושה לאשתו מי יתיר לו לעלות לתורה למרוד פני ד' יכסהו בושה וכלימה עד שיגרש זונה שלו וישוב אל ד' וידור מנשים פסולות אז ירחמהו ד' שלא יפול ממנו נדח

סוף דבר הכל נשמע שלא יכופר לו העון הזה לכל מי שמכבדו עוד וקורא אותו לתורה הן במקום כהן או במקום ישראל הן לאחרון או למפטיר הוא התחבר עמו ברשעו וירא לנפשו על אזהרת משה רבינו פן תספה בכל חטאתם כי גם הוא מבטל מ"ע וקדשתו דפנו ומסייע לממרים פי ד' ביד רמה כנלענ"ד ברור בעזה"י לדינא ולמעשה (ועיין ביו"ד סי' של"ד ברמ"א סעיף ו')

ואולי העיז האיש עוד לצוות לשמש לעשות מי שבירך לאשתו זו הזונה אשר עוברת עמו בכל יום ביאה ובכל כח עבירות חמורות ומולידים חללים אין חילל השם גדול מזה ר"ל עשיתי את שלי וד' יהי' עמו ועם כל המשחרים פני ד' שיהי' עמהם להגדיל התור' ולהחזיק בדת ואמונ' דברי הדש"ת

ואגב גררא אעתיק מ"ש בגליון חת"ס א"ע ח"ב סי' קע"ד בד"ה ופר"מ שכ' אדמ"ו ז"ל חקירה אם יש חיוב על הב"ד לחקור אחר עדים לגלות מעשה זנות כתבתי וז"ל עיין ביבמות דף פ"ח ע"ב ברש"י ד"ה דפנו בעדים ב"ד מוזהרים לטרוח אחר עדים להכחיש את הראשונים כדי לקדש את הכהן וזה כנגד דעת אדמ"ו ז"ל שכ' וז"ל אבל לחקור על עדים לאסור אשה על בעלה מנ"ל זה עכ"ל ויש להצדיק דעת אדמ"ו ז"ל דקדושת כהן שאני דעיין רמב"ם בסה"מ סי' ל"ב דהוא מ"ע על כל ישראל לקדש את הכהן א"כ מוטל עלינו דרישת עדים לקיים מצוה שלנו משא"כ לדרוש אחר עידי זנות לפרוש אשה מבעלה לא אמרינן עכ"ל

עוד כתבתי שם על הגליון בד"ה ומ"ש עוד שהביא אדמ"ו במעשה שאשה א' גבירה באיטלין כפאה לבעלה עד שנתן לה גט שהי' מכלל אותן שכופין להוציא ונשאה עיניה על כהן א' ואסרו חכמי איטליאן הנשואים עד שבא הדבר להיושבים ראשונה במלכות קאנסיטריום בוויען והמלומדים שם הצדיקו דברי הבליעל הכהן כי הוא טען התורה אסרה אשה גרושה מאישה שהוא הוציא אותה אז היא אסורה לכהן אבל אשה שהיא גירשה את בעלה אינה אסורה לכהן עד שאחד מחכמי הדת דיבר על לב המלך ושרים באיזה חקירה שהיא אסורה וכתבתי על הגליון וז"ל כמה גדולה חכמת רז"ל שהר"ן פ' המגרש בסוגי' גט מעושה כ' וז"ל אפשר שיטעה לומר שלא פסלה תורה גרושה לכהן אלא היכי דאיהו מפיק לה מפני כבוד הכהונה אבל במעושה דאיהי מפקי ליה נהי דכשר ואינו פוסל עכ"ל הרי שכבר הקדימו חכז"ל כנגד הטענה והשוו הפסול בכהן ואפי' במעושה ע"י עכו"ם פסלו עכ"ל שם ופלא שלא הביא אדמ"ו ז"ל הר"ן הנ"ל.