מחנה חיים אבן העזר חלק ב קמז

הביטול וכשבא הגב"ע לכאן וגם שכתב שהקניתה לו כל המעות שלו בהודאה גמורה מעכשיו אז שלחתי הגט וקבלתה שם ברצונה כדת עכ"ל פר"מ נ"י

הנה אפי' כפי דבריו אחרונים אשר דרש במקום אצל המתגרש נראה אין כאן חשש אונס שהאשה השווה דעתה לאביה הגם שהוא רצה לכוף אותה שלא לדור עמו דאל"כ לא תהי' נחשבת לזרעו ויש ברמז אולי לא יניח לה ירושה ולא יעזור לה בכל זה פיה פתחה בחכמה שבעבור זה לא נתן לבה לשמוע לו שלא תדור עם בעלה אבל אחרי ראתה עיניה שאביה חיה לא יחי' ח"ו מרוב כעס וגודל צערו לכן בחרה בנפשה טוב להתגרש מבעלה כדי שישאר אביה בחיים א"כ מחמת כפיה של אביה לא נתרצית רק אונסה את נפשה איך תראה ברעה באבדן מולדתה הוא אביה אשר יכעיס וימות בלא עתו על כן אנסה את עצמה לקבל גט ברצון לעשות נחת רוח לאביה וא"כ אם כלל גדול הוא בכל הפוסקים שאונס דנפשי' לא הוה אונס אפי' באיש שאין מגרש אלא מרצונו עפ"י דין תורה אעפ"כ אונס דנפשיה לא שמיה אונס והוא מגמ' בב"ב דף מ' ובקידושין דף נ' ועיין בב"י א"ע סי' קל"ד ובח"מ סי' ר"ה והוא סברה ולא צריך גמ' דאונס דנפשיה לא הוה אונס דמה לנו על סיבות המביאים לידי רצון סוף סוף הוה רצון גמור ק"ו בן בנו של ק"ו שמה שאשה אנסה את נפשה לעשות נחת רוח לאביה וגמרה בלבה לקבל גט ברצון כדי שאביה לא יכעוס דהוה רצון ולא אונס כל מי שיחלוק על זה חולק על האמת אם מהני אונס דנפשיה באיש שצריך לגרש ברצונו מן התורה מכ"ש שנחשוב לרצון באשה

ולא עוד אפי' אם היתה משיבה לאביה אני מקבלת הגט כדי שלא תמחי את שמי מלהיות בין זרעך ג"כ הוה נחשב לאונסה את עצמה דהא אביה לא כפה אותה על קבלת הגט רק שלא תדור עמו ואם היתה חפיצה היתה הולכת לדור עמו ואביה לא יחשב אותה בין זרעו ומה שהוא אנסה את נפשה לבחור להיות נחשבת לזרעו מלדור עם בעלה א"כ הוה אונס דנפשי' ואין זה אונס אפי' באיש אם אביו הי' אומר לו כן שלא יהי' נחשב בין בניו אם ידור עם אשתו והוא בחר בעבור זה לגרש את אשתו הוה בודאי רצון גמור ודוק

וגם מה יפלא שעשתה זאת התורה אמרה על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו כי כן דרך איש שדבק באשתו ויעזוב אביו ואמו אבל באשה אינה טבע לעזוב אביה ואמה ויתדבק בבעלה ועיין רמב"ן בתורה פ' ויצא על פסוק אנכי אלך בבית אל וז"ל וספר יעקב לנשיו כל מה שאמר לו מלאך אלקים בחלום כי הכל פיוס להם שתלכנה עמו עכ"ל הרי שהוצרך יעקב לפייס נשיו שיעזוב את אביהם וילכו עמו כי אשה אל בית אביה ואמה וא"כ אהבתה אל אביה דחקת את הבשר להיות מקבלת גט ברצונה בלי אונס כלל ודוק

ולפ"ז נחשב שנתגרשת ברצונה הטוב שאין כאן כפיה כלל רק אונסה את עצמה יען שאוהבת את אביה גמרה בלבה וכן דברה בפיה וכן עשתה לקבל הגט ברצון גמור ודוק

ומה שטען המגרש כפי אשר כתב פר"מ נ"י וז"ל וטען ג"כ שהי' הגט באונס מחמת שלא רצו להחזיר לו את הטראטען שלו עד אחר הגט ע"כ טענת המגרש ופר"מ נ"י מעיד וז"ל ואמרתי אז למגרש אלו אתה אונס בשביל הטראטין אתן לך בכתב להשליש שיחזירו לך הטראטען שלך והשיב אז בשעת הגט ח"ו לא מפני זה אני מגרשה רק ברצוני הטוב וע"ז טוען עכשיו המגרש לא הי' ציית לדברי עכ"ל אין אני רואה בזה טענה לבטל הגרושין (א) הלא עשה הודאת בעל דין ואמר בפה מלא לא מפני זה אני מגרש רק מרצוני הטוב ועוד שהוסיף תיבת ח"ו שהוא הבנה שלא יעלה על הדעת מי הכריח לו להוסיף ח"ו הלא יכול לומר לא מפני זה אני מגרשה ומדהוסיף בכח גדול לאמור ח"ו הוא אות ומופת שלא מפני אונס מגרשה דומי' אם מכר שדה וקבל עוד אחריות אשר לא תבע הלוקח ומדהוסיף כח גמר וגירש ודוק (ב) כיון שהרב המסדר הגט שאל אולי אתה אונס בעבור הטראטען אני אכתב להשליש והוא אמר לו מפני זה אין אני מגרש רק ברצוני הטוב ועכשיו אומר שירא שלא יהי' ציית להרב הוא דברים שבלב אשר אין אדם מכיר באונסו רק הוא עשה אונס לנפשיה פן לא ישמע להרב והלא הי' בידו לברר להרב לכתוב להשליש ואם לא יתן לו בודאי לא הי' הרב נותן הגט לידו כדי ליתנו לה ומדלא הלך לברר הוא אנס את נפשו בפחד ולא שמיה אונס (ג) אולי הי' המדובר בשעת הפשרה ליתן כל הטראטין ממעות שלו וממעות שלה ביד השליש א"כ אין כאן סרך אונס כלל והכי נהוגין בכל בתי דינים שאחר הפשרה מרצון יושלש משני צדדים ביד שליש רק לא מצאתי לזה גילוי במכתבו לדעת בירור המעשה על כן לא אאריך לברר הטעם משום דניחא ליה להיות הן שלו הן שלה הגם אין צריך לזה בנידן דידן בעזה"י

וידע שיש להעיר בדיני קים לי אך אין צריך לזה בעזה"י אם יסכימו גדולי פולין אני נטפל עמהם ואקוה שדברי יש להם פנים בהלכה בחסדי ד' (ועיין מרשד"ם סי' שכ"א אם יכול אפיטרופיס לטעון קים לי' מחילה בטעות הוה מחילה יעו"ש) דברי הדש"ת. סימן מא אלקים יענה את שלום הרב הגאון כבוד הרב ר' יוסף שמואל גילערנטער נ"י אב"ד ק"ק קוטב במדינת נאליציען

אחד"ש אודיעהו כי קבלתי מכתבו שמבקש גם דעתי כנגד טענת המערער בדיני ממונות אחלק לו מה שחנני אלקים ואקוה שכל מבקש צדק יראה אשר עם לבבי שלא אחפץ לילך בגדולות רק לברר הלכה ברורה בעזר ד'

טרם אענה על נידון שאלת פר"מ נ"י אשר קם איש טוען בעבור המגרש כמה טענות (א) שהמגורשת תקבל בח"ח שמאסה בו ברצונה בלא כפיה מאביה ואמה ואם לא שתתן למגרש כל קרן נדוני' ח"י מאות כסף (ב) טוען המערער שהגט הי' באונס כפיה ע"י אביה שלא רצה להחזיר הטראטין (ג) עוד טוען שהיא לא נתרצית כל מה שעשתה הי' מחמת אונס אביה ואמה עד שמרדה בו קרוב לשנה (ד) רצה המערער להטיל ח"ח על אביה ואמה אם לא העלים כלום מן חפצים ומתנות המגרש אדברה וירויח לי בשורש אחד במורדת בעזה"י

ונראה לבאר בעזה"י דנפלאת בעיני דאמרי' פרק נערה דף מ"ח אמר ר"פ האומר אי אפשר אלא אני בבגדי והיא בבגדה יוצא ויתן כתובה כתב השמ"ק בשם הריטב"א וז"ל פי' ואעפ"י שעושה כן לצניעות ה"ה כשהיא