מחנה חיים אבן העזר חלק ב קנד

כללי תורה שהיא זונה אז כופין אותו להוציאה (ועיין רשב"א ופנ"י ותב"ש אם אדם על עצמו נאמן אם יודע ברי אבל זה אין כח ב"ד) אבל בממון אם הודה לפני ב"ד אז ע"י שהודה לפני ב"ד נעשה מחויב ולכן כופין לו לשלם אבל אמר אשתו זנתה אין הודאה לפני ב"ד פועל יותר מאלו לא הגיד א"כ אין לבית דין יד בדבר והדברים ארוכים ואין כאן מקום להאריך

תבנא לדינא דבנידן דידן נמי כיון דב"ד אין יודעים לאסור האשה מכח הדברים שדיבר הבעל לו יהי' שיש שמץ שווי' נפשיה חתיכה דאיסור מה איכפת לן הלא בגביות עדות שבא לפנינו שם לא מצינו ריעותא לדון ולגמור שהיא אשתו ומה שדיבר בשווקים שהיא אשתו אין אנו אחראין ולנו מה איכפת וק"ל

נחזור לדברים הראשונים שם בטיב גיטין שאומר הבעל שיש לו שם אחר אברהם אז לפי דבריו היא אשתו והוא אסור באחרת על כן החמיר הגאון שימתין עד שתנשא היא אבל בנידן דידן מאותו טעם שהיא מותרת לאיש אחר הוא מותר באשה אחרת ודוק

(ב) ראיתי שכתב פר"מ נ"י שגדולי פולין כתבו שראוי' לנדות האיש הזה על שהוציא לעז על הגט ועבר על חרם דר"ת חלילה לי להרהר אבל הדבר נפלאת מה פשעו ומה חטאו של האיש הזה הרי לא הוציא לעז על הגט כלל רק סיפר אשר עשה באמת והביא עדים על דבריו והגידו בתורת עדות שגילה לפניהם שהוא לא תהי' מגורשת רק אחר כ"ח שנים ואטו יען כי הדין התורה אומר שאח"כ נתבטלו דבריו ואין בזה איחור זמן הגירושין יקראו להבעל וגם להעדים שמוציאין לעז על הגט ח"ו שיאמר כזה א"כ אתה מכשיל לעדים בעתיד לבוא אם ידעו מודעה לא יגידו עדותן ועיין מה שחששו חכז"ל בעדים בקידש החודש מכ"ש שיצאו מכשול ח"ו להרבות ממזרים בישראל דאטו הבעל והעדים נביאים לדעת אם יפעלו לפסול הגט בעדותם או יצא מגדולי ישראל פסק שהוא כשר ואותן גדולים שכתבו לנדותו לא אחזו שער הדין ובודאי לא כתבו כן אלא לפנים לפחדו לבעל כדי שיחפץ עי"כ ליתן גט שנית ואני אומר חלילה לנדות הן אותו או העדים ולא יזכר כלל שעבר על חרם דר"ת דנהפוך הוא מעולם לא הוציא לעז על הגט רק האמין שיוכל להתנות על הזמן ודוק

ויתר מזה נפלאת בעיני הלא פר"מ נ"י כותב שכמה גדולים כתבו שיהי' טוב אם יגרש פעם שנית א"כ על כרחך יש במודעה שעשה שמץ פסול ואיך ינדה אותו על שהוציא לעז הוא תרתי דסתרי אהדדי ולולא שאני חלוש וגם טרוד הייתי כותב פסק כנגד דעת זה אבל לא אוכל כעת עיין בש"ע א"ע סי' קל"ד ובב"ש ובט"ז שם וק"ל

(ג) עוד יצא פר"מ נ"י לחקור יען כי כמה גדולים כתבו אם אפשר להשיג שהבעל יגרש פעם שנית מה טוב על כן הוא נבוך אם צריך לבטל מקודם ההתקשרות עם הכלה אשר נתקשר ואעתיק שכתב וז"ל ואני מסתפק אם צריך להתיר ההתקשרות השידוך לפני הגט כי אפשר הוה כמו גט באונס אחרי שהתקשר בתנאי בחרם לישא את כלתו ועי"ז מוכרח לגרש והוא אונס מפני החרם שקיבל עליו בתנאים ועוד שנתן הרבה מתנות להכלה והשליש הנדן וא"כ אם לא יגרש לא תחזור לו המתנות והנדן וא"כ הוה כמו אונס ממון וא"כ לפענ"ד הי' נכון להתיר ההתקשרות ולהקנות זל"ז כמ"ש בסדר הגט אך כי זה בקושי' ולכן שואל אם אפשר אין זה מעכב כלום דהדין נותן לכופה לגרש והוה גט מעושה ע"י ישראל כדין סי' קל"ד ס"ה וממנ"פ אם הגט פ"א כשר הרי טוב ובאם לאו כיון שהוא גרם וביטל גט הראשון בידינו לכופו ליתן גט שני כמ"ש רמ"א סי' קנ"ד סי' כ"א אך נ"ד ל"ד להתם דאולי גם הגט הראשון הי' כמו באונס ואין לכופו שנית ולכן אני שואל אם להקפיד על זה אי לא זה ת"ד

לא ידעתי במה נסתפק אטו יש מי שמאנס אותו לגרש את אשתו ראשונה רק הוא מאנס את עצמו בעבור כלתו השנית שאין לו רשות לישא אותה כי אז גם היא תעבור עבירה אם תנשא לו ובידו שלא לגרש כלל אשתו ראשונה רק הוא מאנס את עצמו הן בעבור שלא יפסיד ממונו אשר נתן לה מתנות וסבלונות והוא רוצה להציל ממונו אבל אין זה מוכרח לגרש את הראשונה ולא יפסיד על ידי זה שלא יגרש אותה רק יפסיד ביד הכלה השנית אשר נתקשר ולא דמי למה שנזכר בסדר הגט שם יקנס יען שאינו מגרש אותה והוה הגירושין בע"כ אבל אם איש מעולם יאמר לו אצילך מהפסד אם תגרש את אשתך אשר אני שנאתה בוודאי לא הוה אונס וה"ה כאן הכלה השנית שונאה את אשתו הראשונה ובקשה שיגרש אותה והוא חפץ באהבה השנית ומגרש לראשונה מה אונס יש כאן והדברים פשוטים וברורים בעזה"י ואטו מי שעבר חדר"ג ונשא אשה שנית לא יכול לגרש יען שהוא מוכרח לגרש אחת ולא יוכל לגרש הראשונה עיין בא"ע סי' א' אם הראשונה חפצה בגט יגרש אותה וע"כ יען דהוא בוחר יותר בהשנית מגרש לראשונה והוא מאנס עצמו ואין זה אונס כלל ודוק ויעיין בתשובה שלישית שלי על דברי המבי"ט

אבל חלילה לכופו כי אז יהי' שני פעמים באונס כאשר העיר פר"מ נ"י ואוסיף נופך עוד זאת הוא לא ביטל ולא גרם רק חפץ לעשות עיכוב בזמן ואם מהני מה שדיבר לפני עדים א"כ לא מעולם לא נתרצה לגרש רק בתנאי זה ומי יכוף איש לגרש אשתו שלא ברצונו שתהי' לאלתר מגורשת ודוק

(ד) גם ראיתי לפר"מ נ"י נבוך כדת מה לעשות וכתב וז"ל אני שואל כשיבא לגרשה עוד הפעם אם ניחש עוד לחשש ברירה שכתב הנב"י קמא חלק א"ע סי' צ"ו שצריך הדיין להטעות ולומר לו שהגט הא' פסול הוא וכן נהוגין תמיד כשנותן שני גיטין שמטעין אותו בגט הב' ואומרים לו שנפסל הראשון וא"כ אני שואל אם כאן נמי נעשה כן לומר לו שפסולים גיטין הראשונים או א"צ להטעותו ובאמת שבקושי כאן להטעותו כי יודע שהגאונים התירו את הגט (ואפשר יודע בנפשו כי לא מסר מודעא כלל) וכתבו שהאשה מותרת להנשא וקצתם כתבו שהוא אסור משום דשחד"א ודמי למ"ש הנב"י תנינא סי' ק"ך דכשיזמין צורבא מרבנן שא"א להטעותו לית לן בה ע"ש, ועוד שנית נ"ל שאין לומר לו באופן זה שנפסל הגט דכי משום שהוא הוציא לעז על הגט אחר שיצא בהיתר וגזר ר"ת] בח"ח על כל מוציא לעז איך נאמר אנחנו ג"כ שהגט פסול ופן ח"ו נפגע בחרם ובשלמא כשנותן ב' גיטין זה אחר זה ולא יצא הגט בהיתר עדיין לא חל החרם דר"ת כיון שמסדרי הגט מסופקים ולבם נוקפם והוא גירש על דעת המסדרים אבל כשכבר יצא בהיתר ואירע אח"כ שאלה בפרט מחמתו שהוא הוציא לעז ובא"א בגט אחר הוא כשר דאיך נוציא לעז לומר שהוא פסול ושגם