מחנה חיים אבן העזר חלק ב קפג

הוספות **(הוספות אלו נמצאו בהעתק כת"י בן המחבר הגה"צ ר' יוסף צבי סופר האבדק"ק שמשאן זצ"ל.)** א. בעזה"י, יום ג' כי טוב תרמ"ג לפ"ק יע"א. שלום וכל טוב להרב הגאון הצדיק המפורסם בעולם אהובי ידיד נפשי כבוד הרב ר' הילל ב"י אב"ד דק"ק קאלאמאי יע"א. אחד"ש ושלום ביתו ושלום כל החוסים בו אתן תודה שהודיע לי ששם עיניו לטובה על ספרי קול סופר וכעת אשיב על נקודה אחת הנפלאת בעיני הדר"ג נ"י. הדר"ג נ"י השיג על ספרי קול סופר יבמות (פי"א מ"ה) אות פ"א [הקו"ס כתב על המשנה בנתערב ולד כהנת בולד שפחתה אין נושאין נשים בין כשרות בין פסולות כ' הרע"ב דכל א' מהן ספק כהן ס' עבד כשרות אסורות לעבד ופסולות אסורות לכהן וספק איסורא לחומרא ע"כ ופלא למה נקט הרע"ב האיסור על הנשים ולא על האנשים כך הי"ל לכתוב עבד אסור בכשרות וכהן אסור בפסולות ונ' ליישב דאצל הנשים הוה ספק לחומרא אפי' אי אמרינן ספיקא דאורייתא לקולא דהלא כאן הוה איתחזק איסור דאחד כהן ואחד עבד הוה כמו ב' חתיכות אחד חלב וא' שומן ואיך יקח אשה לאחד מהם אם היא כשרה דלמא תישא לעבד ואם היא פסולה דלמא תישא לכהן כ"ז אם אנו דנין על הנשים אבל אם אנו דנין על האנשים אז הוה אצלו רק ספק אם עושה איסור בהאשה אשר לוקח אם נושא כשירה הוה ספק דלמא גם הוא כשר ואם נושא שפחה דלמא גם הוא עבד וספק מה"ת לרמב"ם לקולא לכך כ' הרע"ב האיסור על הנשים, ולכך לא כתב הרע"ב דספיקא לחומרא על אהא דאין מטמאין למתים, דשם הוה רק ספיקא דרבנן משא"כ כאן הוה ספיקא דאוריי' ולחומרא באיתחזק איסורא עכת"ד] וכתב וז"ל לא ירדתי לסוף דעתו מאי שנא הוא מהיא מאחר שנתערב בקטנותו ולד כהן עם ולד שפחה הוה לגבי דידיה נמי איתחזק וספק לחומרא כרמב"ם ריש פ"ח משגגות עכ"ל. אבאר בעזה"י דברי, הולדות שנתערבו אחד כהן ואחד עבד המה כשני חתיכות אחד חלב ואחד שומן שאסור לכל ישראל לשלוח ידו ליקח אחת מהחתיכות דהא יכול להיות שיבוא האיסור בידו כמו שיכול לבוא ההיתר בידו דהא אחת מהחתיכות בודאי איסור וספק כזה לא התירה התורה, דספק בחתיכה אחת ספק אם הוא חלב או הוא שומן דיש ספק אולי אי אפשר לבוא לידי איסור דשמא הוא שומן ספק כזה התירה התורה אבל אם בודאי היה כאן איסור כמו היתר אז לא התירה התורה להקל כמו בספק ממזר מותר ליקח אשה ישראלית דשמא אינו ממזר ולא יוכל לבוא לידי איסור באשה ישראלית וכן מותר לישא שפחה דשמא הוא ממזר ולא יוכל לבוא לידי איסור בשפחה וכן אם ישא היום ישראלית ולמחר שפחה עכ"פ בכל שעת בעילה אין לפניו רק חתיכה אחת ספק מותרת לו ספק אסורה לו. ונראה לי אפי' אם נתערב ממזר ודאי עם בן ישראל כשר כגון בד' נשים שילדו בבית אחד דהוה כאן איקבע איסורא (עיין במ"ל פט"ו מהל' איסורי ביאה הל' י"א בד"ה אך) היינו שבת ישראל אסורה בהם דהא המה כולם ספק ממזר דאיקבע איסורא דהא תשיג האשה הישראלית הממזר ודאי כמו שתוכל להשיג ישראל כשר אבל הזכרים הנתערבו מצדם ליכא איסור דממנ"פ כל אחד אם נושא שפחה דלמא הוא ממזר ודאי ואם נושא ישראלית דלמא הוא ישראל כשר, ובהנשים אין כאן ספק דהא ניכר לנו בנות ישראל ובנות השפחה, הספק הוא בגופו אם עושה בבעילתו איסור והוה כאוכל חתיכה ספק היתר ספק איסור שמותר לאכול החתיכה ספק שהוא חלב ספק שהוא שומן כך היא כאשר יבעל האשה ספק משכחת אצלו בבעילה זו איסור או לא, אבל האשה אסורה להבעל לו דהא הוא חתיכה אחת משני חתיכות שנתערב בהן העבד ואפשר שיגיע לידה העבד כמו הכהן והוה איתחזק איסורא ואסור להקל לתלות שיגיע לה הכהן אם היא ישראלית, הכלל האיקבע איסורא פועל להחמיר על שלא יבוא מחיוב בודאי להקל מכח ספק איסור דהא מונח לפניו בתוך התערובות ודאי איסור שיוכל לבוא לידו, אבל הבני תערובות דיש ספק בכח עצמותו אם יוכל לבוא בבעילתו לידי איסור כלל מה לי שהוא ספק ממזר בעצמותו כגון מספק גירושין או קידושין וכדומה או שגופו ספק אם הוא ממזר יען שנתערבו הולדות עכ"פ ספק בגופו ומהותו אם יכול לבוא לידי עבירה ואיקבע איסורא לא יפעול על הספקות ודו"ק. ועתה קמו דברי בעזה"י בשלומא הנשים אסורים ליקח מבני תערובות דהא הנשים נועדים לנו הישראלית אסורה בעבד והשפחה אסורה בכהן והזכרים המה נתערבו ואיקבע איסורא ואיך תבעל אשה לאחד מהם להקל דלמא הוא היתר לה שהישראלית תשיג הכהן ואשה פסולה משיגה העבד, מי יודע אם לא נהפוך הוא איך תקיל עצמה הלא בכה"ג שתוכל לבוא לאיסור כמו להיתר אסרה התורה אם האיסור מעורב בהיתר אבל אצל בני התערובות הנושא אשה הניכרת או ישראלית או שפחה איזה שיחפוץ ליקח יש ספק אם יוכל לבוא בה לאיסור אם נושא ישראלית דלמא הוא כהן ואם נושא שפחה דלמא הוא עבד (ומה איכפת לי' שחבירו ג"כ יקח אשה ישראלית או שפחה הלא הוא בעצמו יכול ליקח היום ישראלית ולמחר שפחה) עכ"פ בכל בעילה לא נוכל לומר שלוקח אחד מאיקבע איסורא דהא אין ספק בהנשים שניכרים וידועים לנו ויש ספק אם יוכל לבוא באשתו אשר נושא לידי שום איסור דדלמא גופו ומהותו כמותה האיקבע איסורא פועל שבר מחויב לא יטה להקל בספק שיש בו ודאי איסור בתערובות והוא בר חיוב בצד איסור אבל אין קביעות איסור פועל חומרא על גוף הספיקות בעצמם ולכן כתב הרע"ב האיסור על הנשים ולא על בני התערובות כי מה יפעל האיקבע איסורא בתערובות על כל אחד מהתערובות הכי משכחת שחבירו נבלל בו להיות בו בגופו איקבע איסורא ודו"ק. נא להתפלל עלי ועל ביתי הדש"ת ה"ק חיים סופר ב. בעזה"י, יום א' כי תשא תרמ"ו לפ"ק פעסט יע"א

עץ החיים יתן פריו לאיש ענף עץ אבות בן להגאון הגדול ליהודים בעהמ"ח מנחת חינוך ובעצמו עושה פרי הילולים המאור הגדול לממשלת התורה כבוד הרב ר' יצחק באבד נ"י

אחד"ש מכתבו עם דרישה וחקירה קבלתי היום, והיום אשיב בקצירות אומר כח ספר של אביו הגאון המפו'