מחנה חיים אבן העזר חלק ב קמב

הי' שתהא האשה מרוצית וחששו הגאונים אפי' אם נשבעת שלא תקבל אבל בודאי אם עושה ערמה שתקבל הגט אנן סהדי שאם ידעת מהערמה לא תקבל הגט האיש הזה עבר על חדר"ג והוא ברור כשמש בעזה"י

ומעתה הלא יש להבעל חזקת כשרות שלא יעבור על חדר"ג שהוא איסור דאורייתא כמבואר בכל ראשונים ופוסקים א"כ הגם שאמר לעדים שידעו שהוא ילך בערמה ויגרש אותה באופן שלא תהי מגורשת רק אחר ל' שנים הוה כאלו אמר דעו שאלך ואגרש אשתי בע"כ ואעבור על חדר"ג וכיון שגירש אח"כ ואמר סתם הרי את מגורשת ממני שהוא לשון אשר משמע לאלתר והיא מרוצית לקבל הגט אמרי' אוקמי לגברא על חזקת כשרות והתחרט בלבו על שאמר שיעבור על חדר"ג וגזים איניש ואמר שיעשה עבירה ואינו עושה וכן האיש הזה אמר שילך לעבור עבירה ולא עשה אלא הסכים בלבו לגרש בזו הרגע גירושין גמורין כאשר אמר בפה מלא הרי את מגורשת ממנו ואת מותרת לכל אדם דמשמע מזו הרגע א"כ אנן סהדי דגמר בלבו לגרש אותה מיד טרם שיעבור על חדר"ג ודוק

ואין להשיב דממנ"פ אם גמר בלבו לגרש אותה מיד א"כ איך הוציא לעז על הגט שהוא ג"כ חרם דר"ת ותלמידיו וכיון שאיתרע חזקתו חיישי' דעבר על חדר"ג וגירש בע"כ נ"ל דלק"מ דכלל גדול דאוקמי גברא על חזקתו והשתא איתרע ולא מקודם עיין ש"ך יו"ד סי' א' ס"ק ח' בשחט ואח"כ המיר דכל מה ששחט מקודם כשר ה"ה כאן אמרי' השתא איתרע ועבר על החרם ולא בשעת גירושין ודוק

ועוד דר"ת גזר שלא להוציא לעז שהגט פסול או בטל והבעל הזה לא מוציא לעז כלל על הגט נהפוך הוא שאומר כשר והיא מגורשת בו לאחר ל' שנים אבל אם אמת שלא גירש אלא לאחר ל' שנים עבר באמת על חדר"ג שגירש אשתו בע"כ ואמרי' אוקמי' אותו על חזקתו וגרש אותה מיד כפי רצונה ודוק

אך אני נבוך אם אמת שגירש אותה על אחר ל' שנים ועד אז היא אשתו א"כ עבר עדיין חדר"ג דבשלומא אם כבר נפעל הפעולה שהיא מתגרשת אז עבר הוא על החרם שלא לגרש בע"כ אבל כל זמן שלא חל הגירושין עדיין לא עבר החדר"ג בכל זאת המעיין בצדק יראה שגזר הר"ג על מעשה נתינת הגט בע"כ כיון שנתן גט ליד אשה שלא מרצונה וק"ל

וגם זאת לא אכחד דאין לומר דנאמן לשווי' נפשו רשע להציל אותה וגם האיש אשר יחפוץ לקחתה או שלא תאמינה שהיא פנוי' לזנות וכדומה דוגמת סברת תוס' בב"מ לא אכלתי שוגג אלא מזיד כבר הארכתי דזה דווקא אם עכ"פ יש עדים שעשה המעשה העבירה רק לא ידעי' אם שוגג או מזיד אז לא נשאר רק לחקור איך נאמין לו שהי' מזיד ולא שוגג אמרי' דלא יחפוץ לחטוא עוד על כן מאמינים לו שהמעשה הי' במזיד כיון דראינו שאכל שנעשה ריעותא אבל אם לא ראינו ריעותא כלל ואחד יאמר אני עשיתי יינך נסך אינו נאמן לעשות עצמו רשע הגם שאומר שלא יחפץ לחטוא להציל חבירו משתיית נסך או אם אשה אומרת שזנתה אמרי' אין אדם משים עצמו רשע הגם שאמרה שלא תחפץ לחטוא בבעילתה לבעלה יען דהא לא ראינו בעינינו ריעותא שמביא לידי ספק ועיין פי' משניות סוף נדרים ורש"י בכתובות דף כ' שאין אדם משים עצמו רשע הוא מכח חזקת כשרות אבל אם ראינו שאשה נבעלת ולא ידענו אם תחילתה באונס או ברצון אז נאמנת שהוא היתה מזידה דהא ראינו ריעותא והארכתי בזה בתשובה כי לדעתי הוא יסוד גדול וק"ו בנידן דידן שמבקש ממון אז בודאי אין נאמן שהי' רשע וחפץ להציל אחרים מאיסור כי דמו בראשו ודוק (ועיין ברשב"א במשמרת הבית בשער התערובות ובמשנ' למלך הל' מלו' ולוה שנסתפק)

ולא אוכל לעצור בקולמסי שלא אזכיר עוד הלא כבר בארתי דהא מודה בפיו דהלך לגרש כי לא יוכלו לדור יחדיו רק גילה לפני עדים שחפץ שהגירושין יחולו אח"כ ברוב שנים וכיון שזה היה גירושין בע"כ לא מהני שליחות דהוה תופס לבע"ח במקום שחב לאחרים כאשר העיר הנב"י בא"ע סי' ב' א"כ גט זה שהי' ע"י השליח על נתינה בע"כ יהי' הגט בטל מן התורה והלא חפץ שיהי' ע"י גירושין ואמרי' סתמא כיון אם לא יוכל להיות עכ"פ גט מעלי' ניחא לי' שתהי' מגורשת לגמרי כאשר אמר שלא דיבר דבר אשר יבטל או יזיק לגט ומהכ"ת שגזם וכיזב בב"ד (ועיין ברא"ש אם השאיל טבעת קידושין) ואין פנאי להאריך והי' בדעתי להעור בדיני תנאי ותנאי כפול אך אני חלוש וטרוד ויען שראיתי שהכל בטל בביטל מודעה ונשאר הגט כשר מנעתי מלהאריך

סוף דבר הכל נשמע שהוספתי הערות להעדפה כי במה שבארתי שאין מודעה כזאת מבטל גט כלל דהא סותרת ועוקרת מה שדבר בפיו והוה דברים שבלב אינם דברים ואין כאן אנן סהדי כלל דהא לא ביטל הגט לגמרי נהפוך הוא דחפץ לגרש ומה שמבקש שתהי' עוד אשתו על זמן לא שייך דאנן סהדי וגם זאת שאין במודעה הזאת מודעה על ביטל מודעה ואין כאן חשש כלל ובפרט לצרף שיטת רבינו האי גאון וגם שיטת הגהת מיימונית דצריך להיות כת אחת וגם אינו נאמן לעשות עצמו רשע שעבר על החרם דר"ג והתול בב"ד ולגרום להם להיות נטפלים לעבירה לכן אחרי אשר כתב פר"מ שכמה גדולים התירוה להאשה גם אני מצרף עצמי להיות נטפל לעושי מצוה אבל אם לא הורו הגאונים עלי לבדי אל יסמוך כי איננו כדאי דברי הדש"ת

אחרי ימים רבים זכיתי שבא לידי ספר דברי אמת ומצאתי בעניני גיטין סימן ד' שדעת רבינו ישעי' שגלה דעת בגטין מהני קודם נתינתו הוה כמו תנאי יעו"ש שהאריך והביא גם חולקים על זה אבל אפי' לרבינו ישעי' ודעמיה נ"ל היינו אם גילה דעתו בב"ד בשעת נתינה אבל גילה דעת חוץ לב"ד לא הוה תנאי כי עם מי התנה וק"ל. סימן מ עץ החיים יתן פריו עלי ראש גבר הרב הגאון היושב על כסא מדין הרב ר' יוסף שמואל געלערנטנער ב"י אב"ד דק"ק קוטב יע"א במדינת גאליצען

אחד"ש אשמור מוצא שפתי בעזר ד' להשיב על פרטי דברים על טענת הבעל לבעל הגט מתוך טענותיו שהיא היתה אנוסה בגט וגם על כמה טענות של הבעל המגיע לממון אשר מבקש לבטל הפשרה אבל על טענות המערער שחושב לדין בה דיני מורדת לא אשיב כעת אולי בין הזמן חזר בו המערער לראות בביטולם ואם לאו יודיענו ואשיב כאשר יתן ד' בפי

טרם אשיב על פרטי דברים אשר ראיתי להציע ולברר דרך כלל מה נקרא פשרה בטעות ומחילה בטעות שחוזר