מחנה חיים אבן העזר חלק ב קסד

אי היא כשירה או לא ואין כאן מקום לטעות וצע"ג (ומה שתי' תוס' עוד שם א"נ אחיו של מת קאמר נפלאת בעיני א"כ קשה ינקטו סתם ר"י אומר אין צריכה חליצה אחרת ור"ל אומר צריכה חליצה אחרת ונכלל בו בין הוא ובין אחיו ולא יזכירו כלל ב' תיבות מן האחין והוא פלא ונ"ל דלתי' הראשון יש עכ"פ קדימה לאחין אבל אם אחין של מת קאמר אז יש הברירה או הוא או שאר אחין ולכן נקטו זה הלשון ודוק ועיין רא"ש שכ' ג' תרוצים וז"ל והאי מן אחין לאו דווקא דה"ה נמי מצי איהו חלץ לה דחליצה קמייתא לאו כלום הוא ולא פקע זיקתו א"נ אחין של מת קאמר א"נ אע"ג דחליצה קמייתא לאו כלום הוא מ"מ הורע זיקתו והויא כאלו נתן גט ולא מצי תו חלוץ לה חליצה כשירה עכ"ל והנה בתי' הראשון קשה למה כ' ולא פקע זיקתו הי' לו לומר לא הורע זיקתו דגם אם לא נפקע עכ"פ יוכל להיות שהורע זיקתו ובתי' הג' יחדש דבאמת הורע זיקתו וצ"ע ולפמ"ש נכון דבזה מודה הרא"ש שגם לתי' הראשון יש להאחין דין קדימה רק שלא לטעות שאם אין כאן אחין לא תצטרך ממנו חליצה כלל דכבר נפקע זיקתו קמ"ל דלא ובתי' השני מחדש שיש לו דין שוה עם שאר אחיו ויכול לחלוץ אפי' אם יש כאן אחין ותי' הג' הוסיף שאם הוא יתן חליצה יהי' רק חליצה פסולה והגם שרא"ש פוסק כשמואל שחליצה פסולה פוטרת נפשה עכ"פ אם יש אחין צריכין המה ליתן חליצה כשרה ואם אין כאן אחין צריך הוא ליתן חליצה פסולה ועיין ברמ"א סי' קס"ד סעיף א' ובב"ש שם ודוק

היוצא מזה דעדיין אין כאן חליצה פסולה אבל אם יחזור ויתן החולץ הזה חליצה אז יתהוה חליצה פסולה אבל אם יחלוץ א' משאר אחין אז אין כאן חליצה פסולה ובזה פליאה נשגבה בעיני על הב"ש בסי' קס"ד סק"ז שכ' דלשון רמ"א שכ' וז"ל וי"א דלא יחלוץ לה הוא אלא אחד משאר אחין עכ"ל וכ' הב"ש הוא לאו דווקא דחליצה פסולה צריכה לחזור על כל האחין יעו"ש והוא פלא בעיני שאם אחד משאר אחין יחלוץ לה לא הי' מעולם כאן חליצה פסולה דהא חליצה ראשונה לא נחשב לחליצה כלל רק אם החולץ יחזור ויחלוץ לה אז יהי' כאן חליצה פסולה ואולי כוונתו לפי מה שהביא הרמ"א בסעיף א' דעת המרדכי שגם זה נקרא חליצה פסולה ה"ה הי' לו לכתוב כאן שצריכה חליצה מכל אחין ודוק)

ונלע"ד לתרץ הקו' והוא דרמ"א בסי' קס"ד מביא בשם המרדכי דחליצה מעוברת יש לו דין חליצת פסולה וצריכה חליצה מכל אחין ולכאורה נפלאת מאוד הלא לר"ל לא הוה חליצת מעוברת חליצה כלל וא"כ יחלוץ לה א' משאר אחין ומעולם לא הי' כאן חליצה פסולה אמנם סברתו כך דלר"ל ממועט חליצה מעוברת מפסוק ובן אין לו עיין עליו אם יש לו ומפסוק הזה ממועט רק שהחליצה לא יתיר אותה לחוד ותמיד יש עלי' עין ב"ד עד שתלד אבל עכ"פ הוה חליצה פסולה כמו חליצה בשמאל ולפ"ז פלוגתתם אי צריכה חליצה מן האחין הכוונה מכל האחין דלר"י הוה חליצה כשרה אפי' ולא צריכה חליצה אפי' מן האחין וכ"ש שמן החולץ לא צריכה חליצה עוד דממנ"פ אם חליצה ראשונה כשרה פשיטא דלא צריכה ממנו עוד חליצה ואם נטעה שהיא חלוצה פסולה א"כ היתה צריכה חליצה מן האחין ולר"ל באמת צריכה חליצה מן כל האחין דהוה חליצה פסולה ולכן נקטו עיקר פלוגתתם לענין אי צריכה חליצה מן האחין ודוק

ובזה מיושב פליאה נשגבה איך פסק הגהת מרדכי סוף גיטין שאם נחלצה בתוך ג' חדשים אפי' לא היתה מעוברת צריכה עוד פעם שנית חליצה איך נעלם ממנו דברי גמ' אשר הביא תוס' לראי' שאפי' מדרבנן אין צריכה עוד חליצה מדף מ"א יבמה שחלצו לה אחין בתוך ג"ח צריכה להמתין אבל אינה צריכה עוד חליצה וצע"ג ויותר פליאה בעיני הלא כל ראי' שהביא המרדכי שם המה מן התוספתא פ"ו דיבמות יעו"ש והלא שם בתוספתא באותו פרק כ' יבמה שחלץ לה יבמתה בתוך ג"ח צריכה להמתין עד סוף ג"ח עכ"ל ואיך ראה המרדכי חד תוספתא ולא ראה האידך דמהני החליצה בתוך ג"ח והוא פלא

אמנם נ"ל דמרדכי סובר דבאמת ממנו כבר פקע זיקתו אם חליצה ראשונה היא חליצה פסולה לא יוכל עוד לחלוץ חליצה כשרה וחליצה פסולה כבר היתה רק אם יש כאן אחין צריכה חליצה מן כל האחין אבל אם כל האחין חלצו לה אז כאשר היתה מעוברת או אם אין לה אלא יבם אחד אשר חלץ לה כשהיא מעוברת אז באמת אין צריכה חליצה עוד כי מה יוסיף פעם שנית חליצה פסולה וכיון שכבר חלץ לה לא יוכל ליתן עוד חליצה כשרה וזה שחקר המרדכי שם אי יחלוץ לה החולץ פעם שנית או יחלוץ לה האחין הכוונה אם נאמר דחליצת תוך ג' לא הוה חליצה כלל אז יוכל לחלוץ לה האי חולץ ולא צריכה חליצה מן האחין אבל אי חליצה ראשונה הוה חליצה פסולה ממילא נדע דהאי חולץ לא יוכל לחלוץ עוד כי מה יוסיף חליצה פסולה אבל צריכה חליצה מן כל האחין וע"ז השיב המרדכי דדרש זה הוה דרש דאורייתא כיון שאינה עולה ליבום אינה עולה לחליצה והוה כחליצה מעוברת דג"כ ממועט יען שאינה עולה לחליצה ה"ה שאינה עולה ליבום וצריכה חליצה מן כל האחין וממילא שלא צריכה חליצה מן החולץ הראשון אבל בגמ' דף מ"א נקטו יבמה שחלצו לה אחין היינו שכל האחין חלצו לה בתוך ג"ח ובתוספתא שחלצו לה יבמה שאין כאן אלא יבם אחד אז בודאי לא צריכה חליצה עוד כי מה יוסף אם תקבל חליצה פסולה ודוק

ולפ"ז מ"ש הב"ש בסי' קס"ד על הרמ"א שאם אין כאן אחין צריך הוא לחלוץ פעם שנית וכ' שהוא מבואר במרדכי ולפמ"ש זה אינו דמרדכי כ' זה בהשאלה אם נימא דחליצה ראשונה לא היתה חליצה כלל ממילא יוכל הוא ליתן חליצה כשרה אבל באמת דפסק המרדכי דחליצה ראשונה הוה חליצה פסולה אז מודה המרדכי אם אין כאן אחין לא צריכה ממנו עוד חליצה ודוק

וא"כ בודאי הציל חכם העיר את העלובה מן חבלי עגונה דאם לא תהי' מעוברת ואין כאן אלא הך אח שחלוץ לה לא תצרך לקבל ממנו עוד חליצה ובפרט במקום עיגון יש לסמוך על דעת המחבר ועיין בט"ז שחולק על המרדכי וגם אנו הארכתי בחידושי להקשות שא"כ דהוה חליצה פסולה א"כ מאי הקשה הגמ' לר"ל למה פסולה לכהונה ועיין גיטין דף כ"ד בכל אופן יפה עשה החכם דבר בעתו ודוק

אמנם לנידן שאלתינו אם הכהן צריך להוציאה לפום רהיטא משמע דלא צריך דהי' חליצה למעוברת וילדה ולד של קיימא דהא הי' חי ג"ח ומבואר להלכה פסוקה בש"ע א"ע סי' קס"ד סעיף ב' וז"ל החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת וילדה אם הולד של קיימא אין החליצה כלום הוא מותר בקרובותי' ולא פסלה מן הכהונה עכ"ל והוא ממשנה מפורשת וא"כ פשיטא אם נישאת לכהן שלא צריך להוציאה דאפי'