מחנה חיים אבן העזר חלק ב קלה

שהיא היתה מורדת ותפסיד נדוני' שלה ומבקש שבועות חמורות הן מאבי והאם המתגרשת וגם מבקש שבועה מהמגורשת עצמה וד' יאר עיני בתורתו לדין דין אמת לאמיתו שלא אבוש בעוה"ז ולא אכלם בעוה"ב ח"ו

שאלה באיש אחד שגירש ואח"כ נסע למקום שיש שם ב"ד והביא עדים שמסר מודעא הזאת וזה העתיק הגב"ע מפוסטין במותב תלתא כחדא הוינא ואתא ישראל בן מרדכי וחיים מרדכי בן משה מוויזניעצא ואסהידו קדמנא בזה הלשון מיר זענין געשטאנין בייא דער ברוק איז געקומן מ' הירש נ"י אין האט צו אונס געזאגט איר זאלט וויסן איך מוס מיך געטין מיט מיין ווייב איך מוס מיך געטין ווייל עס איז קיין וואנינג צווישין אונץ מיין געלד וויל מאן מיר ניכט ארויס געבען אובער דען קומט מיט מיר קיין קוטב איך דארף אייך האבען בשעת הגט זענין מיר געגאנגען קיין קוטב האט ער אונץ געהייסען ווארטין אין דרויסען וויר זאלין קיקין דורך דען פענצטער ביס ער וועט אונץ רופען וויא דער גט איס שאן געוועזען אפגעשריעבען איידער ער האט איהם געגעבן ליד השליח איז ער צו אונץ ארוס געקומען אונד האט צו אונז געזאגע בזה הלשון איר זאלט וויסען אז דער גט איז פארטיק נאר איך גט זיא באופן אז זיא זאל הערשט זיין גיגעט פון מיר הערשט נאך דרייסיג יאהר פין זמן הגט אח"כ הלך לבית ונתן הגט להשליח אזא זאג מיר בתורת עדות באליו"ע אין מיר קענען שווערין אויף דעם כ"ז העידו אחר שאיימנו עליהם בכל מיני אימה כחק חכז"ל ואנחנו מקיימים ובעה"ח כ"ג מנחם תרל"ב פה פיסטין הק' מרדכי יאליס אבדק"ק פיסטין ונאום יעקב בן אורי ונאום משה בן מרדכי עכ"ל הגב"ע ממסירת מודעא ושאל אם צריכה גט שני ופרטי השאלה יבוארים אי"ה בתוך התשובה

תשובה הדבר בסבך הספיקות וד' יאיר עיני לראות נפלאות מתורתו הקדושה להוציא לאור דין אמת לאמיתו בעזה"י

הנה לכאורה יפלא בסדר הגט אות כ' וז"ל יאמר הבעל בפני העדים הנני מבטל בפניכם כל מודעא ומודעא דמודעא ומודעא דנפקי מגוי מודעא דמודעא וכל דברי שמסרתי שהם כשיתקיימו גורמים לבטל הגט הרי הם בטלים וכן אני מעיד על עצמי שלא מסרתי שום דבר על הגט שיופסל מחמתו והנני פוסל כל עד או עדים שיעידו שמסרתי או שאמרתי שום דבר על הגט שיורע כחו מחמתו עכ"ל וכן באות כ"ג כ' הרמ"א וז"ל גם שלא ידבר מעניני הגט עד אחר הנתינה כדי שלא ידברו דברים המביאים לידי ביטל הגט עכ"ל ובאות ע"ו כ' וז"ל ואם יצא הבעל מלפניו בין כתיבה ולנתינה ישביענו החכם המסדר בשבועה שלא ביטל הגט בשום ענין ושלא מסר שום מודעה ולא אמר שום דבר שיגרום ביטול הגט עכ"ל ועיין אות כ"ו הרי מבואר שחששו רק על ביטול או פיסול הגט ע"י מודעה או דיבור של בעל ולמה לא חששו על שמא עשה מודעה או דיבר דבר שלא יחול הגט מיד רק אחר מועד מועד וחצי אחר עשר שנים או עשרים שנים או שלושים שנים והוא פלא גדול

ונלע"ד לבאר הדבר בעז"הי כי הכל יפה עשו בעטם עט סופרים כי נמוקם עמם שעל זה ליכא חשש כלל אפי' מסר מודעה או דיבר לא יזיק לגט כלל ולא צריך הבעל לבטל אשר מסר מודעא או דיבר

הנה טרם כל נ"ל לעמוד בעזה"י על דברי הרמב"ם הנפלאים מאוד בפ"ו מגירושין בהל' י"ט והל' כ' שכתב וז"ל וכן אם אמר בפני שנים כל גט שאכתוב לפלונית אשתי בטל הוא וכל דבר שאבטל בו מודעא זאת הרי הוא בטל וכתב אח"כ ונתנו לה אעפ"י שביטל המודעא קודם שיכתב הגט הרי גט בטל א"כ מהו תקנת דבר זה שיאמרו לו העדים קודם כתיבת הגט אמור בפנינו שכל הדברים שמסרת שגורמין כשיתקיימו אותן הדברים לבטל הגט הרי הן בטלים והוא אומר הן עכ"ל דבריו נפלאים מאוד ואסדר הקו' באותיות (א) כפי הבנת הרא"ש שהובא בכ"מ שכוונת הרמב"ם שביטול מודעה סתם לא מהני דנשאר אז מודעה דמודעה על כן צריך לעשות ביטל כל מודעא דמודעא יעו"ש א"כ מאי הוקשה לכתוב וז"ל א"כ מהו תקנת דבר זה עכ"ל דנראה כאלו כמעט לא ידע עצות בנפשו לחדש עצה עמוקה הלא דברים פשוטים כשם שהוא עשה מודעא דמודעא לבטל כן יעשה ביטל על כל מודעא דמודעא (ב) למה צריך הרמב"ם לכתוב וז"ל שיאמרו לו העדים וכו' עד הרי הן בטלים עכ"ל הי' לו לכתוב מהו תקנת דבר שיאמר הבעל קודם כתיבת הגט שכל הדברים שמסרתי שגורמים כשיתקיימו אותן דברים לבטל הגט הרי הן בטלים וממילא ידענו אם לא יודע מעצמו לדבר כן יהי' אומרים לפניו לאמור כן ולמה כתב הרמב"ם שיאמרו לו העדים וכו' והוא אומר הן וצע"ג (ג) דברי הרמב"ם אינם מסודרים ח"ו כך הי' לו לכתוב אמור לפנינו כל הדברים שמסרת כשיתקיימו אותן גורמים לבטל הגט למה כתב באמצע תיבת גורמים כל הדברים שמסרת שגורמים כשיתקיימו וכו' וצע"ג (ד) מאי זה הבנה שגורמים כשיתקיימו אותן דברים לבטל הגט עכ"ל הלא הרה"מ הביא בהל' י"ט דרמב"ם סובר כרמב"ן אפי' באמת לא הוי' אונס כלל אעפ"כ הגט בטל דעכ"פ לא חפץ ליתן גט וא"כ אין כאן דברים לבטל הגט והי' לו לכתוב שיאמרו העדים אם מסרת דברים שגורמים לבטל הגט הרי הן בטלים והוא פלא מאוד (ה) מאי זה דכתב דיאמרו העדים וז"ל שכל הדברים שמסרת עכ"ל הי' להם לאמור כל הדברים שדברת כי מסירה נקרא אם מסר להם דבר אבל כאן לא הי' רק שדיבר לפניהם שלא חפץ ליתן גט וצע"ג (ו) שכתב שעדים אומרים אמור בפנינו וכו' הרי בטלים עכ"ל הי' להם לאמור לו כל הדברים שמסרת וכו' יהי' הן בטילים שעכשיו הוא מבטל אותם אבל הרי הן בטלים משמע שהם בטלים מעצמם וצע"ג (ז) שכתב הרמב"ם וז"ל והוא אומר הן עכ"ל משמע שהבעל אינו אומר רק תיבת הן והוא פלא הלא העדים ציוו עליו אמור בפנינו וכו' והי' לו לרמב"ם לכתוב והוא אומר כן כדברים האלה אשר בקשו העדים שיאמר לפניהם וצע"ג (ח) דמשמע דהוא אומר הן שהדברים הן בטלים והי' לו לומר לכל הפחות יהי כן וצע"ג (ט) למה כתב הרמב"ם שיבקשו עדים שיאמר כל הדברים שמסרת שגורמין וכו' הי' להם לאמור כל הדברים שמסרת שפועלים וכו' או שהי' לאמור שפועלים או אפי' גורמים וצע"ג (י) למה כתב הרמב"ם בפ"י מהל' מכירה שאם מסר מודעה המכר בעל ולא כתב גם שם שיאמר כל דבר שמסר שיגרום ביטול המכר הרי בטלים רק יאמרו לו העדים והוא יאמר הן וצע"ג

ונלע"ד לבאר דבריו הקדושים ואקדים קושי' הקצו"ח ראיתי בקצו"ח סי' ר"ה שהקשה קו' על הרשב"ם בב"ב דף מ' בד"ה גילוי מילתא בעלמא וז"ל אבל הכא אם ברצון נפשו הוא נותן גט ומתנה בלא אונס למה כותב מודעה