מחנה חיים אבן העזר חלק ב כד

מחנה חיים סימן א שפעת נעימות עלי ראש גבר אשר הליכות עולם לו להגות בתורת הפוסקים והורי' ומסלסל ומפלפל עליהם בדרישות וחקירות כבוד הרב ר' שבתי איש ליפשיטץ נ"י מ"ץ בק"ק יולניטצי יע"א

שאלתו עם עטרת פלפול קבלתי רק אני טרוד במאוד מאוד ד' יעזור לי בכל טוב שאזכה כאשר עם לבבו ללמוד וללמד ופניתי מכל עמלי יען שראיתי שנחוץ הדבר ואשר נתן לי ד' בזה אחלק לו להלכה ולמעשה ואקצר הגם שהי' לי להאריך כי הזמן בוגד ואקוה שלא אבוש בעוה"ז ולא אכלם בעוה"ב בעז"ה

שאלה הנה זה ימים ימימה אשר בא אחד לכאן ממדינת פולין והיה מלמד תינוקת וכאשר שאלו אותו על עסק אשה אמר שהוא אדם פנוי ואח"כ נשא בכאן אשה ממשפחה מיוחסת ודרו יחד כמה שנים ונולדו להם בנים ואח"כ נתוודע הדבר שיש לו אשה ובנים בפולין והלך למדינתו ושם שב אל אדמתו ואשתו מכאן גדלה הבנים אשר הי' לה ממנו וברבות השנים גם היא שבקה לנו חיים ונתפרדו בני' אלה מפה ואלה מפה וזה זמן לא כביר אשר נשתדך אחד עם הבחור של האיש הנ"ל הנולד לו מאשתו השני' וקודם השידך לא ידע אבי הכלה כלום מזה ועתה נודע לו הדבר ורצה לבטל השידוך וטענת אבי הכלה הוא כך (א) שכל מה שעשה זה השידוך עם הבחור הזה הוא בעבור שסבור שהבחור הי' ממשפחה מיוחסת שבאמת כן הוא מצד האמו וזולת זה לא הי' נותן בתו לאיש ערום ויתום מאו"א וא"כ כיון שאביו של החתן עבר על חר"ג נפסק היחוס וא"כ הי' לו מקח טעות (ב) טוען אבי הכלה שזה החתן נולד מס' קדושין שהרי אשתו השני' לקחה אותו על מנת שאדם פנוי הוא ועתה נתברר שהי' לו אשה ובנים בארץ פולין ועיין בא"ע סי' ל"ח סעיף ג' (ג) עוד טוען אבי הכלה שחוץ לזה עבר אבי החתן על מה שאמרו רז"ל ביבמות דף ל"ז לא ישא אדם אשה במדינה זו וילך וישא אשה במדינה אחרת ומכח אלה הטענות רוצה לבטל השידוך עכ"ל השאלה

תשובה הדבר פשוט בעיני בעזה"י שלא צדקו דברי אבי הכלה לבטל השידוך בעבור טענותיו ונשאר בחיובו כדין כל איש המבטל שידוך חנם על לא דבר ואבאר דעתי בעזה"י

וטרם כל אדבר בדברי מעלתו נ"י אשר פתח פיו לסתור טענת אבי הכלה כנגד הטענה ראשונה אשר טען כיון שאבי החתן עבר על חדר"ג הוא מקחו מקח טעות והביא ראיה מדברי הנב"י דאם נתקלקל אבי החתן בודאי הוא פגם פמבואר בא"ע סי' נ' שהביא הגאון ראי' דג' דורות לא פסקה זהומא מאבותינו וה"ה הכא דעבר אבי המשודך חדר"ג וגרוע יותר מן אם קלקול המשודך רק השיב דנב"י במהד"ת [יו"ד] סי' ר"ד כתב בשביל פ"א לא נקרא מקולקל המשודך כמו בשוחט בשבת דווקא איזה פעמים או רגיל בעריות יעו"ש וה"ה כאן לא עבר רק פ"א ולא נקרא מקולקל עכ"ד

ונלע"ד דאם נחלוק דנקרא מקולקל במה שעבר חדר"ג כמה פעמים גם זה אבי החתן הי' נקרא מקולקל דבכל ביאה וביאה אשר בעל אשה השניה והי' לו אשה אחרת עובר חדר"ג כי הוא גזר שלא יהי' לאיש ישראל אשה בקדושין אם יש לו אשה ראשונה וראי' ברורה לזה בא"ע סי' א' שכתב הרמ"א בסעיף י"א וז"ל ובמקום שאין הראשונה בת גירושין כגון שנשתטית וכו' יש להקל להתיר לו אשה אחרת עכ"ל וכתב הב"ש בס"ק כ"ג וז"ל ואחר שתתרפא חייב לגרשה מיד כדי שלא יהי' לו שתי נשים עכ"ל והרי כאן נשא השנית בהיתר ואעפ"כ כיון שנתרפאה חייב לגרשה מיד וע"כ דלא הי' תקנות רבינו גרשון על מעשה הקידושין רק שלא ימצא לאיש ישראל שתי נשים נשואות וא"כ עובר בכל יום חדר"ג וכיון דעבר פעמים רבות אפי' עבירה אחת הוא מקולקל כמו הרגיל בעריות אפי' שעבר אותו עבירה איזה פעמים הוה מקולקל והגם ששם עושה מעשה חדש וכאן הוה שב ואל תעשה לק"מ עיין ריטב"א במכות דף י"ז כל שתחילתו עשה מעשה אפי' בהיתר שנכנס בשידה ותיבה אם נטמא אח"כ ע"י ששוהה שם לוקין דהוה כמעשה יען דהך שב ואל תעשה בעבירה בא ע"י מעשה בתחילתו יעו"ש כי מתוק מדבש וכ"ש כאן שכל הויות האישות השנית נעשה העבירה בפעולה ודו"ק

הן אמת שהגאון הב"י בתשובה סימן י"ז הבין כן דחדר"ג הוא רק על מעשה נישואין שכתב שם בד"ה ומה וז"ל ומה גם כאשר הוגד לי כי עם היות שאשכנזי הוא נשא אשה עפ"י הוראות חכמים שלמים וכן רבים מצפת תוב"ב וממצרים ומחזיק לתפוס ברשות חרמו עד שיגרשנה וזה דבר שלא חשב אנוש אפי' רבינו גרשון עצמו בזמנו ובמקומו לא תיקון אלא שלא ישא אשה על אשתו אבל אם נשא שיגרשנה זו לא שמענו ולא עלה על לב אדרבה מאחר שנושאה אם מגרש עובר על חר"ג שתיקן שלא יגרשנה בע"כ עכ"ל הרי מבואר שסובר הב"י שאין איסור רק על מעשה נישואין וא"כ בנידן דידן לא הוה מקולקל כדברי מעלתו שלא עבר רק פ"א

אך כבר הערותי למעלה שלהלכה רבו עליו חביריו וכאשר הבין בצמח צדק והובא בב"ש שחדר"ג הוא באיש שיש לו שתי נשים אפי' אם אחת נשואה לו בהיתר כגון שנשתטה ראשונה ולקח אחרת בהיתר ממאה רבנים אעפ"כ אם נשתתפה ראשונה צריך לגרשה שלא יחול עליו החדר"ג וק"ל.