מחנה חיים אבן העזר חלק ב יז

יוסיפו לחטוא שבע כחטאותיהם א"כ איפו אין סוף למחלוקת וזה עד מתי כך והבן

רבה פ' קרח וז"ל אמר ר"ל למה חלק קרח על משה אמר אני בנו של שמן בן יצהר שנאמר תירושך ויצהרך תירוש זה יין ויצהר זה שמן ובכל משקין שתתן את השמן הוא נמצא עליון ולא עוד אלא שכתוב אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ וכי יש לשמן בנים אלא זה אהרן ודוד שנמשחו בשמן המשחה אהרן נוטל כהונה ודוד מלכות אמר קרח ומה אלו שנמשחו בשמן בלבד נטלו כהונה ומלכות אני שאני בנו של שמן אינו נמשח ונעשה כה"ג ומלך מיד נחלק על משה עכ"ל

עמוקה החידה אשר דברו בזה כי שכל אדם יגיד לו שכהן הגדול מאחיו להיות ראש גולת אריאל הוא צריך להיות המעולה והמקודש מאחיו בכל פעולותיו ומעשיו ובכל דעותיו ומחשבותיו מבית ומבחוץ כזהב טהור כל אשר יבחר ד' בו להיות דמות כה"ג בשמים לכן הכהן הגדול מאחיו צריך להיות פי שנים ברוחו חכם בחכמת התורה אשר אם יורה משפטי ד' להעם יהי' אמרותיו ומדברותיו מתוקים ומשמחים אלקים ואנשים כמו היין המשמח אלקים ואנשים כחכז"ל "דברי תורה נמשלו ליין" וגם צריך הכה"ג להיות צדיק וטהור לב אוהב שלום שדבריו יהי' רכים משמן ומרפא לנפש "לוקח נפשות חכם" ויהי' שמו הולך לברכה "טוב שם משמן טוב" כלל גדול פי שנים ברוחו "אוהב את המקום אוהב את הבריות" ולרוב עיר פרא אדם יולד טבע האדם רע ולבו אכזר רק שכל אדם יחזיק במעוזו להתאבק בעפר רגלי ת"ח ללמוד חכמתם ותבונתם וגם יתאמץ לדבק בטהורי נפשות רודפי שלום עד שילמד המעלות ומדות טובות עד יעמוד לפני העם לכהן גדול "שפתי כהן ישמרו דעת תורה יבקשו מפיו כי מלאך ד' צבאות הוא" שיצא אדם לפעלו להיות תחת פרא אדם האדם הגדול בענקים וקרח התחכם ואמר אם ראוי' בני אדם להיות מלך וכה"ג אשר טבעם מתולדה רע רק שקלטו מן המעשים טובים ומידות טובות עד שהריחו ביראת אלקים כמה וכמה מעלות ביתר שאת שיבוא הגדולה למי שפי שנים ברוחו שנולד בטבעו להיות לוקח נפשות חכם וגם טבעו להיות איש טוב וישר שימצא חן לכה"ג וזה שרמזו בחידתם "אמר קרח אני בנו של שמן בן יצהר שנאמר תירושך זה יין ויצהר זה שמן" האב מזכה את בנו בכח כך מטבעו מבטן אמו הוא נוצר ונולד להיות חכם גדול אשר פירותיו ולמודיו דעותיו ומחשבותיו ישמחו אלקים ואדם כתירוש וגם הוא בן יצהר זה שמן שהוא יודע לקרב לבבות ולמשול על לבות בני אדם עד "בכל המשקין שתתן את השמן הוא ימצא עליון" שיש לו כח גדול להטות כל לבבות אליו עד שיהי' הוא עליון כמו ששמן צף על כל המשקין והוסיף לאמור לפתות לב השומעים "כתיב אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ וכי יש לשמן בנים אלא זה אהרן ודוד שנמשחו בשמן המשחה" שמטבעם מבטן אמם המה אינם כח שמן שיהי' שמם וזכרם לברכה בעולם רק נמשחו מבחוץ שהתהפכו טבעם מרוב למודם אשר הרגלו עצמם עד שבא בתוכם המעלות ומידות טובות כמו "ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו" ובכל זאת יען כי הלכו בדרך טובים "אהרן נטל כהונה ודוד המלכות" אם כן איפו "אני בנו של שמן" שאצלי כל מעלות ומידות טובות נולדו עמי מבטן אבי ואמי למה לא אהי' מלך וכה"ג הלא לי ראשית הבכורה "מיד חלק על משה" שגדולת ושלימות אהרן בא מבחוץ והקב"ה חפץ באיש אשר הקדישו מבטן אמו ולא ידע כי נהפוך גדול שכרו הכובש את יצרו ממי שנולד עם כל הכנות מועילות וכפועל אדם ישולם לו והבן זה

תנחומא פ' חקת על פסוק ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל וגו' ויאמר ד' אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמור וז"ל זש"ה בהתחברך לרשע פרין ד' את מעשיך על שנתחברו לרשע הזה לעבור בארצו חסרו לאותו צדיק לכן נסמכ' אסיפ' אהרן אחר פרש' מלך אדום עכ"ל

גדול השלום עד שבלאו שפתי חכז"ל מלספר כמה מעלות טובות שיש למעלות השלום עד שאמרו גדול השלום שמלאכי מעלה צריכין לשלום שנאמר עושה שלום במרומיו בכל זאת הוא דבר שנותן במידה ומשקל גדול השלום בין יראים וצדיקים וישרי לב אבל להיות רודף שלום בין צדיקים לרשעים ע"ז נאמר "הנה לשלום מר לי מר" כי ההתאחדות בין צדיקים לרשעים יפעל רק זאת שהצדיק ילמד מרשע וטרם שילמוד הרשע מצדיק דבר טוב כבר נתהפך הצדיק להיות רשע כמוהו כפי' אחי הגאון ר' נפתלי נ"י בספרו בחידת חכז"ל מ"ת פ' ח"ש "דרשה שרה צמר ופשתים בין יצחק לישמעאל שאמרה גרש האמה הזאת ואת בנה" הכוונה ששרה הבינה בשכלה שרק הפירוד טוב בין יצחק לישמעאל לא כאברהם שחשב להתאחד אותם כדי שישמעאל ילמוד לילך בדרך טובים כאשר יצחק יעשה היא אמרה שהוא כלאים זה בזה כשם שאסור לחבר צמר ופשתים לא יתאחדו יצחק וישמעאל אלא גרש האמה הזאת ואת בנה דפח"ח ונודע שאהרן הכהן הי' אוהב שלום ורודף שלום וממנו למדו בני ישראל לשלוח דברי שלום גם לעשיו הרשע הוא אדום ובאמת לא כן אין טוב להתחבר עם הרשע טב לאפושי בהלוכו להסב את ההר רק שלא לפתוח פיו בדברי שלום עם הרשע הוא אדום ולכן הראה ד' שמת שם אהרון הכהן להיות אות לדורות עולם עד היכן יהי' מידות אוהב שלום ורודף שלום שאם יעבור הגבול לפתוח שלום עם רשע אז נאבד מעלות ומידות אוהב שלום וזה "זש"ה בהתחברך לרשע" אם אתה אוהב שלום ורודף שלום עד שאתה מתחבר לרשע אז "פרץ ד' את מעשיך" כל המידת שלום אינו טוב עוד שהרי מת אהרן אחר שדרשו שלום אדום "לכן נסמכה אסיפת אהרן אחר פרשת מלך אדום" לדעת שאין לדרוש השלום רק בין צדיקים ותמימים וישרים והבן

תנחומא פ' בלק על פסוק קח את כל ראשי העם וז"ל ר"נ אומר א"ל הקב"ה למשה השיב להם ראשי סנהדראות ויהי' דנין כל מי שהלך לפעור א"ל ומי מודיען אמר הקב"ה אני מפרסמן כל מי שטעה הענן נקלף מעליו והשמש זרחה עליו בתוך הקהל ויהי' הכל יודעין מי שטעה ויתלו אותו עכ"ל

חדשים מקרוב באו המה האספסוף בבית ישראל המה חכמים בעיניהם אשר ירחיבו פיהם לאמור לאבותינו לא זרחה השמש השכל עיניהם כוסו בעב הענן משנות עולמים ולא ראו טוב בעמלם להנות מגן עדן חמדת עולם אשר הוא כשלחן ערוך לפני האדם להנות ממנו אבל לנו עינים פקוחות לראות את הטוב לפני האדם כי לא לחנם ברא הקב"ה תענוגי בני אדם ועוד יגדל עונם מנשוא שהמה המחטיאים הרבים לאמור לנו ניתנה הארץ להתהלך בה בארכה וברחבה בתשוקות ותאות אך אבותינו חטאו כי הי' סגורי עינים וטח לבם מהשכל ועל זה רמזו חכז"ל במס' תענית "אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא בשעת פטירתו