מחנה חיים אבן העזר חלק ב לא

היוצא לדינא לסמוך על שמבואר ברמ"א בא"ח סי' ש"ז וז"ל אבל מותר לומר לו לעשות מלאכה לעצמו עכ"ל וכן כתב במג"א ס"ק כ"ט וז"ל אבל מותר לומר לו בשל בשר שלך וכ"מ בא"ע סי' ה' וביו"ד סי' רכ"ז וכ"כ בת"ח בשם רא"ם ומותר לומר לעכו"ם כבה דליקתך עכ"ל ועמ"ש במחצית השקל אם אין ישראל נותר לו כלום מותר יעו"ש וא"כ בנידן דידן ימכור הצאן לגוי ואח"כ מותר לומר לו שיסרס את צאן שלו ודוק

ומצאתי בש"מ בב"מ שכתב בשם ריטב"א וז"ל אבל רבינו הגדול הרמב"ן אומר שלא אמרו אמירה לגוי שבות אפי' במה שאין ישראל עושה אלא כשאומר לו לעשות לצורך ישראל ולא באומר לו לעשות לצורך גוי עצמו שהרי מותר רופא וכל אדם לומר לגוי שיבשל או שיעשה סם פלוני לעצמו בשבת וכן המנהג פשוט בכל ישראל לרופאים והכא ה"ק מהו לומר לגוי חסום פרתי ודוש בה תבואה שלי עכ"ל וכן מצאתי בשערי תשובה א"ח סי' ש"ז שמביא בשם הב"ח וכן בשם הריטב"א ורמב"ן ובודאי המה דברי ריטב"א שמצאתי בש"מ וא"כ הדבר ברור בעזה"י שאם מכרו הצאן יוכלו לומר לגוי שיסרס אך לצאת דעת הסמ"ג דפוסק כר"ח ימכר לגוי שאינו יכול לסרס בעצמו ואח"כ יאמר לו שיסרס והוא בעצמו יצוה לגוי אחר לסרס כנלענ"ד להלכה תל"י ומצאתי אח"כ לאדמ"ו חת"ס בח"מ סי' קפ"ה בנידן דידן והסכים עם השואל למכור את השוורים והוא אומר לנכרי שיאמר לנכרי אחר לסרס יעו"ש ולדעתי שימכור לנכרי שאינו יכול לסרס בעצמו ואח"כ יאמר לו שיסרס והוא ממילא יאמר לנכרי אחר לסרס ומיושב בעצה זו מה שנתקשה אדמ"ו שם בתשובה בד"ה אך יעו"ש כנלענ"ד ברור בעזה"י

ולא אמנע מלהודיעהו כי הי' ברצוני להאריך על רעש האחרונים הלא לחומרא יש שליחות לגוי א"כ למה צריכים חכמים לאסור כלל אמירה לנכרי ולדעתי אין שליחות רק אם המשלח מוסר איזה כח שליחות להשליח שמבקש שיהי' עומד במקומו אבל אם נהפוך הוא שישראל בחר בגוי ולא בישראל לעשות לו דבר יען שבישראל הוה המעשה עבירה והוא לא חפץ לעשות עבירה א"כ איך נימא דגוי יהי' שליח ישראל הלא ישראל אינו חפץ ליתן לו כח להיות כמותו ושאני בב"מ דף ע"א דחפץ הראשון שהשני יכנוס תחתיו והוא יפטור אז הוה מקום לומר שליחות לחומרא אבל בנידן אמירה לעכו"ם בשבת ובשאר אסורים שבחר הישראל בגוי יען שלא יחפוץ בו להיות כמותו ויהי' לו עבירה הלא כל שליחות ילפינן מתרומה ופסח וגט עיין קידושין דף מ"ב ושם מבקש המשלח שהשליח יהי' כמותו ודוק אבל בוודאי שיצוה ישראל לפועל שלו גרע דשאני פועל כיד בעל הבית דמי עיין בב"מ דף י"ב ודף צ"ו ואין כאן מקומו להאריך בזה ועיין בשעה"מ פ"א מתרומת שהשיג על המח"א מגמ' בב"ק דף נ"ג מבור של שני שותפים הדש"ת. סימן ג שפעת ברכות יעטה מורה מן השמים על ראש גבר העומד להקים על המאור הגדול לממשלת התורה כבוד הרב ר' מאנדל כהן נ"י רב"ד בק"ק הונסדארף יע"א

הובא לפני ספרו הוא מכתבו אשר שלח לי ובפתחי ראיתי ששאל ממני הלכה למעשה כי רבו ספיקותיו איך לעשות כדין בקריאת התורה בכהן שנשא גרושה וחי עמה שלא כדת לולא שראיתי שיחשב לי ד' און אם אשים לפי מחסום לא השבתי כעת בתענית אסתר אבל מלאכה היא לד' לקנא קנאת ד' צבאות לא אחשה מלאמור לו שנפלאות בעיני לראות חזיון הזה אשר ראיתי במכתבו כאשר יבואר בעזה"י

שאלה איש פלוני וכהן הוא אשר מעל בד' לעבור ביד רמה את פי ד' הכתוב מפורש בספר תורת משה שהלך האיש ופרש ידו לקדש אשה גרושה מאישה ונשאה אותה (ועיין בריב"ש סי' כ' דאין חילוק אם החזיר גרושתו או גרושה אחרת על כן כתבתי שלקח גרושה הגם ששואל כותב החזיר גרושתו ודוק) ודר עמה כאות נפשו נפש רשע חמדה לו וביום יאהרצייט ביקש לעלות לתורה וקפץ זקן אחד וקראו אותו ראשון בשם כהן רק לא קרא אחריו לוי ומעלתו נ"י חלק עליו שלא עשה כהוגן כיון שמפורש יצאו בש"ע א"ח סי' קכ"ח סעיף מ' דאין נוהגין בו קדושה לקרוא אותו ראשון לתורה והגם שלא קרא אחריו לוי פן יאמינו העולם שלא הי' שם לוי ומה שלא קראו אותו גם במקום לוי לא ידע העולם שהוא נפסל מכהונה אבל נפשו בשאלתו אם לקרוא אותו לאחרון או למפטיר פלוני בן פלוני הכהן שהוא כבוד אביו שהי' כהן כשר רק אולי גם לאביו נח בקבר שלא להזכיר שהוא כהן יען שבנו מחלל כהונה וסיים וז"ל ואולי יש לצדד דאף אם אין קורין אותו לא יחזור וזולת זה הוא איש נושא בעול עם הצבור ויש להם הכנסה אם עולה לתורה ומפני דרכי שלום יש לקרוא אותו לאחרון ומפטיר בשם כהן עכ"ל

תשובה הדבר ברור בעיני מי שקורא אותו לתורה הן במקום כהן או במקום ישראל הן באחרון והן למפטיר הן בשם תואר כהן או בשם ישראל הוא עושה שלא כדת ושלא כדין ואבאר הדבר בעזה"י ואני תפילה גל עיני ד' ואביטה נפלאות מתורתך

טרם אענה אעתיק דברי רבינו הרמב"ם שכתב באגרת אשר שלח לנוא אמון אודות כהן שנשא גרושה וז"ל ואם יתמידו במרים ומאנו לקחת מוסר תודיעני זה כדי שיצאו הפתוחין עליהון בהעיירות הקרובות והרחוקות ותחדשו ברוכים תהיו עוד עליהם את החרם ברבים אם לא ישובו כי לא יתכן להתרשל בכמו המעשה הרע הגדול הזה והוא להרים יד במרי ולכפור במשה רבינו ובתורתו התמימה בגלוי ובפרהסיא ונתעלם מזה וחלילה לנו שנסביר פנים בזה או שנפחד משום אדם או נעשה לכבודו אבל תחלצו ההשגחה להעביר הדין בהם על מה שעשו ויורום הקהל כולם בקשר אחד ארור עושה מלאכת ד' ברמיה וארור מונע חרבו מדם עכ"ל בקול ד' חוצב להבות אש שלהבת יה

הדור אתם ראו איך הזהיר רבינו שחלילה שנסביר פנים או נפחד מאדם או נעשה לכבודו לאיש רשע עריץ להרים יד במרי לכפור במשה רבינו ובתורה התמימה בגלוי ובפרהסיא כי הלא מפורש כתוב בתורת ד' ואשה גרושה מאישה לא יקח כי קדוש הוא לאלקיו נהפוך הוא לחלוץ למלחמה בקשר אמיץ שארור עושה מלאכת ד' ברמיה וארור מונע חרבו מדם ואיך לא יבוש האיש לבקש דרכי שלום עם איש פריץ עז פנים לנגד כל רואי שמש אשר הרים יד בתורת משה על פי ד' ונשא אשה גרושה אשר עובר בכל ביאה וביאה ג' לאוין משום אשה גרושה מאישה לא יקח ומשום לא יחלל זרעו ומשום לפני עור לא תתן מכשול הלא אין שלום אמר ד' לרשעים או הכי בעבור בצע כסף אשר מנדר אם עולה לתורה הלא כתוב לא תעשון אתי אלקי כסף ההימר גוי אלהיו