מחנה חיים אבן העזר חלק ב כ
Mincha Chayom Even HaEzer part 2 20 · מחנה חיים אבן העזר חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →רק בקנאתו אל ד' משליך נפשו מנגד לקנא קנאת ד' צבאות אז נמשל כרכב ופרשים שהוא רק כבעל חי שהוא בעולם רק לישא משא אדוניו עליו כך נביאים הקדושים המה בוערים ודולקים בשלהבת ד' ובעבור להטיב עם כלל ישראל יעלו במעלה גדולה שידברו קשות נגד ד' אשר הי' כדאי שלא יהי' להם חלק לעוה"ב רק הקב"ה מוחל להם שהוא יודע תומת ישרים קדושים כאלה כנודע מחכז"ל אבל הקדושים האלו שכחו כי המה בני אדם להיות להם יתרם ונעשים כבהמות וחיות הארץ אשר אין להם יתרון מן חיותם ומכל עמלם בעולם כאשר פרשתי חידות חכז"ל "בהמות לא נבראו אלא בזכות יעקב" החידה נפלאה שיזכה אומה להיות לה אנשים גדולים וטובים קדושים וטהורים ערומים בדעת ומשימים עצמם כבהמה שאינה מכרת את קונה כך הם אינם מכירים את קונם ומדברים קשות כנגד הקב"ה בעבור אהבת עמם הי' לא תהי' חוץ מיוצאי ירך יעקב אשר הי' דמות דיוקנו של הקב"ה ד' נצב עליו ומטתו היתה שלימה מזכותו יגדלו בהמות צאן קדשים לכפר על עדר ד' והבו וכאשר נתקרב יום המיתה יום הסילוק של משה רבינו קרא לעם סגולתו וביקש מהם שלא ישכחו אותו ואת כחותיו אשר הוא כל חיזוק וגבורת בעלי חיים "בבקשה מכם כשתכנסו לארץ זכרו אותי ואת עצמותי" התחנן לפניהם עמי סגולתי לא תבעטו מרוב טוב אשר תשיגו ותשכחו אשר הטבתי עמכם ובאיזה כוחות עבדתי לפניכם זהו "אותי ואת עצמותי" לא אפרט פרט וכלל לספר גדולות ונפלאות אבל דעו כי היסוד "ותאמרו אוי לבן עמרם שרץ לפנינו כסוס ונפלו עצמותיו במדבר" הסוס מוכן ליום המלחמה שקופץ בשדה קרב ומתגאה על הרוכב עליו כך אני הייתי לפניכם לא די כעבד נאמן אלא הייתי כבעל חי כהסוס המתגאה על רוכבו שרץ לפני אדוניו למות כך גבה לבי בדרכי ד' שזכיתי להיות כהסוס מוכן למלחמה לפניכם כי ד' הגדיל אתכם להיות ספונים וחשובים ואחרי שהייתי רכב ישראל ופרשיו ונפלו עצמותי במדבר יען כי דור אשר הוצאתי ממצרים תמו במדבר גם אני ועצמותי נפלו במדבר זה חלק אדם מאל וזה הסוף מנהיג נאמן תשימו זאת על לבכם ולא תשכחו להיות עמי ע"ע והבן
ילקוט פ' עקב סי' תת"ס וז"ל תמיד עיני ד' אלקיך בה כתוב אחד אומר תמיד עיני ד' אלקיך בה וכתוב אחד אומר המביט לארץ ותרעד כשישראל עושין רצונו של מקום עיני ד' אלקיך בה ואין נזוקין וכשאין עושין רצונו של מקום המביט לארץ ותרעד עכ"ל
האדם המקדש עצמו ברעיוניו ומחשבותיו ודעותיו שכל תהלוכותיו ופעולותיו ומעשיו יהי' קודש לד' הוא מחליף כוחות הגוף בכוחות הנפש "קוי ד' יחליפו כח" עד להפליא שנקל לפניו לישא משא דבר ד' הוספת פרישות והוספות מצות "מצוה גוררת מצוה" מצוה הקודמת גוררת מצוה אחרת שלא תהי' כבידה על האדם לעשות כחכז"ל "קודם העגל ראו שבעה מחיצות של אש ולא פחדו מהאש אוכלת בראש ההר" כי קדושה מוספת קדושה שיהי' נקל לאדם לחיות על נזירות ופרישות וכן איש המטמא עצמו מלמטה און יחשוב על משכבו ורק רע כל היום בדעות ומחשבות וברעיונות הוא מחליף כוחות הנפש בכוחות הגוף "שחה לארץ נפשינו" אז כבד עליו כל מצוה אפי' מצוה קלה נמצאת כבד "עבירה גוררת עבירה" עבירה הקודמת גוררת אחריה עבירה אחרת ונמשכת אחריו ומצוה לא יוכל שאת כחכז"ל "משחטאו בעגל אפי' פני הסרסר לא יוכלו להשכיל דכתיב ויראו מגשת אליו" שרשע לא יוכל לסבול הבטת פני צדיק פן יראה בעיניו ורפא לו כנודע וזה חידת חכז"ל "כשישראל עושין רצונו של מקום תמיד עיני ד' אלקיך בה" שמחה לאיש בהוספות מצות שבא לידו שישמח במצוה שבא לידו יען שיזכה עוד למצות רבות וגדולות ונכבדות וקל וחומר שלא תהי' קבלת פני השכינה זו שמזכה ד' אותו במצות למשא "ובאין עושין רצונו של מקום המביט לארץ ותרעד" אם יארע שבא לידו מצוה אשר שלח ד' לפניו לעשות הוא רעד מפני' והבן זה
רבה פ' ראה על פ' ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה וז"ל אמר רבי לוי למה"ד לעבד שאמר לו רבו הרי מוניק של זהב ואם לאו הרי כבלים של ברזל כך אמר הקב"ה אם עשיתם את רצוני הרי טוב והברכה ואם לאו הרי קללה הרי שתי דרכים לפניכם ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה עכ"ל
ירא אלקים אוהב תורת ד' עובד בחשקת הנפש מצות התורה בכללה והמצות בפרטות המה מתוקים וערבים לו ויקרים בעיניו כזהב וכסף הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונופת צופים" הוא עומד ומצפה מתי יגיעו המועדים אשר יסגלו קיום מצות וחי בהם כי אין תענוג כתענוג המצוה כמאמר חוה"ב הבתי כנסיות ובתי מדרשות המה גן עדן התחתון לפני ירא אלקים ועובד ד' אבל נפש רשע איותה רע שונא תורה ומואס במצות כאשר יגיעו הימים ומועדים אשר יפול עליו קיום התורה ומצות כי לא יוכל לפרוש מן הצבור או לעשות בזה נחת רוח לאבותיו או שאשתו מושלת עליו והיא בת ירא אלקים אשר תבקש שהוא יתנהג באותן מצות ולא ברצון לבו צריך לעשות המצות וגם לילך לפעמים בבתי מדרשות ללמוד או לשמוע מוסר ד' הוא מקלל יומו קונן על העת על אריכות ימים נוראים וימים קדושים על המשכת מועדים מועד מועד וחצי מועד כמאמר חוה"ב הבתי כנסיות ובתי מדרשות המה גהינם התחתון לפני החוטאים ופושעים ומורדים וביותר לפני המינים וכופרים וזה שרמזו אחת דבר אלקים לעשות ושתים זו שמענו שהמצות המה לפעמים מונייק של זהב ופעמים כבלים של ברזל ובארו "שהקב"ה אומר אם עשיתם את רצוני" אם בלב שלם אתם חפצים לעשות נחת רוח לפני להתנאות ולהחיות בסגולת המצות הרי טובה וברכה אין שמחה כשמחת מצוה ואין תענוג כעבודת הבורא המצות בעצמו טובה וברכה "ואם לאו" שאין אתה רוצה לעשות נחת לפני רק בע"כ אתה עושה שלא לפרוש מן הצבור או לכבד האבות או למלאות רצון האשה "הרי קללה" אין קללה גדולה מזו מלעשות מצות להיות כאיש פתי ומשוגע בעבור העולם או בעבוד אב ואם או בעבור רצון אשתו וזה ראה אנכי נותן לפניכם קללה וברכה
ילקוט שופטים על פסוק גביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ד' וז"ל כמוני יקים לך ד' ולא לגוים ומה אני מקיים נביא לגוים נתתיך בנוהגין מנהג גוים עכ"ל
יקר דבר ד' וגדול מאוד שיגלה ד' אזן איש להיות נביא להודיע כי חש ד' עתידות למו לעם וגוי שידעו את אשר אלקים עושה אחר רוב שנים או מעט בשנים הן לחיים או למות הן לחסד או לשבט הוא הגיד מראשית אחרית ולא נאה ולא יאה שיתן רוחו על איש להיות נביא אם לא לטובת כלל אומה ישראלית אשר הם זרע אמונים זרע אבות הקדושים שהודיעו שמו של הקב"ה בעולם כאברהם יצחק ויעקב אשר המה רגלי המרכבה אשר ד' הי' חופף עליהם לזרעם אחריהם