מחנה חיים אבן העזר חלק ב כו

ואוסף נופך דלו יהי' ששקולים חזקת כשרות שלה כנגד חזקת כשרות שלו והוה ספק השקול אי אבי החתן הי' מקולקל או לא איך יוציא אבי הכלה עצמו מחזקת חיובו מכח ספק דלמא נשא השנית בהיתר ואין פגם בבחור החתן וכי תימא הלא שב אח"כ לפולין לאשתו ראשונה והניח את זו בלי גט א"כ עבר אח"כ על חדר"ג והוה אבי החתן מקולקל בודאי מי ימר שלא גירש שם אשתו או השתדל לגרשה ומת עד שלא הספיק לעשות כאות נפשו לשוב לאשתו השניה אשר היתה ממשפחה מיוחסת צנועה וכשירה ודוק

ועוד בשלומא בהמיר הדת אפקורס אשר על זה אמרו חכז"ל כן דרכו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך ועשה כך וכו' עד שאומר לך ועבוד ע"ז ח"ו אז הוה פגם אשר יש לחוש שלא יפסוק הזוהמה עד ג' דורות אבל בעבירה אשר לא נתפשט בכל ישראל כחדר"ג שלא נתקבל בכל העולם וגם יש אומרים שלא עשה מתחילה רק עד סוף אלף החמישי אין זה נחשב פגם שנאמר עליו שלא יפסוק הזוהמה עד ג' דורות כחכז"ל אינהו מיכל אכלו אנן מיסתם לא סתום ויש הבדל גדול בין עבירות אשר האדם מושבע ועומד מהר סיני ובין העבירות אשר הטילו מנהיגי דור לעשות סיג וגדר לתורה על זה נאמר תחת הסרפד יעלה הדם ודוק

וגם אפשר לחלק אם נעשה מקולקל בקום ועשה אז היה פגם אבל כאן דלמא בשעת נשואין הי' מותר לו השנית ומה שעבר אח"כ בשב ואל תעשה שלא שלח גט לגרש את השנית הוה שב ואל תעשה ולא הוה מקולקל הגם דנחשב לו לאיסור יען שבא מתחילה ע"י מעשה עכ"פ פגם גדול לא הוה להיות נחשב מקולקל דלמא הי' אונס שלא יוכל לתקן לא מצאתי ענין קלקול הנ"ל רק בקו"ע וכן מסתבר אם הי' גדול יצרו לעשות מעשה איסור אז לא יפסוק זוהמה ח"ו אבל מה שלא הי' זריז לעשות דבר שיופסק עבירתו אין גדול זוהמתו כל כך ודוק

ועוד כיון שמת אבי החתן קרוב לודאי ששב בתשובה שלימה לפני המקום עד שבמקום בעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד כחכז"ל אתה פתחת בתשובה תחילה חייך בן בנך יפתח בתשובה שובה ישראל עד ד' אלקיך הרי שנהפוך הוא שע"י התשובה יהי' יוצאי חלצים חשובים מאד והגם בהמירה לא מהני אפי' חזרה בתשובה שאני התם דהוה פגם גדול דהא כהני בית חוניו הי' אסורים בעבודה עיין במס' ע"ז נ"ב אבל עבירת חדר"ג מהני וודאי תשובה ודוק

ומה שטען שאם הי' יודע זאת בכל חללי דעלמא לא השתדך א"כ הוה מקחו מקח טעות ומעלתו נ"י משיב דלא יוכל לטעון זה כדברי באר היטב סי' נ' ס"ק י"ג דאם המירה קודם השידוך דנחשב למום שבגלוי אשר לא נאמן לומר שלא ידע וה"ה הכא אינו נאמן עכ"ד לדין יש לחלק דשם בהמירה אשר כל השומע תצהלנה שתי אזניו אינו נאמן שלא ידע אבל כאן שהלך האיש למדינתו ועזב את אשתו לא מבהיל הדבר עד שנאמר שלא נאמן שלא ידע מזה שהוא שב לאשתו אשר לו בארץ אחרת כמובן בפשוט אך בלא"ה טענתו אינו טענה דהוה דברים שבלב ואינו דברים הכי אנן סהדי על זה אפשר אפי' ידע שאביו עבר על חדר"ג בכל זה הי' הבחור מצא חן בעיניו וכל הפוסקים חקרו מטעם הפגם הוה אונס שנפטר ע"י כך לקיים שבועתו דאונס רחמנא פטרו וממילא נפטר מחיובו אבל אם נחליט דכאן לא נחשב לפגם בכל תפוצות ישראל וגם זאת שאין הפגם ברור רק הוא אומר שבכל הון לא הי' משדך עצמו הוין דברים שבלב ואינם דברים כיון שלא התנה בשעת תנאים ועיין מהר"י מגא"ש בב"ב דף מ' ובתוס' רי"ד בקדושין דף נ' ודוק כי קצרתי מאוד

(ב) אך מה שטען אבי הכלה אשר כתב מעלתו נ"י וז"ל ומה שטען שזה נולד מספק קידושין חס מלהזכיר ולומר זה שהרי הביא הבאה"ט בא"ע סי' ס"א בשם ספר הלקט דתקנה רגמ"ה אקרקפתא דגברא מונח אבל אשה בכל דהו ניחא לה ולכן מותרת ב' אשכנזות לספרדי אחד ע"ש וכ"כ בנב"י סי' הנ"ל כמה פעמים סברה זו א"כ לא הוה שום ספק קידושין עכ"ל פלא בעיני כי כפי לשון השאלה באות ב' כתב וז"ל טוען אבי הכלה שזה החתן נולד מספק קידושין שהרי אשתו השניה לקחה אותו על מנת שאין לו אשה ובנים ועתה נתברר שהי' לו אשה ובנים בארץ פולין ועיין בא"ע סי' ל"ח עכ"ל

אין הבין לדברי מעלתו נ"י הלא אם הקדושין הי' על תנאי על מנת שאין לך אשה ובנים ונמצא יש לו הקדושין בטלים כמבואר בא"ע סעיף כ"ד וז"ל ע"מ שיש לו אשה ובנים ואין לו ע"מ שאין לו ויש לו וכו' אפי' אמרה בלבי הי' לקדש לו אפי' לא יתקיים התנאי אינה מקודשת עכ"ל ולא נשאר רק משום שכנסה ובודאי אחילו אחלו לתנאי א"כ הוה ספק קידושין כמבואר שם בסי' הנ"ל סעיף ל"ה וז"ל לפיכך המקדש על תנאי ובעל סתם או כנס סתם הרי זו צריכה גט אעפ"י שלא נתקיים התנאי שמא ביטל התנאי כשבעל או כשכנס ואם קדשה אחר צריכה גט משניהם עכ"ל המחבר ורמ"א וא"כ שפיר טען אבי הכלה שנולד מן ספק קידושין ולא כאשר הבין מעלתו שמכח חדר"ג לא יתפסו הקדושין זה שיבש וטעות אלא משום שקדשה ע"מ שאין לו אשה ובנים ונמצא שיש לו הוה ספק קידושין פלא איך השתבש בזה

ואולי אין כאן עדים שקדשה על תנאי ע"מ שאין לו אשה ובנים אלא טרם שנעשה תנאים שאלה את פיו אם איש פנוי הוא או אם יש לו בנים או אם הי' לו אשה וכדומה להבטיח שהוא איש פנוי אבל לא הי' קידושין על תנאי א"כ כיון שלא הותנו בשעת קידושין א"כ הוה דברים שבלב בשעת קידושין ולא מהני ולא מידי שרחוק בעיני שהי' קדושין על תנאי ממש וא"כ כל דברי טענה הנ"ל בטל ומבוטל ודוק ויען כי קרוב לאמת שלא הי' אז קידושין על תנאי על כן אקצר בפרט זה

(ג) רק מה שטען אבי הכלה שאבי החתן הי' מקולקל שעבר על שאמרו חכז"ל ביבמות דף ל"ז לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת וזה אבי החתן שעבר הוה פגם ומותר לבטל השידך ומעלתו נ"י השיב על זה דבלא"ה קשה א"כ גם מי שגירש אשתו לא ילך למדינה אחרת וישא אשה משום דלמא אח יקח אחותו וכן הגיד לו אביו קו' זו בשם רב אחד וע"כ יצא מעלתו נ"י לחלק אם נושא אשה ובועל ומיד ילך למדינה אחרת אז חיישינן דלמא אח יקח אחותו כמו רבנן דפקיע שמיה מותרים לומר מאן הוי ליומא אבל מי שנושא אשה ומגדל בניו ואח"כ הולך למדינה אחרת ומוליד ומגדל בניו שם ליכא חשש ובמגרש הגם שלפעמים היא רק מעוברת יש לדבר קול שנעשה הגט בב"ד ולרוב המגרש נודע בבנו אשר נולד לו על כן כאן באבי החתן שעשה כן ליכא פגם עכ"ד הלחץ זה הדחק יבין מעלתו בעצמו לסמוך על חלוקים צנומות כאלו.