מחנה חיים אבן העזר חלק ב קלו

בחנם לא יתן גט ולא יצטרך לכתוב מודעה אלא וודאי אנוס הוא ומשו"ה תקנו בגיטין דלא למיכתב גיטין עד שיבטל הבעל כל מודעות שמסר עכ"ל והקשה קצו"ח מאי מהני ביטול המודעות שיבוטל המודעה הראשונה אבל מכח המודעה הלז ידעי' שהוא אונס והוא כמו בתלוי ויהב הגם שביטל המודעה המתנה בטילה דעכ"פ ידענו שהי' מתנה באונס כמו שמבואר ברא"ש בב"ב סברה הנ"ל במתנה ותי' בדוחק דרשב"ם קאי על הנך דכופין להוציא בגט וכל הרואה יראה דלשון הרשב"ם לא סבול דא דכתב ומשו"ה תקנו בגיטין דלא למכתב וכו' והקו' גדולה

ונלע"ד לתרץ בעזה"י דלכאורה קשה מאי מהני מודעה אם לא מפורש האונס מה הוא דנוכל לברר אם זה האונס הי' בשעת נתינת הגט דיש הוכחה שהי' אצלו אונס דאל"כ לא יתן גט ולא יצטרך לכתיבת מודעה דלמא באמת בשעת כתיבת מודעה הי' אונס לפניו שיצטרך ליתן גט אבל בשעת כתיבת הגט לא הי' עוד אונס ההוא לפניו וגירש ברצון ואפי' אי הי' העדים כותבים ידענו בהאי אונס דפלניא אעפ"כ יוכל להיות שנתבטל האונס וגירש אח"כ ברצון ותהי' עכ"פ ספק מגורשת חוץ אם נזכר האונס בשמו ונברר שהי' האונס בשעת הגע אז הגט בטל אפי' ריח הגט אין בו אבל אם אינו מפורש האונס יהי' ספק גט ומכל הפוסקים מבואר דבטל לגמרי והיא אשתו וצע"ג

אמנם לק"מ דחזקה דאורייתא כל דבר אוקמי אחזקה וכיון מכח כתיבת מסירת מודעה אנן סהדי שהי' אז אונס לפניו שמוכרח לגרש שלא ברצון נפשו ואוקמי האונס על חזקתו דבשעת הגט הי' האונס עדיין במקומו והיא היתה בחזקת אשתו ואמרי' האונס נשאר בחזקתו והיא נשארת בחזקת אשת איש הגם שאפשר שנתבטל האונס ונתבטל חזקת אשת איש אוקמי' הכל על חזקת קמא ודוק

אך כל זה אם לא ביטל המודעה קודם הגט רק אח"כ נודע שהבעל מסר מודעה מקודם אוקמי' האונס על חזקתו אבל אי מבטל המודעה קודם נתינת הגט ואומר שברצון מגרש אז אמרי' הן אמת בשעת מסירת מודעה הי' לפניו איזה אונס רק בשעה שבא ליתן הגט נסתלק האונס ומגרש ברצונו והגם שאח"כ בא לפנינו מסירת המודעה שעשה מקודם ולא מצינו בהמודעה שידעון ביה באונסו כדי לברר מפיהם איזה אונס הי' לדעת אם הי' האונס עדיין בעולם בשעת נתינת הגט והגם שידעינן שהי' בודאי איזה אונס בעולם אשר בעבורו צוה לכתוב מודעה זה לא יזיק דהא ביטל המודעה אח"כ ועשה הודאת בעל דין שנסתלק האונס ההוא טרם שנותן הגט והודאת בעל דין קודם המעשה כתיבת הגט התחלת מעשה הגירושין כמאה עדים והיה גט מעלי' אבל שם בתלוי ויהב הגם שביטל המודעה פעל כאלו לא הוה מודעה עכ"פ ידעינן מאונסו דתלוי ויהב וממילא בטיל המודע' דאלו לא ידעי' מאונסו אז באמת מתנותו הוה מתנה אם בטיל המודעה כמבואר ברא"ש ודוק

תמצית הדברים במתנה אנו ידעי' מאונס הגם שנתבטל המודעה האונס נשאר במקומו אבל בגט דלא ידעי' מאונסו רק מכח הוכחה שעשה מודעה ע"כ הי' אז לפניו איזה אונס וכיון שביטל קודם נתינת הגט המודעה הוא הודה על עצמו שנסתלק האונס ולא נשאר לפנינו שום מודעה ודוק

רק אי הי' מברר אז לפני עדים אונסו ויש לברר שבשעת הגט הי' עדיין אותו אונס בעולם אז בוודאי לא מהני ביטל המודעה שעשה כקו' הקצו"ח דעכ"פ נשאר האונס והוה תלוי ויהב ויתבטל הגט וכנגד זה לא תקנו חכמים ביטול המודעה קודם נתינת הגט דלא יהי' בטל הם תקנו רק אם אי אפשר לברר כגון שמסר מודעה רק שהוא אונס ולא גילה אונס לעדים דאז יהי' נקל לעורר בשקר אחר נתינת הגט דאולי נתבטל האונס ונתן גט ברצון ואח"כ עושה עלילות בשקר לקלקל אותה או לעגן אותה אבל אם הוזכר האונס ויש לברר שהי' בעולם האונס יתבטל הגט באמת ודוק

שוב התבוננתי לחקור שאפי' אם יגולה שידעו עדים באונס אעפ"כ הגט כשר כדת וכדין דאמרי' בגמ' בב"ב דף מ' מודעה דמאי אילימא דגיטא גילוי מילתא בעלמא היא ויש לנו ב' פירושים בזה (א) מדחזינן דטרח למסור מודעה ואי לא חפץ לגרש מי הכריח אותו לכתוב גט ולמסור מודעה אלא ע"כ שהוא אונס בדבר ואנן סהדי שיש אונס לפניו שיהי' מוכרח ליתן גט ומגלה דעתו במודעה שיהי' רבים יודעים באונסו שלא יחפץ לגרש ואעפ"כ הוא מוכרח במעשיו כאשר ביאר הרשב"ם בד"ה גילוי מילתא היא וז"ל כלומר הרבה בני אדם יוכלו לידע אונסו דכיון דאינו מקבל ממון במתנה וגט זה שנותן אם איתא דניחא ליה ליתנה מדעתו למה לו למסור מודעה ואי לא ניחא לו ליתן למה לו ליתן גט ומתנה אלא וודאי נאנס בגט ובמתנה זו עכ"ל הרי שפתיו ברור מללו דרבים יודעים באונסו מדטרח בכפלים למסור מודעה וליתן גט ולכן כתב הנמ"י וז"ל גילוי מילתא בעלמא כלומר בגילוי דעתו לחוד סגי ואין צריך לפרש עונשו דסברא הוא שאם אין לו אונס אלא מרצונו יהב אמאי מוסר מודעה לבטל הדבר ולא דמי לזבינא כדפרשנו לעיל עכ"ל (ב) מדמסר מודעה ואמר שהוא אונס על מעשה הגט אשר יעשה הגם דלא מגלה לעדים אונסו ואולי אין כאן אונס כלל שמחשב איזה דבר לאונס אשר אם גילה דעתו לפני עדים הי' שוחקים עליו לחשוב זה לאונס כלל או אפי' יגלה לן הוא בעצמו אח"כ שלא הי' לפניו אונס אעפ"כ שאמר שהו' אנוס הגם שאינו אנוס גילה לבו בדבריו שאין בלבו לגרש אותה וכל מעשיו אשר יעשו המה שלא לשם גירושין וא"כ אין זה ספר כריתות כלל ועיין בש"מ שהביא בשם ר' יונה גילוי מילתא בעלמא היא וז"ל והרב רבינו יונה ז"ל כתב אילימא בגט ומתנה גלוי מילתא בעלמא הוא כלומר הרי הוא מגלה דעתו במסירת המודעה שאינו נותן מתנה זו בנפש חפיצה ולא ניחא לי' דליקני' והרי המתנה בטילה בכך ולא דמי לזבינא דכיון דמקבל זוזי גמר ומקני ומה שהוא מוסר מודעה כדי שיוכל לבטל הדבר כשיהי' לו מעות ואפי' במתנה טמירתה אמרי' שהיא בטילה וכ"ש זו ואעפ"י שנודע הדבר שאותו מודעה שמסר בפני עדים דברי שקר הם הוי' מודעא לבטל המתנה וכן דעת הרמב"ם ז"ל ע"כ מתוס' לשון רא"ש עכ"ל הרי שביאר באר היטב הגם שידענו שהכל שקר שלא הי' אונם לפניו כלל אעפ"כ בטל המתנה שהרי גילה דעתו שאינו נותן המתנה בנפש חפיצה ולא ניחא ליה דליקנו וה"ה בגט כן הדברים כמו שכתב הרה"מ בפ"י מהל' גירושין הל' י"ט וז"ל וביאר רבינו בכאן שמסירת המודעה הוא שאומר שהגט שיכתב בטל הוא וכתב הרמב"ן וז"ל זה אמת ואין בו בית מיחש וכן מתבאר בגמ' פ' חזקת הבתים שמודעת הגט אפי' אין לו אונס כלל היא וכן כתבו מקצת מפרשים שאפי' תלה מודעתו בדבר ונמצא