מחנה חיים אבן העזר חלק ב קלד

לסוטה אחת דפסולין אז אפי' אם יתפור או ידבק הגיטין טרם שיתן לידה או ידבקם או יתפרם טרם שימחקו לה מגילות האלות עדיין פסולין הם יען דכל גט בפ"ע יוכל לפעול גירושין וכל מגילה תוכל לפעול מים מאררים והם כלים שלמים גמורים לעצמן ורק היתרון פועל הפסול א"כ אין הדיבוק או התפירה יפעל לעשות מב' כלים כלי א' וז"ב בעזה"י

אמנם לענין שופר יש אומר ודברים בנידן דידן הנה קבלו חז"ל דיש שיעור לשופר כדי שיצא מכף יד ואם ארוך כשיעור זה אז חל שם שופר עליו וכשר לתקוע בו ובכ"ז אם השופר יהי' ארוך חצי אמה או אפי' אמה הגם שבכלל אמה יוכל להיות ב' שופרות אעפ"כ כשר לתקוע בו אפי' לכתחילה דיש שיעור למטה ואין לו שיעור למעלה דהוי כמו ציצית ארוכים ולולב גדול דיש בו אפי' הידור מצוה והגם אם הי' קטן הי' הקול נשמע ברגע אחת וע"י שהוא ארוך אמה ממשיך שתי רגעים טרם שנשמע הקול יוצא זה אינו מעכב כלל דעכ"פ הקול יוצא משופר אחד היינו ע"י כלי אחד כמובן אבל אם יקח שני שופרות הגם ששנים יחד אינם רק כחצי אמה כאורך שופר אחד ארוך אעפ"כ לא יצא ידי חובתו דתורה מבקש שישמע רק קול שופר אחד וכאן שמע קול ב' שופרות דעכ"פ יצא הקול משופר הראשון ונכנס לשופר הב' טרם שישמע לחוץ הקול שופר משופר הראשון הי' הקול נשמע מיד ולא יצא ידי חובתו וק"ל

אך אם דבק חתיכות שופרות אשר כל חתיכה לבד לא הי' בו שיעור שופר או שדבק שברי שופרות שנסדק שופר לארכו עד סופו אז אין זה פסול משום ב' וג' שופרות דהא אין על אחד מן החתיכות שם שופר שנאמר ע"י דיבוק הוי ב' וג' שופרות אלא פסול הדיבוק אינו פועל לחדש שם שופר שהוא שם חדש להיות נחשב כאילו הי' אחד בטבעו דדיבוק פועל רק לעשות שם שלם כמו ברצועה דצריך להיות שלמה וכן בס"ת דכל יריעה או דף נקרא ג"כ ספר רק שתורה אינה תמימה ואינה שלמה אז מהני תפירה או דיבוק לעשות חלקים לשלם אבל לעשות מחתיכות קרן ע"י דיבוק שם שופר זה ל"א דחיבורי אדם לא הוי חיבור ודוק

ואם כנים הדברים יש ליישב בזה סתירת התו' דבסוטה דף ח"י אמרו הטעם פסול על שברי שופרות משום ב' וג' שופרות ובר"ה דף כ"ז אמרו הטעם דאין עליו שם שופר וכבר דחקו בזה הגאון חת"ס ז"ל ולפמ"ש נכון דשם בר"ה חקרו על שברי שופר ממש דנסדק לגמרי או אין באחד שיעור שופר ואז הטעם דאין זה שופר כלל דחיבורי אדם לא הוי חיבור אבל בסוטה חקרו אם דבק שברי שופרות שהי' בכל אחד שיעור שופר דומי' דקרן פרה דמשכחת שהי' בקרן שנתגדל בשנה ראשונה שיעור שופר כאשר הוכיח הטו"א בר"ה שם דאל"כ למה לן שני טעמים דהוי ב' וג' שופרות וגם מפני שהוא קרן עיי"ש כי טוב פתר וכן מבואר בב"י סי' תקפ"ו שמביא בפי' הגם שיש בכל שבר שיעור שופר פסול משום ב' וג' שופרות עיי"ש היטיב והארכתי בזה לפרש דברי תו' בר"ה שסיימו ואפי' נפסלו מטעם ג' שופרות אין כאן קו' דמתחילה חדשו דלא תימא קנה חלול נקרא שופר קמ"ל דאם לא הי' בכל שבר שיעור שופר לא נקרא שופר ואח"כ חידשו אולי אם יש בכל אחד שיעור ואז ע"כ לא נשאר רק הטעם דב' וג' שופרות ודוק כי קצרתי

ועתה בא ברוך ד' ואעשה לך מטעמים בעזה"י בהבנת דברי התו' דהקדימו הך דאמרי' כתבה בשני דפין היינו שדפין מחולקים והם ב' עורות דאם שני דפים ממש בעור אחד נקרא ספר אחד דהא מעורה מתחילת הויתו ומפרש הר"י א"כ הא דקרן פרה פסול משום שופר אחד ולא ב' שופרות הא הוי מחובר ותי' דכמו שדיבק שברי שופרות פסול הגם אם יהי' בכל שבר שיעור שופר והטעם דלא הי' מתחילת ברייתו דשופר ארוך מתחילת ברייתו כשר אבל ב' שופרות כשרין שנדבקו יחד פסול יען דניכר התוספת שלולא שחבר עליו עוד שופר הי' הקול נשמע איזה רגעים קודם מעתה שיש לו לקול לעבור גם דרך שופר השני והגם שדבקם יחד אין הדיבוק פועל לעשות מב' כלים שלמים כלי אחד יען דהראשון לא הי' צריך להשני וה"ה דקרן הפרה הגם שהי' בגוף הקרן של שנה ראשונה שיעור שופר פסול דבכל שנה הגלד שניתוסף בו הוי כמביאו מעלמא ומוסיף על הראשון אשר הי' די לעצמו ול"צ לתוספת הנ"ל וע"י התוספת מתארך הקול ומתאחר לצאת וניכר ג"כ התוספת ודיבוק אינו פועל לעשות מב' דברים אשר א"צ זה לזה לאחד והוי כאילו אם כותבין גט בב' דפין היינו שהי' כותבין שני גיטין שלמים אשר כ"א הי' כשר לפני עצמו והוא תפרם ונתנם שוודאי פסול משום ב' וג' גיטין דספר אחד אמר רחמנא ולא ב' וג' ודיבוק ותפירה לא יפעלו לעשות מב' אחד אם אחד דבר שלם בפ"ע וסיימו דלאו דוקא חצי' בדף זה וחצי' בדף זה פסול משום ב' וג' ספרים דאם כתב ב' מגילות או ב' גיטין ונתנם יחד בוודאי פסול משום ב' וג' ספרים דומי' דכופר אחד ולא ב' כופרים או פרי ולא ב' פירות ואז בוודאי תפירה לא מהני לעשות משני כלים כלי אחד ושברי שופרות וקרן פרה להא דמי' ודוק ומיושבים כל הקו' בעזה"י

וא"כ יש לדייק דוקא אם כ' מתחילה ב' גיטין שלמים לא מהני תפירה אח"כ לבטל שם ב' גיטין אשר קבל מתחילה שכ"א כשר לגרש בו אבל אם תפר מתחילה ב' עורות וכ' אח"כ ב' גיטין כשר דמעולם לא קבלו שם ב' גיטין שלמים אבל מן כתב גט אחד על ב' עורות ודבקם אח"כ לא הוזכר כלל בתו' ואפשר דכשר יען דאחד צריך לחבירו כמו שסברו תו' במנחות ודוק

ודע דכמו דלא מהני לדיבוק שני דברים שלמים לאחד ה"ה חצי' על דבר שלם בפ"ע דעכ"פ הראשון ל"צ להשני כמו אם דבק חצי שופר על שופר שלם ודוק ועיין דתו' מדייק וז"ל דכ"א שלם הוא וספר אחד בפני עצמו פסולין עכ"ל רמזו ששלם הוא ענין בפ"ע הוא וספר אחד הוא ג"כ ענין בפני עצמו כן עלה בדעתי לולא שדברי ב"ש מראין שתו' חולקין זה עם זה ודוק כי קצרתי ויש לי תל"י דברים יקרים בענין הנ"ל אך כעת תהי' פה שביתת קולמסי הדש"ת באהבה. סימן לט רב שלומים ורב חסד ורב טוב להרב הגאון היושב על כסא מדין הרב ר' יוסף שמואל גילרערנטער נ"י אב"ד דק"ק קוטב יע"א במדינת גאליצען

אחד"ש מאת ה' היתה זאת שיתאחר נסיעתי למצוה על כן פניתי מרוב טרדותי ולעיין בהשאלה אחר שלח לפני הדר"ג נ"י ותהי' מחולקת על שלושה ראשים (א) מה שנוגע בגט ע"י מסירת מודעא (ב) מה שנוגע בממון אשר קם מערער לבעל הפשר ולבטל הגט שהי' אונס מכמה פנים ע"י ממון שמגיע למגרש (ג) מה שנוגע בטענת ריבית המערער