מחנה חיים אבן העזר חלק ב יט

נוטריקון רבי אומר נביאים העמדת מהם חסידים העמדת מהם ישרים העמדת מהם תמימי' העמדת מהם ביד משה ואהרן עכ"ל

הפליאה התנא אלקי לדבר בנוטריקון בתיבת נחית יש רמז אין מספר לדעת גודל מעלות שני שדי צבאות ישראל המה משה ואהרן כי טבע אנושי שראש העדה יחפץ לראות במקהלת עמו תרומת מעלותיו ומידותיו ומעשיו הנביא אשר שפע רוח אלקים עליו יתחנן "מי יתן והי' כל עם ד' נביאים כי יתן ד' רוחו עליהם" להיות תלמידיו בדומה לו ומי שלא ישמע לו לעלות בסולם הקודש להיות כלי טהור שיהי' נח עליו רוח אלקים יש בלבו עליו הלא משכתיך ולא רצת אחרי למלאות ידיך להיות מאנשי קודש החסיד המתחסד עם קונו לעשות לפנים משורת הדין להתקרב ולהתדבק בכל פינות שהוא פונה להיות מן המשכילים ומזהירים כזוהר הרקיע ועצם השמים לטוהר בתהלוכותיו ותנועותיו יבקש שכל תלמיד יהי' כדמותו וערכו "אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח" שיזבחו כולם את יצרם ומי שלא יטה שכמו להתחסד לבו עליו לאמור מדוע אחרו פעמי רגליך להיות הדור לכל חסידיו הישרן האוהב ישרנות שלא להטות מן הישר בעיני אלקים ואדם כל הפעולות יהי' תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם הוא ישאל שכל סביביו יהיו ישרים "דור ישרים מברך" ישר יחזה פנימו ומי שלא יחזיק עמו להיות את ישרים סודו לבו עליו הלא הדרכתיך להיות ישר ואתה בקשת חשבונות רבות פעם בחסידות פעם בפרישות ופעם בזריזות ראה אלקים עשה את האדם ישר תמים ההולך בעקבות אבותיו ורבותיו ומנהיגיו כל פעולותיו וכל מעשיו תמימים אין בלבו אלא אחד בלי לחקור כלל שיהי' תמים בחוקי אלקים ותורותיו "תמים תהי' עם ד' אלקיך ועיין ברמב"ן מתהלך בתומו עם בני אדם פיו ולבו שווין הוא יועיל שכל עמו יהי' תמימים "התהלך לפני והי' תמים" להיות תם ומתמם עם תמימים ומי שלא ישמע להיות תמים לבו עליו כי הלא הורתיך להיות מתהלך בתומו צדיק ומדוע עזבת אורח חיים כלל גדול בן אדם יאהב לדומה לו ולא יוחן בעיניו רעהו לקיים ואהבת לרעך כמוך" עם חסיד תתחסד ועם תמים תתמם אבל משה ואהרן שני שרי צבאות ישראל הי' תואמים למטה ולמעלה המה אהבו הכלל ישראל שכל איש ואיש אשר לבו למעלה כולם שווים לטובה לכולם עזרו לכולם תמכו לכולם החזיקו כי הלא אב אחד להם כולנו בני אל חי "נביאים העמדת להם" הקב"ה חפץ להיות בכלל ישראל נביאים וכן חפץ הקב"ה "חסידים העמדת להם" שיהי' בכלל ישראל חסידים וכן חפץ הקב"ה "ישרים העמדת להם" שיהי' בכלל ישראל ישרים וכן חפן הקב"ה "תמימים העמדת להם" שיהי' בכלל ישראל תמימים לכולם בשם יקרא שיהי' שתולים בכרם ד' צבאות בית ישראל כאשר דגלים לצבאותם ובתוכם מתהלך ארון ד' עם לוחות העדות כן ד' כיתות כולם שווים לטובה ובתוכם ד' שהמחשבה טובה לפני אלקים ועל ידי מי נהלם ד' שיהיו כולם אחד בלי פירוד לבבות מבלי קנאת איש מרעהו מבלי גאוה וגאון ומבלי מחלוקת שלא יאמר כל כת וכל מחנה שלה לבדה נתנה הארץ והתורה ועוה"ב "נחית ביד משה ואהרן'" על ידם נבנה בית ישראל להיות צאן קדשים עדר ד' עדר אחד והבן

רבה דברים על פסוק ואשימם בראשיכם וז"ל אר"י בשעה שישראל שומעין לגדולהים ואין גדוליהם עושין צרכיהן באותה שעה ד' במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו וכל כך למה שמשאוי של צבור קשה ואין אדם יחיד יכול לישא משאן של צבור בעצמו תדע לך שהרי משה רבן של נביאים לא הי' יכול לשאת משאוי של צבור לעצמו מניין ואומר לכם בעת ההיא עכ"ל

דבר גדול רמזו בנעימות שפתותיהם ישראל קדושים הם למודי ד' אשר ברכם ד' בעושר וכבוד שהמה נכבדי העיר זקני העם ושוטריו ילכו שפי לבדם וישליכו כל המשא דבר ד' להרים על ולהקים התורה ולחזק העבודה על הרב ועל הדיין העיר כי עליהם להיות צופים ולנו מה איכפת בצרת הצבור להציע בשערי משפט ובאמת עצת חטאין היא מה יעשה הרב מה יפעל הדיין אם יפנו כה וכה ויראו כי אין איש חשוב וספון יעמוד בשער להכות באגרוף רשע ולדכות רשעי ארץ כחידות חכז"ל "מנין שאין יחיד אומר קדוש ת"ל ונקדשתי בתוך בני ישראל' אין יחיד יכול לאמור קדוש לקרוא קדושים תהי' דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל רבים יאמרו קדוש נעריצך ונקדישך והבן וזה האירו עינים במאמר הלזו "שעה שישראל שומעים לגדוליהם ואין גדוליהם עושים צרכיהן באותה שעה ד' במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו" אם גלוי וידוע לפני הקב"ה שבני ישראל הי' שומעין לגדוליהם המה העשירים ונכבדי העיר רק הקצינים ופרנסים הלומדים והנכבדים אין עושין צרכיהון כי יאמרו אנו סוחרי ארץ כנעני מדינה אין אנו כהני ד' רבנים ודיינים אז ד' במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו מדוע לא קיימתם "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותה" מי שבידו להקים יצאתם מכלל ברוך ובאתם בכלל ארור "ארור האיש אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותה" עיין רמב"ן שם כל מי שיש בידו למחות ברשעים ולהקים את הס"ת שיעמוד חי הוא בכלל ארור "וכל כך למה" הלא הטיבו את אשר דברו הלא יש רבנים ודיינים אשר עליהם הוטל לחיות צופים על בית ישראל ולמה יקצוף ד' על סוחרי ארץ והשיב "שמשאוי של צבור קשה ואין אדם יחיד יכול לישא" לו יהי' שמנהיג העיר הוא צדיק וקדוש בכל זאת אין יחיד אומר קדוש אין יחיד יוכל לגדור גדר ולעמוד בפרץ אם פני העם המה עשירי עם וזקני ארץ המה החשובים גדולי העיר לא לבשו על ימינם חרב פיפיות לעמוד לימין המנהיג תדע לך שהרי משה רבן של נביאים לא הי' יכול לשאת משא של צבור" מי לנו גדול משה לא הי' יכול לעמוד וביקש שיבררו מתוך כל שבט גדולים וחשובים אשר יהי' נושאים עמו במשא העם שנאמר "ואומר לכם בעת ההיא לא אוכל לבדי שאת אתכם" כי המון עם יאמינו יותר לסוחרי וכנעני ארץ והבן

תנחומא פ' ואתחנן וז"ל אמר משה לישראל בבקשה מכם כשתכנסו לארץ זכרו אותי ואת עצמותי ותאמרו אוי לבן עמרם שרץ לפנינו כסוס ונפלו עצמותיו במדבר עכ"ל

הצדיקים המשכילים בבני ישראל המה נקראים עבדים כי בכל כחם ישרתו אותם יומם ולילה יחדיו ומאומה לא ישאו בעמלם לא כבוד ועושר והוא בבחינת עבד שגופו נקנה לאדוניו מה שקנה עבד קנה רבו ולא יזכה העבד לעצמו דבר ועל כן אמרו חכז"ל "כלום שררות אני נותן לכם עבדות אני נותן לכם" אבל כל הצדיקים המה במעלות העבד לאדונו ובני העליה מעוטים המה גדולי נביאים הקדושים והטהורים כאליהו הנביא וחביריו נשמות זכות ומאירות זוכים עוד להיות נמשלים כבעלי חיים "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו" יען כי פנחס זה אליהו אשר פעם דוקר ופעם שוחט שופך דמים של רשעים פושעים וכופרים לא ידבר ולא יצריח