מחנה חיים אבן העזר חלק ב קנה

האשה אסורה להנשא אפי' רגע חדא הר"ז בכלל מוציא לעז ובפרט דיש חשש אולי ע"ז יחזור בו מליתן גט אחר ונמצא שהוצאנו לעז על הגט ולכן דעתי א"צ לומר לו כלום רק לומר לו שלא יהרהר על הראשונים ויכוין בגט זה עכ"ל

ונלע"ד ליתן עצה אם יהי' אלקים עמדי לעזרני למען כבוד שמו וכבוד תורתו כי יש לחוש שלפי סדר הגט האשה מזכרת כמה פעמים שם בעלי ונעשה הודאת בע"ד שהוא בעלה ואולי יעשה עכשיו הבעל מסירת מודעה בכל אופנים ויהי' מכשול ח"ו

ונ"ל לעשות כן שהמגרש צריך לבוא לב"ד ויאמר כך רבותי אני נתקשרתי עם פלונית בת פלוני אבל יש לי אשה אשר קדשתי לי בעדים כדת משה וישראל היא פלונית בת פלוני ולא אחפץ לעבור על חדר"ג לישא אשה שנית כיון שיש לי אשה על כן אני חפץ לגרשה וישלחו הב"ד אחר האשה ויאמרו לה הנה האיש הזה העומד פה אומר את אשתו והוא חפץ לגרשך התחפצי לקבל ממנו גט פטורין אז היא תשיב אני מבקשת מהב"ד שישלחו את האיש הזה לחוץ אבל לא תאמר לשלוח בעלי לחוץ רק הב"ד ישלחו האיש כי יש לי לדבר לפני הב"ד מבלעדו אז תעשה מסירת מודעה לפני עדים אתם עדי אני רוצה לשמוע לדברי הב"ד אם יאמרו שאני אקבל גט מהאיש הזה יהי' מאיזה טעם שיהי' בלבם אבל אני מוסרת מודעא אם אמור שהוא בעלי ואני אשתו ואחפץ לקבל גט וכדומה מהדבר אשר יהי' נשמע שאני אשתו שאין בה הודאת בעל דין כי הקב"ה עד בדבר שלא קבלתי קידושין רק פ"א לפני כך וכך שנים על כן כל הדיבורים שיהי' נשמעים שאני אשתו והוא בעלי ואקבל גט הכל רק שאני גומרת בלבי לקבל גט כאשר ציווני יען שפלוני בן פלוני אומר שהוא בעלי ואני אשתו ואשמע לקול ב"ד לדבר כל הדברים ולקבל הגט ברצון טוב כמו כל אשה המתגרשת מבעלה והעדים יכתבו ויחתמו מודעה הזאת והב"ד יקיים ואח"כ יהי' נכתב הגט ובזה הרווחנו שהוא עושה הודאת בע"ד שהיא אשתו ונאמן לגבי עצמו ואם יעשה עוד מסירת מודעה על הגט יהי' עליו חרד"ג לישא אשה והיא עשתה מסירת מודעה שאינה עושית הודאת בעל דין על עצמה שהיא אשתו ולא יוכל לקלקלה ואין כאן חשש שהב"ד עוברין על חדר"ג יען הוא עשה הודאת בעל דין שהיא אשתו אולי קדשה אותו מחדש על כן נותנים ומסדרים גט וגם לבעל יאמרו יען שאמרת שהיא אשתך וחפצת לפטור בגט אין אנו חוקרים איך ובמה היא אשתך רק תתגרשה בגט לגרש האישות ותתן גט כפי אשר כתבו גדולי ישראל ואח"כ יוציא הרב אגרת שכמה גאונים כתבו ליתן גט בשם האחר כנלע"ד

סוף דבר ראיתי במכתבו שהתפלא עלי למה בררתי פסק לברר שהאשה אינו מורדת תיפוק ליה שבפסק שני שלי כבר בררתי שמחל על הכל כאשר התפשרו עצמם עכ"ד ישמע פר"מ נ"י אם היתה מורדת לא מועיל פסק שני כי הגם בודאי חקר מקודם היינו שסופר שאשתו לא דר עמו וחפץ לגרשה אבל מאין יהי' יודע לספר מדין מורדת אשר לא שמע מעולם כלל וגם המחילה לא הי' מועיל כי הזכות בא למגרש בשעת גירושין לזכות בנדן שלה ולא מהני מחילה על דבר שלא בא לעולם כזה ודל"ב ואין כאן מקומו להאריך דברי הדש"ת עשיתי את שלי בעזה"י ויקבץ שני רבנים מפורסמים לצרף עמו ויגמור לטובה ויסתכל שלא יצא מכשול ח"ו בנתינת גט להחמיר כרצון דעת המחמירים דברי הדש"ת. סימן מג

שאלה אם יש שורת הדין למסדר הגט לשאול למגרש אולי עשה שבועה פ"א שלא לגרש את אשתו ופן ואולי נשבעת שבועה כזאת אנו מתירים לך כאשר נהגו מלפנים שהמסדר הגט שואל אם נשבעת פ"א לגרש אשתך אנו מתירין לך וחיישי' שלא יהי' הגירושין ע"י כפיה של שבועה ה"ה יש לנו לשאול שהוא נשבע שלא לגרש אשר מעכב הגירושין דיאמר הבעל אדעתא דהכי לא נתתי גט לעבור על שבועה

תשובה הגם שלפום ריהטא הדבר פשוט שהוא ק"ו אם חיישי' על חשש רחוק שיהי' נחשב ע"י השבועה כאונס על הגירושין מכ"ש שיש לנו לחוש פן נשבע שלא לגרש דאין בו לחקור כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני ועיין בתשובת נב"י מהד"ת סי' קכ"ט כמה טרח האי גברא רבה לסתור דין זה דמהני אפי' עבר על שבועתו ומכ"ש שאם עבר בשוגג דיש לחוש שיטעון אדעתא דהכי לא גרשתי על כן ראוי' לעשות כן שהמסדר יפרט לפני המגרש להתיר לו השבועה הן אם נשבע שלא לגרש והן אם נשבע לגרש וק"ל

אך הדבר יפלא א"כ איך נשכח זה מן המסדר סדר הגט בש"ע להזכיר זה הלא עיני כל ישראל עליו איך לא הרגישו אבות עולם שעיקר הזה חסר מן הספר וחס מלהזכיר שהי' בנעלם מדור דור דבר גדול כזה

ונלע"ד דבאמת הדין דלא צריך להתיר לו בפן ואולי נשבע שלא לגרש ואבאר טעם הדבר להבין טעם זקנים ודעת קדושים בעזה"י דלכאורה טעמא בעי מהכ"ת לחוש דלא נשבע לגרש ומגרש מחמת אונס ולא אזלינן בתר חזקה הא דגברא אוסר איסר על נפשו בשבועה ואם יש ספק אם אסר איסור על נפשו אזלינן בתר חזקה קמייתא שלא הי' גופו אסור בשבועה ואוקמי אחזקה דעדיין לא נאסר נפשו בשבועה וכי תימא היכא דאיכא לברורי מבררי' ולא סמכי' על חזקה עיין מג"א סי' תל"ז והי' די לשאול את פיו אם נשבע ויאמר לו אבל ליחוש עוד דלמא נשבע ושכח ולבקש ממנו שיתיר לו השבועה אם בפן ואולי שנשבע למה לי וצע"ג

ועוד קשה לי מהכ"ת לחוש שנשבע לגרש את אשתו עיין ברמב"ם בספר המצות מצוה ד' שיש מצוה לשבוע בשם ד' באמת ורמב"ן חילק דדווקא אם יש צורך לשבועה אז בתנאים ידועים שמשיא בתו לת"ח ומהנה מנכסיו אז הוא רשאי לשבוע בשם ד' והרב מגילת אסתר שמצדיק דברי רמב"ם בכל זאת ביאר באות ה' דמי שנשבע שיעשה דבר זה כגון לאכול או לילך שאין הכרח לפניו לשבוע אפי' מקיים השבועה הוא עון גדול ועל זה ספרו חכז"ל ברבה במדבר שנחרבו כל עירות לינאי המלך על שנשבעו שבועות אמת יעו"ש וא"כ מהכ"ת לחוש שהאיש הזה נשבע שיגרש את אשתו מה לי שנשבע שיאכל לחם או שנשבע שיגרש אשתו א"כ נוקי הגברא על חזקת כשרות שלא נשבע שבועת חנם וצע"ג

ויותר מזה נפלאת בעיני כיון שבזמן הזה יש חדר"ג שלא לגרש אשה בעל כרחה א"כ אין ביד האיש לקיים שבועתו דדלמא לא תתרצה לקבל גט ותשב גלמודה אם לא יחפץ להיות עמה וא"כ מהכ"ת לחוש שנשבע לגרש ואם לחוש שנשבע אם היא תתרצה לקבל גט יתן לה גט הוא בלי הבין מהכ"ת שנשבע על זה למלאות רצונה הלא מי יעכב על ידו גם אם לא ישבע וצע"ג.