מחנה חיים אבן העזר חלק ב כב

אין תורה אין יראה על כן אמרו חכז"ל שהקב"ה אמר "הלואי אותי עזבו ואת תורתי שמרו" כי מה בצע בעבודה וביראה אשר היא מחכמת אנוש אם לא נבנית על יסודי תורה אשר חצבה עמודיה שבעה ממקור אלקים חיים כך כתובה לפניו במרום ושתום העין בלעם רשע חפץ לקלל שלא יהי' לישראל בתי כנסיות ובתי מדרשות כחכז"ל בפרק חלק וז"ל "מברכתו של אותו רשע אתה למד מה הי' בלבו ביקש לומר שלא יהיה להם בתי כנסיות ובתי מדרשות מה טובו אהליך יעקב הרשע רצה לקלל אותם שיתפללו כל איש בביתו ובחדרו רק לא יהי' להם בתי כנסיות שהוא מטהר נפשות ומקדש נשמות רשע זה ביקש לקללם שילמדו תורה איש ואיש בחדר משכבו אבל לא יהי' להם בית המדרש ששם קנאת סופרים תרבה חכמה ויתלבנו הדברים לאמיתן כאשר כתובה במרום על זרועו של הקב"ה והקב"ה נותן חכו לתוך פיו לגלות לדעת את אשר ביקש להרע בקודש גם מזה נדע גודל מעלות בתי כנסיות ובתי מדרשות וכל זה אם הבהכ"נ הוא בית מקדש מעט שכל עליותיה בקודש אבל אם הבהכ"נ הוא מערת פריצים מאנשים רעים וחטאים אשר שרפו כל מועדי אל בארץ מחללי שבת בפרהסי' בועלי נדות אוכלי שקץ ועכבר ונמצא בה כל התדמות וכל התמורות שלא יהי' ניכר בה כי הוא בית מקדש מעט אז מבהכ"נ כזה יתרחק אדם ולא יעבור בשוק שלה וכן בתי מדרשות אשר יבואו שם נעורים ממצות העושים כל תועבות פוקרים כופרים מינים ורשעים אז מצוה להתרחק מבית המדרש כזה אשר מורה שקר יושב בראש ומעמיד דור עיקש ופתלתול תלמידים רעים אשר יחטיאו רבים חלילה לשמוע תורה מפיו ולישב בתוך חרצובות רשעים כאלה והגם שאמרו בחלק שם וז"ל "א"ר אבא בר כהנא כולם חזרו לקללה חוץ מבתי כנסיות ובתי מדרשות שנאמר ויהפך ד' אלקיך לך את הקללה לברכה קללה ולא קללות עכ"ל" עיין רש"י שם וז"ל שלא יפסקו מישראל לעולם עכ"ל היינו שיהי' בתי כנסיות ובתי מדרשות טובים בעולם אבל יש בתי כנסיות ובתי מדרשות שנתהפכו למינות הלואי ששלט בהם קללת בלעם שלא ימצאו בישראל בתי כנסיות ובתי מדרשות כאלו וזה רמזו במאמר הלזו ברוך אתה בבואך בבתי כנסיות ובבתי מדרשות" כי אין טוב מזה אבל "על תנאי" שיהי' בלבך תנאי כפול ותנאי קודם למעשה שתדעו שלפעמים תקבל שכר על הפרישה מבתי כנסיות ובתי מדרשות אם יתהפכו למינות אז "ברוך אתה בצאתך מבתי כנסיות ובתי מדרשות" טוב לפרוש מהם טוב להתפלל ביחידות וללמוד ביחידות רק שלא לקרב ולגשת לפתח ביתם וד' ישלם לך ויהי' משכורתך שלימה מעם ד' אלקי ישראל והבן

כלל גדול ביראה שהצור תמים פעלו כל דרכיו משפט מישראל שעומד לקרות בתורה כיצד מברך כך שנו חכמים הפותח והחותם מברך לפניה ואחריה ומנין שטעונה ברכה לפניה ואחריה שכתוב ברוך אתה ד' ואח"כ למדני חוקיך הרי ברכה לפניה ומנין שטעונה ברכה לאחריה אמר רשב"נ בשם ר' יונתן שכתוב אחרי השירה וזאת הברכה מששנה להן את התורה אח"כ בירך הוי ברכה לאחריה עכ"ל

התורה הקדושה היא גדולה ורחבה ועמוקה היא מכלל חכמה בינה ודעת "תורת ד' תמימה" לא חסרה מאומה מכל דיעות ומחשבות נשגבות ורמות בכל אומר ודיבור נכלל תל תלפיות מאורות מאירת עינים "ד' יתן אמר מבשרות צבא רב" כל אות ואות הוא עולם הדיעות כל קוץ וקוץ בהאותיות הוא מגדול בינה בכל תיבה ותיבה היכלות וספירות בכל פסוק ופסוק נמצא בית נאמן חדרים מלאים חכמה ודעת כל התורה חתומה נתנה קודשא בריך הוא ואורייתא חדא" ומראשית כאשר יתחיל אדם ללמוד הכל סתום וחתום לפניו באלף עיזקין כחכז"ל "הכל בחזקת סומא עד שיגלה ד' עינים" וברב יגיעות וזיעות והמון תפילות ודמעות יגל ד' עיני אדם ויראה נפלאות תמים דעים שהכל בהשכל ובצדק "הן יראת אלקים היא חכמה וסוד מרע בינה" כאשר ימית אדם עצמו על התורה יזכה לראות נפלאות ונסתרות בתורת ד' "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" שיביט בהמכוסה והמוסתר פלאי פלאים מתוק מדבש ונופת צופים עד שיתענג ואומר "לבי ובשרי ירננו אל אל חי" שהכל יעמד חי בשכל מפורש וטוב טעם וירגיש חיות בכל עצמותיו ובבשרו מרפא וזה רמזו במאמר הלזו "שנו חכמים הפותח וחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה" כל המתחיל ללמוד ובא להנות בתורת ד' צריך לברך על שהרשה ד' לו לפתוח שערי חכמה ושערי בינה ושערי דעת ולבוא בהיכל ד' לראות סגולות מלך מלכי המלכים הקב"ה וגם אחרי שעמל וטרח והגה מפיו יצא וחקר ודרש והשיג להתענג נותן ברכה בשעת חתימה שהוא הסוף דבר הכל הולך אחרי החתום רק בשעת פתיחה שהוא התחלת הלימוד אשר הכל כספר חתום לפני האדם מברך "ברוך אתה ד' למדני חוקיך" שהכל כחק לפניו בלי שום שכל מפורש בלי טעם ודעת בלי חכמה ותבונה הכל כחק ונותן ברכה שלמדו חזקי' כפי' רש"י "זאת חקת התורה" גזירה גזר הקב"ה שהוא כך אבל אחר שכבר למד והנה והבין בתורת ד' בשכל ובינה ונעשה הכל כשירה לפניו "זמירות הי' לי חקיך" אז נותן ברכה בשירה ואומר שהתורה היא היא הברכה אין ברכה גדולה אלא כהשגת התורה כחכז"ל שבברכה ראשונה אומר "ונתן לנו את תורתו" שהיא תורת ד' ובברכה אחרונה אומר "אשר נתן לנו תורת אמת" ואומר נותן התורה כי היא תורת אדם והבן זה

רבה וילך על פסוק הן קרבו ימיך וז"ל ד"א כל הבריות כשהן מתין מטפלין בהן קרוביהן ושכניהן אבל אתה אני ופמליא שלי מטפלין בך שנאמר ויקבור אותו בגיא עכ"ל

כלל גדול ביראה שהצור תמים פעלו כל דרכיו משפט צדיק וישר הוא ולא עולתה בו א"כ איפו נדע כי אין מיתה בלא עון "אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" שאם הי' עושה רק טוב לא הי' שב לעפר להיות שוכב לארץ אלא הי' עולה לשמים "ויתהלך חנוך את אלקים ואיננו כי לקח אותו אלקים" שעלה בסערה השמים רק החוטא ישוב לעפר כחכז"ל רבה בראשית עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת וז"ל "אמר לו קומץ עפר של אדמה שבראת ממנו לא גזול בידך עכ"ל" כי לא ברא את עצמו להיות הארץ שלו כי רק לעושה רצונו של מקום כתיב והארץ בתן לבני אדם" אז קומץ עפר שגופו נעשה ממנו הוא שלו אבל אם חטא האדם לא קנה הארץ וצריך להשיב גם קומץ עפר של גופו והבן וא"כ הקבורה היא לכסות החרפה שלא יראה נבלת אדם על פני השדה לדעת שלא הי' גבר על חטאיו אבל הקרובים והשכנים באים ומתעסקים בו לאמור דעו כי האיש הזה לא חטא בעבור נפשו רק בעבור אשתו ובניו או בעבור ריעיו ושכיניו המה גרמו לו שחטא ופשע על כן הם מטפלין בו להראות כי הם המה הי' בעוכריו בעבורם השליך שלימות נפשו מנגד ולא זכר אחריתו ועל כן יתוודו ויאמרו הרינו כפרת משכבו וסר מר המות וילך למעדנות וזה חידות חכז"ל