מחנה חיים אבן העזר חלק ב קסה

לכתחילה מותרת לינשא לכהן וא"כ מאי הוה שהיא קבלה חליצה הא לא הוה חליצה כלל ואין ברעש שעשו ממש כמובן

ואחר שירדתי לעומק העיון נ"ל שהוא רעש גדול והכהן צריך לגרשה ואשר יתן ד' בפי אדבר לפני יודעי דת ודין והמה יפסקו הדבר במתני' יבמות דף ס"ז ע"א בת ישראל שניסת לכהן ומת והניחה מעוברת י"ל למה נקט מתני' והניחה מעוברת שמשמע שבשעה שמת עברו מ' יום משעת הטבילה שאז אשה נקראת מעוברת שכבר נגמר יצירת הולד וגם נקטו והניחה מעוברת שלא יאכלו עבדים מפני חלקו של עובר שמשמע שכבר ניכר העובר אז לא יאכלו העבדים ולא נקטו רבותא יותר בת ישראל שניסת לכהן ומת לא יאכלו עבדים בתרומה שמא היא מעוברת ויש לעובר חלק לכן לא יאכלו עד שיעברו ג' חדשים ומכ"ש שנדע אם כבר היא מעוברת וצ"ע להבין

ונלע"ד לחקור והוא דלכאורה קשה כיון דרישא איירי שיש לאשת כהן עוד בנים רק שחיישי' שמא יהי' העובר זכר ויש לו חלק לפסול העבדים מתרומה והא כל דבר אוקמי' אחזקה והלא עד עתה היו לעבדים הנ"ל חזקת היתר לתרומה ואיך נוציא אותם מחזקה מכח ספק וצ"ע אמנם לק"מ הלא חזקת היתר דמעיקרא כבר נפסק כיון שמת אדונם הכהן ויש ספק אם יש להם אדון חדש שהוא כהן או אדון זר ואין להם חזקה כלל דירושת הבנים הוה כאלו קנו עבדים בשוק ואם העבדים לבנים שכבר נולדו וממילא קנה אותם אדונים כהנים ומותרים בתרומה ואם המה לעובר הזר הוה כאלו קנו אותם אדון ישראל ואסורים בתרומה אבל חזקת היתר ממה שאכלו כבר תרומה בודאי נפסק דהא הוא מת ואין לו עוד קנין בהם ולכן העבדים אסורים בתרומה והבן זה מאוד

אמנם לפ"ז יש לחדש דבר בעזה"י אם בשעת מיתת הכהן עדיין לא עברו על אשתו מ' יום משעת בעילה לו הגם שנתעברה עכ"פ עדיין הוה רק מיא בעלמא עיין דף מ"ט ולא נקרא עובר ועיין בש"ך ח"מ סי' ר"י שאפי' ירושה שבא ממילא לא קנה עד מ' יום דלא נקרא עובר וממילא בשעה שמת הכהן נפלו העבדים לפני הבנים שכבר המה בעולם ומותרין בתרומה דבכל אופן אפי' אם אמם מעוברת בכל זאת אין לעובר חלק בעבדים עדיין וממילא העבדים המה רק של בנים הקיימים והוים קנין כספו של כהן ואז אם יגיע יום ארבעים ויורש העובר בבטן אמו כפי חלקו ונפסק חזקת היתר שלהם בודאי אמרינן אוקמי העבדים אחזקת היתר שעד עתה היו מותרין לאכול מפני הבנים שכבר נולדו ועתה נולד הספק אולי העובר הוא זכר ואולי היא נקיבה ואז אמרי' אוקמי אותם אחזקת היתר ומותרין לאכול בתרומה ודוק וכן אם אין כאן בנים מכבר הי' מותרין העבדים לאכול בעבור המשפחה לכה"פ עד מ' יום ויש ספק אולי האשת כהן אינה מעוברת כלל ואוקמי העבדים אחזקת היתר ומותרין לאכול בתרומה עד שיהי' ניכר העובר ואז בין אם יהי' זכר או נקיבה אין עוד העבדים למשפחה ודוק

ולפ"ז נכון מאוד לשון המתני' דהנה בבת כהן שניסת לישראל דכתיב בתורה וזרע אין לה ושבה אל בית אבי' כנעורי' ודרשי' פרט למעוברת ואמרי' לקמן שמותרת בתרומה אפי' אם נידן אח"כ שהיא מעוברת היא מקולקלת ממ' יום ואילך אבל לא מקודם וכ' הרמב"ם בה' תרומות פ"ח שעד מ' יום לא נקרא עובר וממילא שלא נקראת האשה מעוברת דהא אנן דרשי' בנעורי' פרט למעוברת והבן ולפ"ז נקט רבינו הקדוש דווקא שהניחה מעוברת דכבר עברו מ' יום משעת טבילה בשעת מיתתו אז לא יאכלו עבדים בתרומה מפני חלקו של עובר דאולי מיד בשעת מיתת אדונם נפלו לפני העובר ואסורין בתרומה ודוק אבל אם בשעת מיתת הכהן עדיין לא היתה מעוברת שלא עברו מ' יום אז בודאי מותרין באכילת תרומה אם יש כאן בנים בעולם מותרין תמיד לאכול ואם אין כאן בנים מותרין עכ"פ עד שיהי' ניכר דאוקמי אחזקה ודוק: **(הג"ה ואולי יש לומר דכל חזקה הוה דווקא אם דבר זה הי' ראוי להיות נשאר כן עד עולם כגון בנגע שהנגע ראוי' להיות נשארת בדמותה ותבניתה אפשר עד עולם וכן חזקת פנוי' וחזקת אשת איש וכדומה ראוי' להיות נשארת כל ימי חיי' אבל כאן שבאו לרשות יורשין הקיימים רק עד מ' יום ואיך נדון אח"כ שיהי' עבדים מותרין לאכול גם מאז והלאה הלא כל כח חזקה הוא דאמרי' שלא נעשה שינוי ונשאר כמקדם וכאן גם מקדם היינו אומרים שיש להאשה זרע בבטן מבעלה רק הזרע אינו מזיק עד מ' יום וממילא אחר מ' יום הזרע מזיק ואותן מ' כבר עברו ממילא והבן זה

)** ואוסיף עוד דאפי' לשיטת העיטור וב"י בסי' ר"י בח"מ דסברו דגם קודם מ' יום זוכה העובר ניחא דקתני הניחה מעוברת דבעל העיטור כ' בפי' דדווקא אם ניכר העובר נחשב לולד אבל לא ניכר לא נחשב לולד ובודאי ניחא דקתני מעוברת ודוק

אך יש להעיר דכאן לא אזלי' בתר חזקת היתר יען דאיכא למיקם עלי' דמילתא אם נמתין ט' חדשים אז נדע אם העבדים מותרין לאכול בתרומה דוגמת סברת מהרש"א בדף ס"ט שגמ' פריך וליחוש שמא נתעברה והקשה הנ"ל נוקמי אחזקה ותי' יען דאיכא למיקם על דבר זה לא אזלי' בתר חזקה יעו"ש וה"ה הכא דאיכא למיקם עלי' לא אזלי' בתר חזקה

אמנם יש לחלק נ"ד מדברי מהרש"א דבשלומא לקמן אם נמתין ג"ח אז מבורר אם היא מעוברת ואסורה לאכול או אינה מעוברת ומותרת לאכול ובכה"ג לא סמכי' אחזקה דוגמא דלא סמכי' על חזקה היכא דאיכא לברורי אבל כאן בנ"ד דאיכא מחצה נקבות ומיעוט מפילות ויש רוב מלבד חזקת היתר אז במקום יש רובה וחזקה ואפי' ר"מ מודה דלא חוששין למיעוט נגד רוב וחזקה ועיין נב"י מהד"ת סי' קל"ט וא"כ איך אוסר ר"י ועכ"ח דאיירי המתני' באחר מ' יום דליכא חזקת היתר ודוק וכך אם אין בנים מקודם ואוכלים בשביל המשפחה לק"מ דיהי' אוכלים עוד עד ג"ח מכח חזקת היתר זה אינו יען דאיכא לברורי ולמיקם עלי' לא אזלי' בתר חזקה כסברת מהרש"א ודוק וראי' מר' ישמעאל בר"י דמתיר לאכול בתרומה דסמוך מיעוט דמפילות למחצה דנקבות והוה רוב וקשה נמתין ט' חדשים אלא פשיטא דאם יש כאן רוב לא צריך לאמתוני ורק בחזקה בלבד אין אנו מתירין אם איכא למיקם עלה דמילתא ועיין בנב"י א"ע סי' קל"ט ומכ"ש ברוב וחזקה שאז אפי' ר"י מודה ודוק

ובכל זה עדיין יש להשיב על מה שחדשתי דבאופן הזה מותרין העבדים לאכול הלא תרומה תלי' בקנין כסף של כהן וא"כ כיון דלאחר מ' יום הוה העובר יורש ואין לאחיו עוד חלק ונחלה בחלקו ולא אזלי' בתר הרוב לענין